ביהמ"ש: מחזיקי קרקע בדרום תל אביב לא יפונו ללא דיור חלופי

ארבע משפחות המתגוררות בקרקע שהפקיעה עיריית תל אביב לצורך בניית המשך פארק החורשות, לא יפונו מבתיהן, מבלי שהעירייה תעמיד לרשותן דיור חלופי. כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב חנה פלינר, בפסק דין ראשון הנוגע למשפחות המתגוררות במתחם הסמוך לדרך בן צבי ורחוב 3383. במתחם מתגוררות למעלה מ-20 משפחות שגם נגדן מתנהלים הליכים דומים. פסק הדין שניתן לאחרונה מהווה אבן דרך עבור יתר המשפחות במתחם. "אנחנו בסך הכל מבקשים קורת גג ואני מקווה שפסק הדין יביא לנו דיור חלופי. עד שזה לא יקרה אנחנו חוששים", אמר ל"גלובס" אשר זיו שמתגורר בשטח.

מדובר בקרקע שהיתה עד אפריל 2013 בבעלות המדינה ונוהלה על ידי החברה המשכנת עמידר, ולאחר מכן עברה לניהולה של עיריית תל אביב. על הקרקע מתגוררות למעלה מ-20 משפחות לטענתן מאז שנות ה-50. לטענת עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התושבים פלשו לקרקע, והם "עושים בקרקע כבשלהם, ומחזיקים במבנים שלא כדין".

בשנת 2010, פירסמה העירייה הודעה לפיה הקרקע דרושה לה לצורכי ציבור, במטרה להקים את המשך פארק החורשות ועל כן כל אדם המחזיק בקרקע אמור למסור אותה מיידית. בשנת 2014 שלחה העירייה הודעה לדיירים, והודיעה כי הקרקע הופקעה לצורכי ציבור, ועל כן עליהם למסור לה את הקרקע. כאשר לא נענתה, הגישה מספר תביעות, בהתאם לחלקות שבהן מתגוררים הדיירים.

התושבים שיוצגו על ידי עורכי הדין עופר לוי ויוסף תמיר ממשרד חיים צדוק, טענו כי העירייה מבקשת לתפוס את הקרקע מבלי שהתקיים דיון מקדים, מבלי שנבחן גורלם הכלכלי ומבלי שהוצע פיצוי כספי או פיתרון חלופי אחר. לטענתם העירייה והוועדה המקומית רואות בהם פולשים ועל כן לא מנהלות עמם משא ומתן בדבר הסדר חלופי או פיצויים. עוד הם טענו כי העירייה מתעלמת מהרקע ליישובם של המתיישבים הראשונים, שיושבו בקרקע בהתאם למדיניות המדינה.

כדי לזכות בפיצוי די ב"זכות שביושר"

השופטת חנה פלינר קבעה כי הנתבעים שלטענתם נמצאים במקום משנות ה-50 לא פעלו בזמן אמת כנגד התוכנית. יחד עם זאת קבעה פלינר כי אין מחלוקת שההפקעה נעשתה מכוח חוק התכנון והבנייה (סעיף 194) שקובע כי אין למסור את הקרקע מבלי שניתן דיור חלופי למחזיק בבית מגורים בקרקע.

מנגד טענו העירייה והוועדה המקומית כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח זכויות כלשהן גם בנכסים המוגדרים כבתי מגורים. לטענתן, הנתבעים מחזיקים בנכסים שלא כדין, והם לא הוכיחו זכויות בעלות או דיירות מוגנת, ולא כי קיבלו רשות לעשות שימוש בשטח. פלינר דחתה את הטענה והזכירה כי הסעיף שמתנה מתן דיור חלופי כתנאי למסירה קרקע, מיועד "למי שהיה דר בבית מכל זכות שבדין או זכות שביושר. כלומר, אין הכרח להוכיח בעלות או דיירות מוגנת כדי לזכות בפיצוי די ב'זכות שביושר'", ציינה פלינר. בנוסף קבעה פלינר כי מאחר והעירייה והוועדה המקומית יזמו את ההליך, חובת ההוכחה כי לנתבעים לא מגיע פיצוי, חלה עליהן והן כשלו בכך.

היא נימקה את דבריה בכך שהעירייה קיבלה את הקרקע בשנת 2013, ולא נקטה בצעדים של ממש כדי לבחון את טענת הנתבעים כי הם מתגוררים במקום מאז שנות ה-50. פלינר אף מתחה ביקורת על התנהלותה של אירית ליברמן המשמשת כמנהלת מחלקת דיור ושירותים באגף הנכסים של העירייה שבחקירתה העידה כי "רק סיירה במקום באופן כללי", "לא נכנסה למתחם המגודר", "לא שאלה אף אחד", ו"הסתפקה בעיון בתצלומי אוויר בתיקים של עמידר".

"סבורה אני כי עת מתבקש סעד חריף וקיצוני דוגמת מסירת חזקה בטרם דיון בשאלת הפיצוי כשעל הנכסים נמנים בתי מגורים, מצופה מרשות מפקיעה כי תעשה את עבודתה נאמנה", קבעה פלינר, "תבחן לעומק את הזכויות, תכין מפה ברורה ובהירה הממפה את הנכסים ומזהה אותם, תעשה סקר שטח כדי לקבוע מי המחזיק בכל אחד ואחד מהנכסים שפינויים מתבקש. בכך העירייה כשלה".

היא הוסיפה כי מאחר ולקח לעירייה שנים ארוכות להפקיע את הקרקע אין למהר לפנות את הנתבעים. "אם עד כה לא אצה הדרך לעירייה, אין מקום לאוץ דווקא כעת ולא למצות את הבדיקה בדבר זכויות המשיבים בקרקע", קבעה פלינר.

השופטת הוסיפה כי "אין להורות על מסירת החזקה שכן מבחינת המשיבים התוצאה עלולה להיות קשה שכן משמעותה לפי פקודת הקרקעות הינה פינוי מידיי מהשטח ללא כל פיצוי, ופיצוי שכזה אפשרי רק בשלב מאוחר יותר, כשאין כל מימון ביניים ואין כל ודאות לגבי התוצאה".

"על פינוי זבל אנחנו צריכים להילחם"

אשר זיו, שמתגורר במקום אמר ל"גלובס" כי "ההורים שלנו נמצאים במקום מאז 1953, המדינה שלחה אותם לכאן. לא היו תשתיות ובנינו הכל בעצמנו. המקום נראה עד היום כמו כפר לא מפותח. יש לי ארבעה ילדים, וכשהם חוזרים בלילה אני מוציא פרוז'קטור כי אין פנסי רחוב. גם על פינוי זבל אנחנו צריכים להילחם. יום אחד באה העירייה והודיעה שהיא מפקיעה את השטח ושאנחנו צריכים לפנות אותו. הילדים שלי לומדים וגרים פה כל החיים שלהם וזאת תקופה לא פשוטה".

מעיריית תל אביב נמסר כי פסק הדין מנוגד לפסיקות קודמות וכי בכוונת העירייה והוועדה המקומית להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. עוד נמסר כי "עיריית תל אביב סבורה שפסק הדין שגוי, לומדת אותו ושוקלת הגשת ערעור. יש לציין כי השטח נדרש לפינוי הוא שטח ציבורי שבו פועלת העירייה להכשרת המשך פארק החורשות, המהווה ריאה ירוקה גדולה וייחודית לתושבי דרום מערב העיר. העירייה דואגת לפצות את מי שזכאי לכך, אולם אינה סבורה כי יש להוציא כסף ציבורי לפיצוי מי שאינו זכאי לכך".