משרדי הממשלה לא גובים חובות בהיקף עשרות מיליארדי ש'

משרדי הממשלה אינם עושים די כדי לגבות חובות בהיקף עשרות מיליארדי שקלים - מחדל הגורם בעקיפין להטלת מסים מיותרים על הציבור, פוגע ברמת השירותים שהממשלה מספקת ומשדר מסר מוסרי מעוות שמעודד אי-תשלום חובות. היועץ המשפטי לממשלה כבר התריע על כך שמדובר ב"תוצאה קשה נוכח העובדה שמדובר בכספי מסים המיועדים להגשמת מטרות החוקים שמכוחם הם נגבים ולהגשמת מטרות חברתיות וציבוריות אחרות", אך בפועל הממשלה לא הצליחה לייצר למשרדי הממשלה תמריצים משמעותיים שיעודדו אותם לפעול בנחרצות לגביית החובות. המבקר קורא לגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ובראשם החשב הכללי באוצר, ורשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים "לגלות מעורבות עמוקה ולשקול מתן תמריצים למשרדי הממשלה כדי להגביר את גביית החובות". 

● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018

יתרת החובות למדינה הגיעה בסוף 2016 ל-38.8 מיליארד שקל, כך עולה מהדוחות הכספיים של ממשלת ישראל שמפרסם החשב הכללי. החשכ"ל מפרסם נתונים גם על היקף ההפרשה לחובות מסופקים - מדובר בסכום עתק של 10.1 מיליארד שקל שהמדינה הפרישה ב-2016. לעומת זאת אין בדוחות הכספיים דיווח על היקף החובות שנמחקו והמבקר מעיר לחשב הכללי על כך.

החוב הגדול ביותר למדינה הוא ברשות המסים: 14.68 מיליארד שקל נכון לסוף 2016, חוב המהווה 37.8% מהחוב הכולל לרשויות המדינה. במאמר מוסגר נציין כי הכנסות המדינה מגביית מסים גדלות בשנים האחרונות בקצב שנתי של כ-6%, אך מנתוני הביקורת עולה כי היקף ההשתמטות מתשלום מס גדל בקצב מהיר יותר. ב-2016 גדלה מצבת החובות לרשות המסים ב-15.3% וב-2015 גדלה ב-10.1%. גידול חד במיוחד נרשם ב-2016 בחובות למע"מ (45%) ומס רכישה (37%).

בביטוח הלאומי נרשמו חובות של מעסיקים בהיקף 3.16 מיליארד שקל וחובות דמי ביטוח של "לא שכירים" בהיקף 1.98 מיליארד. "אף על פי שחובות דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי גבוהים מ-5 מיליארד שקל לא נעשו פעולות שיאפשרו למרכז לגביית קנסות לגבות חובות למוסד לביטוח לאומי".

 החובות העיקריים למדינה

במרץ 2013 מצאה ועדת המשילות כי "ישנם חובות רבים למשרדי ממשלה שאינם נגבים" והמליצה "לעודד אותם לעשות כן באמצעות תמריצים". ביוני 2013 אימצה הממשלה את דוח ועדת המשילות והורתה לחשב הכללי "לפתח תמריצים למשרדים לעידוד רישום ניהול וגביית חובות". המבקר מצא כי "שר האוצר לא קבע מודל תמריצים לגביית חובות אף לא לאחד ממשרדי הממשלה ולא בוצעה כל עבודת מטה".

ביולי 2013 קיבלה הממשלה את החלטה 545 על העמקת פעילות גביית החובות בממשלה. במסגרת ההחלטה הוקמה מנהלת יישום בראשות החשב הכללי באוצר ומנהל רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים אך מלבד ישיבה אחת באוגוסט 2013, לא נמצא תיעוד לפגישות של המנהלת.

באוקטובר 2013 החלו הליכים למיפוי חובות המשרדים אולם עד כה נעשתה פעילות מיפוי ב-13 גופים בלבד. המבקר מביא כדוגמה את משרד הכלכלה שבו אותרו במסגרת המיפוי חובות בהיקף 2.76 מיליארד שקל, אך 2.13 מיליארד מתוכם הם חובות בני יותר משבע שנים. לדעת המבקר "יש עוד חובות רבים של יחידות במשרד אך בנוגע להם אין נתונים". במשרד המשפטים אותרו חובות בהיקף 3.25 מיליארד שקל מהם כ-1.4 מיליארד בני יותר משבע שנים, שגם עליהם יש "היקף מהותי של חובות בלתי ידועים".

"בשנים האחרונות החלה הממשלה לטפל בכשלים הרבים שיש בתחום גביית החובות במשרדי הממשלה", מסכם המבקר. "החלטת ממשלה 545 מיולי 2013 קבעה שורת צעדים שנועדו לקדם את נושא הגבייה ואולם חלק ניכר מההחלטה לא בוצע. אף שידוע שיש לטפל בדחיפות בגביית החובות מפני שרבים מהם עלולים להתיישן ומפני שככל שחולף הזמן קשה יותר לגבות חובות התהליך לשיפור גביית החובות בממשלה מתקדם באטיות. הדבר פוגע בהכנסות המדינה וכן בעיקרון השוויון מפני שמקצת החייבים אינם משלמים את חובותיהם רק בשל מחדלים של הרשויות הגובות ולא מפני שאין ביכולתם לשלם".