"הממשלה נוקטת גישה פסיבית שפוגעת במבקשי המקלט"

מבקר המדינה התייחס היום למדיניות הממשלה בנוגע לאוכלוסיית מבקשי המקלט. הדוח הראשון של המבקר עוסק בטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, ואילו הדוח השני עוסק בטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל. דוח זה הוא למעשה דוח מעקב, שבוחן את הצעדים שביצעה המדינה בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2014. זרים בני הרחקה הם אנשים שהגיעו לישראל ואין להם מעמד פורמלי, אך הם לא מורחקים ממנה מכיוון שהגיעו ממדינות שבהן יש חשש לחייהם. כיום יש בישראל כ-37 אלף זרים שאינם בני הרחקה, רובם מאריתריאה וסודן. 

● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018

דוח המבקר מ-2014 הצביע על היעדרן של תוכניות פעולה מספקות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעסוקה ועוד. "אף שעברו שלוש שנים ממועד פרסום הדוח הקודם, נראה כי הממשלה נוקטת גישה פאסיבית אשר פוגעת בסופו של יום בעיקר בחלשים שבין הזרים. הממשלה טרם נקטה פעולות ממשיות להבטחת זכויות האדם הבסיסיות של הזרים כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון, ועם הדין הבין לאומי", נכתב בדוח המבקר.

במשרד המבקר מציינים כי "אפשרות הזרים להתקיים בכבוד ולספק את צורכיהם המינימליים תלויה עדיין ביכולתם להשיג עבודה ששכר בצדה, ואולם הסדר זמני שקבעה המדינה לצורך זה הוא כבר בן שבע שנים, הוא נותר עמום ומערים מגוון קשיים". מדובר בהסדר אי אכיפה של העסקת זרים שהמדינה מחשיבה אותו כזמני למרות שפורסם כבר ב-2010.

המבקר התייחס גם לאישור בקשות של מבקשי מקלט ומותח ביקורת על רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים. הוא מציין כי הטיפול בנושא התאפיין ב"רצף של כשלים". הוא מציין כי נכון לדצמבר 2017, רשות האוכלוסין לא סיימה את הטיפול ביותר ממחצית בקשות המקלט שהוגשו (בסך הכל כ-55 אלף), ובכלל זה בבקשות שהוגשו לפני כשמונה שנים. משך הטיפול בבקשת מקלט היה כשמונה חודשים וחצי בממוצע.

"מכלול הליקויים שהועלו בנוגע לטיפול רשות האוכלוסין בבקשות מקלט בשנים האחרונות, עלול להתפרש כמחויבות נמוכה של המדינה למילוי ההתחייבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה עת חתמה על אמנת הפליטים בשנת 1951", נכתב בדוח.

ברשות הסבירו את העיכוב באישור הבקשות בין השאר בביטול הצורך באשרות כניסה מגיאורגיה ואוקראינה, שהוביל לגידול בכניסה של תיירים משם לישראל, וכן בגידול בהגשת בקשות מקלט על ידם. ברשות הסבירו שמכיוון שהזרים שהגיעו משתי מדינות אלו הם ברי הרחקה, כלומר ניתן להחזיר אותם למדינותיהם, הטיפול בבקשות שלהם קיבל עדיפות.

המבקר הורה לרשות לקבוע לוח זמנים לכל שלב בהליך הטיפול ולעקוב אחר ההליך. לטענת הרשות מדובר בדרישה בלתי אפשרית בגלל מורכבות הטיפול וההבדלים בין מאפייני מדינות המוצא. עוד ציינו ברשות כי "רובן המכריע של הבקשות למקלט הן בקשות סרק".

בדוח המבקר נכתב כי "בפעולות שנקט שר הפנים לתיקון המצב לא היה די. מציאות זו פוגעת בזכותם של זרים כאמור לדעת בהקדם אם החליטה המדינה להכיר בהם כפליטים, דבר שיכול לשפר לאין ערוך את מצבם הכלכלי והחברתי בתקופת שהייתם בישראל".