"המשטרה רצה אחר הרייטינג במקרים רבים מדי"

עו"ד יהודה שפר (56) שפרש לאחרונה מתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית הוא משרת ציבור קלאסי. האיש שעבד 30 שנה במשרד המשפטים ובפרקליטות ושהקים את הרשות לאיסור הלבנת הון, נזהר מלמתוח ביקורת על הגוף שבו פעל ממש עד הימים האחרונים. את קיומו של ראיון הפרישה הבלעדי עימו, התנה שפר בכך שלא אשאל אותו על ענייניו הפרטיים או על תיקים ספציפיים שנדונו ונדונים בפרקליטות. ודווקא בגלל הזהירות שבה נוהג שפר, שווה להקשיב לדברים שהוא אומר. כי כשיודעים שמדובר באיש כל-כך מאופק וזהיר, הביקורת שלו הופכת לבת תוקף וחדה שבעתיים.

אחד הנושאים שמטריד את שפר, ורבים בקרב הקוראים יוכלו להזדהות עימו, הוא ההתמשכות של החקירות וההליכים המשפטיים בישראל. "ההליכים נמשכים זמן ארוך מדי", אומר שפר. לדבריו, "זה נובע מזהירות יתר של הפרקליטות ומרצון להגיע לחקר האמת בצורה מוגזמת מדי, משום שצריך לאזן בין השאיפה לחקר האמת, לבין הצורך לעצור ולהכריע בתיקים. הפרקליטות צריכה להתייעל ולקצר את ההליכים".

בשלב זה שפר מטיל פצצה. הוא חושף כי "קרה יותר מפעם אחת בעבר שנשיאי בתי משפט קראו לפרקליט מחוז לשיחה, וביקשו ממנו להפסיק להציף את המערכת בתיקי הלבנת הון וארגוני פשיעה, בגלל שהם סותמים את המערכת".

אתה בעצם אומר דבר שהוא כמעט בלתי נתפס.

"אני חוזר: ביותר ממחוז אחד, ויותר מפעם אחת, נשיאי בתי המשפט ביקשו מפרקליטי המחוז להפסיק להציף את המערכת. הסיבה היא שבתי המשפט קורסים תחת עול התיקים. זה לא ייאמן שנשיא בימ"ש מבקש לצמצם את היקפי החקירה והחילוט, אבל מבחינתם הם צודקים כי יש להם משאבים מוגבלים. "מניתוח נתונים שנערך בפרקליטות, התברר כי בתיקים הכלכליים יש 'צוואר בקבוק' רציני בבתי המשפט. אלה תיקים שבהם חשודים לא נמצאים במעצר והם נמשכים שנים ארוכות" .

יש לך פתרונות לבעיות הללו?

"יש צורך ביותר בתי משפט כלכליים ובשופטים מומחים שידונו בתיקים הללו, לפי המודל שנעשה בזמנו בתיקי ניירות-ערך - כלומר, מודל שדומה במהותו למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א (שעוסקת בעיקר בעבירות ני"ע, ח' מ') צריך להיות מיושם גם לגבי תיקי הלבנת הון, תיקים של ארגוני פשיעה ותיקים כלכליים אחרים רבי היקף שתקועים במערכת. צריך הרכב שופטים מיוחד שיתמקד בתיקים הללו שלא על חשבון העבודה השוטפת".

למרות הביקורת על התמשכות ההליכים, שפר טוען כי הפרקליטות היום מנוהלת טוב מאשר בעבר. "בפרקליטות חל שיפור עצום בטיפול בתיקים שמחכים להחלטה וגם בתחום האכיפה הכלכלית. הוכחנו שהפרקליטות מסוגלת למדוד אפקטיביות ולשפר את התוצאות. עם זאת, כאמור, כמובן שיש מקום לשיפור. התמשכות ההליכים גורמת לירידה באמון הציבור בפרקליטות ובבתי המשפט".

רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז ת"א עומדת כיום לדין פלילי בגין שחיתות בפרשת פישר. האם נתקלת בתופעות של שחיתות בפרקליטות?

"כתב האישום נגד דוד עוסק בדברים שעשתה אחרי שפרשה מהפרקליטות ועבדה כעו"ד בשוק הפרטי. אני משוכנע שמשרד המשפטים והפרקליטות בפרט נקיים לחלוטין משחיתות. מעולם לא ישבתי בדיון שבו חשתי ולו במקצת בשיקול זר ופוליטי או מפלגתי". 

פורסם לאחרונה ששרת המשפטים, איילת שקד, שלחה הודעה לפרקליט המדינה, שי ניצן, שבה היא הזהירה אותו שלא לערער על שחרור רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, מהכלא. לכאורה נראה שמדובר בהתערבות פסולה בעבודת הפרקליטות.

"עדיף היה שהשרה שקד לא תביע את דעתה בנושא. עם זאת, אין לי ספק שלשרה אין שום השפעה על החלטות שמתקבלות בפרקליטות בתיקים ספציפיים. אני בטוח שזה לא משפיע על ניצן, ושאין פוליטיזציה במערכת".

שפר בטוח שהפרקליטות פועלת ביושרה ובמקצועיות אבל מהשחיקה המסוימת באמון הציבור בפרקליטות הוא אינו מתעלם. מעבר לסחבת בהליכים, לדבריו, השחיקה נגרמת בשל היחס הפומבי של הפוליטיקאים אל הפרקליטות. "ישנה ביקורת לא פרופורציונלית על הפרקליטות מצד אינטרסנטים, בעיקר פוליטיקאים, אבל גם אנשי עסקים. יותר מאשר במקומות אחרים בעולם", הוא אומר.

למה זה קורה דווקא אצלנו?

"כפועל יוצא מכך שבישראל התביעה הכללית היא עצמאית בצורה יוצאת-דופן. יש הרבה חקירות והרבה העמדות לדין פלילי של אישי ציבור ושל אנשים בעמדות כוח כלכליות. זה מוביל לביקורת מוגזמת, בעיקר מצד פוליטיקאים, שמושמעת בצורה קיצונית ותדירה, באופן שמשפיע על דעת הקהל. כשמבקרים את מערכות החוק והמשפט צריך לעשות את זה ברגישות ובזהירות, וזה לא מה שנעשה".

אולי יש אצלנו להיטות יתר לנהל חקירות פליליות נגד נבחרי ציבור? חקירות לא מעטות בעבר הסתיימו ללא העמדתם לדין פלילי.

"ראשית, כל חשד פלילי צריך לחקור גם כשמושא החקירה הוא איש ציבור, בכיר ככל שיהיה. אבל מצד שני יש בהחלט בעיה שאצלנו הכול הוא: או פלילי או לא כלום. אין לנו אמצע.

"למשל, לא ניתן בישראל להעמיד לדין משמעתי שרים - חברי ממשלה - אלא רק חברי כנסת. לשרים אין דין משמעתי למרות המלצות מפורשות שהמליצה בזמנה ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, מאיר שמגר. הממשלה נמנעת מלחוקק כללי אתיקה ודין משמעתי לשרים. הבחינה של הכול באספקלריה הפלילית בלבד מביאה לתוצאה דיכוטומית של 'הכול או כלום', וזוהי תוצאה לא טובה. לכן ראוי להחיל דין משמעתי על שרים, כך שאפשר יהיה להעניש אותם על התנהגות לא תקינה בלי שהדבר יביא בהכרח להעמדה לדין פלילי".

כלי אכיפתי נוסף ששפר מציע לשקול להחיל אותו על שרים שנחקרו בעבר אך לא הורשעו בפלילים, הוא כלי הסיווג הביטחוני ובדיקות ההתאמה לתפקיד. "יש אצלנו שרים וראשי ערים, ואני לא אנקוב בשמות, שלו היו עושים להם בדיקות התאמה לתפקיד או בדיקות סיווג ביטחוני, הם לא היו יכולים להיות אפילו מאבטחים במשרדים או ברשויות שבראשם הם עומדים.

"בחברות ציבוריות או פרטיות כשיש חשדות לחריגות או למעילות נעשות בדיקות התאמה לתפקיד, למשל, באמצעות פוליגרף ונעשה סיווג ביטחוני. צריך להחיל את זה גם על מועמדים לתפקידים של שרים".

מה לגבי חברי כנסת?

"ח"כ נבחר על-ידי הציבור, ולכן אין לערוך לו בדיקות התאמה או סיווג ביטחוני, אבל שרים אינם נבחרים על-ידי הציבור אלא ממונים. בכל הנוגע למינוי שרים ישנה בארץ לאקונה. השב"כ לא מבצע סיווג ביטחוני לשרים ולא מתבצעות להם בדיקות התאמה, גם כשמדובר בשרים שנחקרו בעבר וקיים חומר ראייתי שלא היה מאפשר להם לעבור את הבדיקות או הסיווג, אפילו אם התיק הפלילי נגדם נסגר.

"שר או ראש עיר הוא נאמן של הציבור. הרעיון המעוות שאם לא נמצאו ראיות מעבר לספק סביר להרשיע אותו בפלילים, אז האדם כשיר למלא את תפקידו, הוא רעיון מופרך ומעוות. חזקת החפות עומדת לאדם כאזרח פרטי ולא כנאמן הציבור. המצב שבו הכול פלילי או כשר, שבו הכול בידי היועץ המשפטי לממשלה, הוא מצב גרוע".

 איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

מלחמה כלכלית בעבריינים

התהליך המרכזי שהוביל שפר בשנותיו ברשות לאיסור הלבנת הון וכמשנה לפרקליט המדינה, הוא שימוש בכלים כלכליים כדי למנוע פשיעה ולגבות מחיר כלכלי מהעבריינים. שפר אומר כי ההישגים הגדולים ביותר שלו ושל שותפיו בפרקליטות ובמשרד המשפטים היו הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ושיפור מעמדה של ישראל בעולם, באופן שהוציא אותה מרשימה שחורות של מדינות שלא נלחמות בשחיתות ובפשיעה כלכלית בכלים אפקטיביים. זאת, עד למצב שבו צורפה ישראל לאחרונה כחברה מלאה בארגון היוקרתי ה-FATF, שהוא ארגון בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות של מאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, במישור הלאומי והבינלאומי.

"כשעברתי ב-2009 מהרשות לאיסור הלבנת הון לתפקיד החדש של המשנה לאכיפה כלכלית שיצר פרקליט המדינה דאז, משה לדור, האתגר היה להביא בעזרת שילוב הידיים בין כל הרשויות - משטרה, רשות איסור הלבנת הון והפרקליטות; ואכן התחוללה מאז מהפכה של ממש. הגענו משיעורי חילוט מעבריינים ומחשודים של מיליוני שקלים בודדים לחילוט בהיקפים של למעלה ממיליארד שקלים בשנה.

חלק מהכספים ומהרכוש שהמשטרה והפרקליטות מחלטות הם מאנשים שהם רק חשודים בפלילים ועדיין לא הורשעו. זה עלול להביא לפגיעה מיותרת בהם, אם יזוכו בסופו של דבר או אם התיק נגדם ייסגר.

"יש אפקטיביות גדולה בחילוטים ובתפיסות. מתוך כל 100 שקלים שהמשטרה תופסת בתחילת החקירה נגד חשוד, אנחנו מגישים בקשות חילוט לגבי 90 שקלים, ומתוך אלה השיעור שנלקח בסופו של דבר מהעבריין הוא כ-60%-70% מהסכום שנתפס בהתחלה. זה נלקח בקנסות, בעיקולי מס או בחילוט סופי. מדובר בהון שחור שהופק באמצעות פשיעה ועבריינות. בעבר, גם אם היינו מרשיעים את העבריינים ומכניסים אותם לכלא, לא היה טיפול משמעותי בכספים שלהם.

"חשוב לי לציין, שרק חלק קטן מהרכוש והכספים שמשוחררים בסופו של דבר, חוזרים לחשודים. ברוב המקרים הכסף שחולט או נתפס הולך לבנקים, לבן-זוג של החשוד או לקרובי משפחה לא מעורבים. במקרים רבים הכספים גם מוחזרים לקורבנות העבירה".

כשהכספים נלקחים מחשודים, יש פגיעה בחזקת החפות שלהם - ענישה ללא משפט; ולעיתים מדובר בפגיעה מיותרת בקרוב משפחה שלהם.

"אתה לא מעניש אותם, אתה מוודא שהכספים שהושגו בדרך אסורה לא יוברחו אם האדם יורשע. אתה מונע מצב שההליך המשפט יימשך שנים, ובסופו של דבר לא יישאר כסף להחזיר לקורבנות של העבריין. לגבי בני המשפחה - בתי המשפט מאפשרים להם דמי מחיה סבירים.

"כדי להניח את דעתך, המצב בארה"ב, באנגליה ובמדינות מערב אחרות הוא הרבה יותר קיצוני, כי שם רף ההוכחה לצורך חילוט רכוש וכסף הוא הרבה יותר נמוך - מדובר ברף של הסתברויות ולא של 'חשד מעבר לספק סביר'.

"בנוסף, אנחנו בודקים את עצמנו בסוף כל תיק, וכאמור שיעורי האפקטיביות שלנו הם סבירים ומראים כי אנחנו פועלים בצורה מידתית וסבירה. זה לא אומר שבתיק כזה או אחר לא יכולה ליפול טעות; אבל בנושא של מעצרי שווא ואישומי שווא יש הרבה תביעות אזרחיות של אנשים שהיו חשודים, בעוד שבנושא החילוט אין כמעט תביעות כאלה - גם זה מלמד משהו".

לאחרונה קרו מקרים רבים שבהם סנגורים טוענים כי יש השלכות הרסניות להליכי החילוט ולתפיסות נכסים. למשל, לאחרונה טענו עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, סנגוריו של שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק החשוד בשוחד, כי "כאשר התיקים מתארכים הרבה זמן, מגיעים לסוף ההליך כאשר הקריסה הכלכלית כבר התרחשה, ואת הנעשה אין להשיב".

"אני לא מתייחס לתיקים ספציפיים.. אני יכול לומר שלעתים מה שמניע סנגורים רבים זה שכר-הטרחה. חלק מטענותיהם המופרזות ומהלהט שבו הם טוענים אותן, נובע מכך שהם מעוניינים לקבל את שכר-טרחתם. אלה שיקולים אינטרסנטיים של הסנגורים עצמם".

אז שפר בטוח שאין שום בעיה עם חילוט ותפיסת נכסים של חשודים. יתר על כן, הוא אומר שהיחס הוא אפילו מקל מדי. "בתי המשפט מגלים לעיתים בעניין החילוט רחמנות-יתר לחשודים ולעבריינים אפילו אחרי שהם הורשעו. זאת, בזמן שברור גם לשופטים, כי הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר למלחמה ברובה של פשיעה החמורה והכלכלית היא דרך הכיס. לכן, כמו שעוצרים חשודים עד תום הליכים, יש 'לעצור עד תום ההליכים' גם כספים ורכוש השייכים לפי החשד לציבור ולקורבנות, כדי למנוע את בריחתו או בזבוזו".

בנוסף אומר שפר, כי "חסרים לנו גם היום כלים משפטיים כדי להילחם בהון השחור. צריך להשתמש יותר בכלים של עיצומים כספיים והרחקתם מעיסוק של חשודים. זה מודל שמיושם על-ידי רשות ני"ע וצריך להרחיב אותו לתחומים אחרים בתחום הפשיעה הכלכלית. במקרים רבים הרחקה של אדם מעיסוק למשך שנה היא הרבה יותר אפקטיבית מענישה פלילית נגדו".

בהקשר של המלחמה בהון השחור שפר לא חוסף את שבטו גם מלשכת עורכי-הדין. "הלשכה חורגת בשנים האחרונות באופן קיצוני מייעודה בתחום החקיקה. תפקידה לייצג את האינטרסים של עורכי-הדין כקבוצה מקצועית וכן של זכויות חשודים ובנושאים משפטיים מובהקים. הלשכה מתנגדת לכל יוזמת חקיקה, גם כשתכליתה הגברת האכיפה, למשל החקיקה שעברה לאחרונה שבמסגרתה הוספו עבירות המס כעבירות מקור לחוק הלבנת הון (היינו, הגדרת עבירות מס גם כעבירות הלבנת הון , ח מ'). מה ללשכה ולזה? אני משוכנע שרוב עורכי-הדין מעוניינים בהגברת האכיפה נגד עבריינים, ותפקידה של הלשכה לדאוג שיישמר מעמדם; אבל הלשכה אינה צריכה להביע עמדה בנוגע להוראות של הדין המהותי ולגבי כללים שהממשלה מבקשת למלחמה בעבריינים.

איך התחושה לפרוש מהשירות הציבורי אחרי כל-כך הרבה שנים?

"בסה"כ יש לי תחושה עצומה של סיפוק, כי יש הישגים והצלחנו להביא לשינוי בתחומים רבים. אחד היתרונות הגדולים בשירות המדינה הוא שהעבודה מספקת תחושה גדולה של משמעות".

שפר גאה בהישגים הרבים של המדינה במלחמה בהון השחור שהיה שותף להם, אבל לסיום הוא מודה שלמרות השינוי הגדול, הדרך לצמצום הפשיעה הכלכלית עודנה ארוכה, וכי עדיין משתלם במקרים רבים להיות עבריין". לצערי, למרות היקפי החילוט הגדולים, הפשיעה עדיין משתלמת במקרים רבים מדי. היקפי הפשיעה המוערכים הם של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. עדיין, מעט מדי ממחזור כספי הפשיעה מגיע לידי המדינה".

"המשטרה רצה אחר הרייטינג במקרים רבים מדי"

נער היה עו"ד יהודה שפר וגם בגר. ממרומי ניסיונו, יש למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית שפרש לאחרונה מתפקידו, ביקורת נוקבת על האופן שבו מתנהלים הליכים פליליים בבתי המשפט בארץ וגם על האופן שבו מתנהלות חקירות. נתחיל בפרוצדורה. שפר טוען כי "הגולם קם על יוצרו. הפרוצדורה הפלילית השתלטה על המהות".

למה הכוונה?

"ההתעסקות של בתי המשפט היום בפרוצדורה כמו בהעברת חומרי חקירה, טענות להגנה מן הצדק, ובנושאים פרוצדורליים אחרים, גוזלת את רוב האנרגיה במשפט הפלילי. הפרוצדורה הזאת מתאימה אולי לשיטות משפט עם מושבעים, אבל היא לא מתאימה לשיטת המשפט שלנו שבה יש שופטים מקצועיים שיודעים לנתח ראיות בצורה מקצועית.

"זה בא לביטוי בעיקר בתיקים רחבי היקף, וזו בעיה. במקרים רבים הסנגורים עושים תרגילים בחסות הפרוצדורה, וזה לא תורם לחקר האמת. צריך להגמיש את דיני הראיות. יש מקום לשינוי סדרי הדין ודיני הראיות, בעיקר בתיקים כלכליים רחבי היקף".

גם מהמשטרה לא חוסך שפר ביקורת. לדבריו, שאותם הוא עדיין מנסח בלשון הווה, "אנחנו עושים (בפרקליטות, ח' מ') מאמץ שהאכיפה תהיה מבוססת סיכון ומכוונת כלפי עבריינים בעלי השפעה ולא מבוססת רייטינג. במקרים רבים מדי המשטרה רצה אחר הרייטינג".

לדוגמה?

"יש מדיניות של המשטרה להתמקד בחקירות של ראשי ערים, למרות שייתכן שהשחיתות ברשויות היא בדרגים נמוכים יותר. גם לתקשורת יש אשמה בזה. המשטרה והתקשורת צריכות להיות ערות יותר לכך שההתמקדות ב'סקסי' או ב'בכירים' היא לאו דווקא התמקדות בעיקר. כיוון שהמשאבים מוגבלים חשוב להשקיע אותם במקומות שבהם האימפקט והנזק לחברה הוא הגדול.

"סקר סיכונים שעשינו העלה שצריך להתמקד במיגור עבירות הונאה, עבירות של חשבוניות פיקטיביות, עבירות מס ו'פרוטקשן' ועבירות שחיתות.

"עבירות שחיתות, בעיקר ברשויות המקומיות ולאו דווקא בדרגים הבכירים ביותר, גורמות את עיקר הנזק הכלכלי. בעבירות האלה צריך להתמקד ולא בעבירות היותר אטרקטיביות, או כשיש רייטינג למושא של החקירה".

תגובות

המשטרה: "טענות שפר מופרכות"

מהמשטרה נמסר בתגובה לטענת עו"ד יהודה שפר, כי היא במקרים רבים "רצה" אחר הרייטינג: "מדובר באמירה בלתי-ראויה ובטענות מופרכות ללא כל אחיזה במציאות ואנו דוחים אותן מכול וכול. תמוה בעינינו שדווקא כעת מצא שפר זמן להעלות טענות אלה על-מנת לקושש כותרות שהינן בחזקת 'הפוסל במומו פוסל'.

"גם טענה מופרכת זאת לא תרפה את ידיה של משטרת ישראל שפועלת בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד, מקצועי וסדור לאכיפה נגד עבירות של טוהר המידות המשפיעות באופן ישיר על האזרחים הנורמטיביים. זאת, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים, בלבד מתוך מטרה אחת ויחידה, להגיע לחקר האמת. נציין גם כי כל פעולות החקירה נגד נבחרי ציבורי מקבלות את האישורים הנדרשים מפרקליטות המדינה והינן במסגרת החוק".

סנגור מוכר שעמו שוחח "גלובס" היום אמר בתגובה לטענות של שפר על התנהלות הסנגורים בתיקי החילוט, שלפיהן "מה שמניע סנגורים רבים הוא שכר הטרחה שלהם", כי: "אחד המאפיינים של עו"ד שפר במהלך עבודתו בפרקליטות וברשות לאיסור הלבנת הון היה שכאשר נגמרו לו התשובות הענייניות לשאלות קשות לגבי דרך ההתנהלות של המדינה ביישום החילוטים והחילוטים הזמניים, הוא תמיד ידע לפנות למתקפות אישיות מופרכות.

"הדברים שאמר על שכר-הטרחה הם כל-כך ירודים שאין צורך להוסיף ולהתייחס אליהם מעבר לכך. מהותית, מדובר באכיפה ברוטלית שלא מפרידה בין עיקר לטפל. הנתונים מלמדים על פער בין תוצאת הליכים משפטיים לבין הנזק העצום והרב שהליכי החילוט גורמים לחשודים במהלך החקירה וההעמדה לדין".

עו"ד יהודה שפר

■ גיל: 56

■ התמחות: מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה

■ השכלה: תארים ראשון ושני במשפטים מהאוני' העברית; תואר שני במנהל ציבורי מאונ' הרווארד

■ תפקידים מרכזיים: 1992-2002 - פרקליט במחלקת הבג"צים; 2002-2009 - הקים ועמד בראש הרשות לאיסור הלבנת הון; 2009-2018 משנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)

■ עוד משהו: באוגוסט 2004 דרס שפר למוות עם מכוניתו את יחזקאל מנסור ז"ל בחיפה. הפרקליט הבכיר מיהר לצאת מכלי הרכב ולהזעיק את כוחות ההצלה שהגיעו זמן קצר לאחר מכן לזירה. שפר נחקר, אך במאי 2015 נסגר התיק נגדו, לאחר שנקבע כי אין חשד לעבירה פלילית מצדו של שפר; שפר הסתבך בעבר בפרשה נוספת. באוגוסט 2000, בעת שהייתה קצינת קישור בגדוד בפיקודו של שפר, טענה קצינה צעירה כי שפר הטריד אותה מינית-מילולית. שפר זוכה ע"י בית דין צבאי מהאישומים. בהמשך, דחה בג"ץ עתירה שהגישה הקצינה נגד הזיכוי של שפר