פרשת ישראל ביתנו מספקת לתקשורת ידיעות חדשותיות עסיסיות. הפעם מדובר בעדי המדינה בפרשה. לבקשת "גלובס" הותר לפרסום כי גם איגור ריז, בן זוגה לשעבר של עדת המדינה נלי דינוביצקי - הוא עד מדינה בעצמו בפרשה, ובדומה לדינוביצקי גם ריז יקבל מהמדינה יותר מ-300 אלף שקל בתמורה לשיתוף-הפעולה שלו.
בני הזוג דינוביצקי וריז הגיעו לחקירה כשהם שרויים במצב כלכלי קשה, בשל עסקיהם שקרסו. הנושים כבר החלו לנהל נגדם הליכים משפטיים לגביית החובות, וקשריהם החברתיים של הזוג הלכו והתמעטו בשל החובות שצברו.
בסיטואציה הזאת ניאותה המדינה - בנוסף למתן חסינות לבני הזוג בגין מעורבותם בפרשה - לשלם לכל אחד מהם סכום של יותר מ-300 אלף שקל, בתמורה לשיתוף-הפעולה שלהם כעדי מדינה.
דינוביצקי וריז הם עדי המפתח שעליהם מבססת התביעה את אחת מתתי-הפרשות המשמעותיות בתיק. פרשייה זו עוסקת בשימוש בקשרים של סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, ושל מי שהיה מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, דאוד גודובסקי - לטובת קידום פרויקטים של חברת ההפקות של דינוביצקי.
מה קיבלו שני העדים
לפי האישומים, קירשנבאום וגודובסקי חשודים כי הם פעלו לקשר בין בני הזוג דינוביצקי וריז לבין גורמים הקשורים למפלגה, לשם בחירה בחברת ההפקות של דינוביצקי להפקת אירועים שונים מטעם רשויות מקומיות וגופים ציבוריים. בתמורה, בני הזוג שילמו לכאורה לקירשנבאום ולגודובסקי עמלה של 10% משווי ההפקות שקיבלו דינוביצקי וריז באמצעות השימוש בקשריהם של החשודים.
איגור ריז / צילום: שלומי יוסף
הבוקר (ב') הפתיעה נציגת הפרקליטות, עו"ד נטלי קוקוי, כשהחליטה לפתוח את חקירתו של עד המדינה ריז, דווקא בהתמקדות בתמורה שהוא צפוי לקבל מהמדינה בגין שיתוף-הפעולה שלו, ובמצבו הכלכלי הקשה בעת ניהול המשא-ומתן עם גורמי האכיפה על פרטי ההסכם.
ניתן להניח, שהפרקליטות ביקשה למזער בכך את העיסוק בנושא התמורה ששולמה לעד, מאחר שבמקרה של דינוביצקי הנושא הוצג לראשונה רק במסגרת חקירתה הנגדית על-ידי הסנגורים של הנאשמים בתיק, שעשו "מטעמים" מהגילויים המרעישים על סכומי הכסף שקיבלה העדה, וניצלו את המומנטום לערעור מהימנותה כעדת תביעה.
מאחר שבאופן יוצא דופן, שני בני הזוג - שהיו חשודים בעצמם בפרשה - היו מיוצגים על-ידי אותו עורך דין, נתי טרבלסי, ניהל ריז - באמצעות עו"ד טרבלסי - את המשא-ומתן על תנאי ההסכם עבור שניהם; והציג למשטרה דרישה מדהימה של כיסוי חובות בני הזוג, בסך של 1.5 מיליון שקל, וכן תשלום דמי מחיה בשווי אלפי שקלים לחודש, לכל אחד מבני הזוג.
ריז ציין היום בעדותו, כי להבנתו דינוביצקי הייתה פעילה בניהול המשא-ומתן עם המשטרה, בדיוק כמוהו. אך מהמסמכים שכתבו חוקרי המשטרה בזמן אמת, וכן מהרענון שבוצע לריז לקראת עדותו בבית המשפט, עולה כי הוא היה "הרוח החיה" שפעלה בשם בני הזוג, במהלך ניהול המשא-ומתן עם המשטרה.
הדרישה הכספית הייתה "בלון ניסוי"
במסגרת הרענון שבוצע לריז בפרקליטות לקראת עדותו היום, הוא הסביר כי הדרישות הכספיות היו "בלון ניסוי" מבחינתו, וכי הסיבה לבקשת התגמול הכספי הגבוה הייתה נעוצה בכך שמצבם הכלכלי של בני הזוג היה רע מאוד באותה העת.
לגבי מצבם הכספי של בני הזוג, הרחיב היום ריז בעדותו ואמר, כי "ב-2008 היא (דינוביצקי, ב' ש') הקימה את העסק; אחרי שנה מצבנו החל להתדרדר, מכיוון שהיו פרויקטים בהפסד, ומעבר לכך גם ההכנסה שלי לא כיסתה את ההוצאות של משק הבית. לקראת שנת 2012-2013 היינו שנינו בחובות כבדים, כולל חובות בשוק השחור, ועיקולים".
לשאלת התובעת לגבי החובות, העריך ריז כי חובות בני הזוג באותה העת הצטברו לכדי 2 מיליון שקל. עו"ד קוקוי הוסיפה ושאלה - "שעה שאתה מגיע למשא-ומתן על מעמד עד המדינה, מה היה סך החובות שלך?"."קרוב למיליון שקל", השיב ריז. "ומה היה סך החובות של נלי, עד כמה שידוע לך?" המשיכה קוקוי. "עד כמה שידוע לי, תיקי ההוצאה-לפועל שהיו לה, תפחו עד אז לסכום דומה".
בסופו של דבר, סוכם שכל אחד מבני הזוג יקבל דמי מחיה של 6,000 שקל לחודש למשך שנתיים (144,000 שקל לכל אחד), בין ינואר 2015 לדצמבר 2016. בנוסף, כל אחד מבני הזוג צפוי לקבל סכום של 180,000 שקל בתום עדותם בבית המשפט, ולאחר שהפרקליטות תאשר כי הם עמדו בכל תנאי ההסכם לשביעות רצונה של התביעה.
סכום נוסף, של 36,000 שקל, קיבלה דינוביצקי במסגרת הפעלתה על-ידי המשטרה, בשלב החקירה הסמויה של הפרשה. יוצא שבני הזוג קיבלו יחד סכום של כמעט 700 אלף שקל מכספי משלם המסים, בתמורה לשיתוף-הפעולה שלהם עם רשויות האכיפה כעדי מדינה. כל זאת, בנוסף לחסינות מלאה שלה זכו שני בני הזוג, שאלמלא ההסכם היו צפויים להיות מואשמים כנותני שוחד בפרשה.
נלי דינוביצקי / צילום: שלומי יוסף
האם ההפללה מקדשת את האמצעים?
חרב-פיפיות: הסנגורים מציגים את העדים כתאבי-בצע שמוכנים לספק כל גרסה
השילוב בין העובדה שדינוביצקי וריז הם עדים מרכזיים, וככל הנראה היחידים שעליהם מבססת הפרקליטות את אחת מתתי-הפרשיות בתיק "ישראל ביתנו", ובין העובדה שבני הזוג זכו לתשלום חריג, לכל הדעות, מהמדינה בתמורה לשיתוף-הפעולה שלהם כעדי מדינה - מעורר תהיות.
בני הזוג הגיעו לחקירה כשהם בעמדת נחיתות מכל הבחינות - לצד החובות והאויבים הרבים שהם צברו בשוק האפור, ריחפה מעליהם גם עננה כבדה של חשדות פליליים חמורים. גורמי האכיפה ידעו שללא שיתוף-הפעולה של בני הזוג, הסיכויים להוכיח את התפקיד שמילאה פאינה קירשנבאום בסיפור קבלת תשלומי השוחד לכאורה, בתמורה לקידום חברת ההפקות של דינוביצקי - נמוכה ביותר. בנקודה הזו הציגו בני הזוג לגורמי האכיפה דרישות תשלום מופרכות באשר לתמורה שהם מצפים לקבל בגין שיתוף-הפעולה שלהם.
האם בני הזוג הבינו את מצוקת גורמי האכיפה, ולכן לחצו לשיפור תנאיהם במידה חסרת תקדים, שמא, כפי שניסח זאת ריז, היה זה יותר "בלון ניסוי" שהם הפריחו לאוויר, וייתכן שהיו מסתפקים גם בהרבה פחות. כנראה, כבר לא נדע זאת בוודאות.
אך אופן השתלשלות האירועים מעלה חשש שגורמי האכיפה, שהיו להוטים לתפוס את ה"דג השמן" בפרשה, פאינה קירשנבאום, ניאותו לאשר ל"דגי הרקק" בפרשה תנאים מופלגים, בלי שנעשה מאמץ אמיתי להגיע עימם להבנות, שלא יכללו תשלומי עתק כאלה על-חשבון משלמי המסים.
מעבר למשמעויות הציבוריות של מימון תשלום כזה, באמצעות כספי ציבור, נראה כי נקודה זו עלולה גם להיות בעוכריה של הפרקליטות במסגרת ניהול ההליך. שכן תנאי ההסכמים שנחתמו עם בני הזוג משחקים לידיהם של הסנגורים, המנצלים אותם כדי לקעקע את מהימנות העדים, ולהציגם כפושטי-רגל תאבי בצע, שהיו מוכנים לספק לפרקליטות כל גרסה שתבקש, בתמורה לסכום הנכון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
