הי או ביי? מה יהיה עם בועת הקנאביס שמשגעת את הבורסה

בשבוע שעבר הודיעה חברת הייעוץ לניהול תפן  על הכוונה למכור את רוב מניותיה לגורמים שימזגו אליה פעילות קנאביס, והמניה קפצה ב-300%. שבוע לפני כן, היה זה שלד בורסאי שהודיע כי הוא ממזג לתוכו חברת קנאביס, והופ, אוסף של סוחרי יום וסתם "עמך ישראל" שנדבק בשיגעון, הזניקו את המניה ב-200% תוך פרק זמן של חודשים ספורים. הפעם הייתה זו הון אחזקות  שהתאחדה עם קנביט, אבל לא פחות משישה שלדים בורסאיים וחברה פעילה אחת יצקו לתוכם פעילות כזו או אחרת של קנאביס בחצי שנה האחרונה, וגרמו למניה שלהם להיות ב"היי" - לפחות לזמן מה.

תמיר גדו, מנכ"ל חברת הקנאביס BOL פארמה, שבנוסף לכך גם מלמד כלכלה באוניברסיטה, מספר כיצד ראה את הסטודנטים שלו, "מסתכלים בטלפון וסוחרים. סטודנטים בני 23 עוסקים במסחר ספקולטיבי במניות קנאביס!". באווירה החמה שבה אישור יצוא קנאביס מרחף באוויר, אם כי לא ידוע מתי בפועל יאושר בדיוק; שבה מאות חוות ומשתלות לגידול קנאביס הגישו למשרד הבריאות בקשה לרישיון גידול וחלקן כבר נמצאות בשלבי רישוי ועשרות יזמים הגישו בקשה להקמת מפעל ייצור - השיגעון הגיע גם לבורסה.

בין חברות הקנאביס עצמן, זו מאשימה את זו בשרלטנות, רעיונות הזויים והטעיה, כאשר כל אחת משבחת את פעילותה האמיתית והרצינית לעומת "הפטפוטים" שמוכרות האחרות. "ההשוואה בינינו לבין החברות הבורסאיות האלה מקוממת", גדו נחרץ. "כל הסיפור של השחקנים בבורסה הישראלית זה בועה, חד משמעית, שאין לה שום סיכוי התממשות לא עכשיו ולא בעתיד. בכל תעשייה חדשה, ולא משנה אם זה אינטרנט או בלוקצ'יין, תמיד יש הגל הראשון של מי שמנסה להיכנס לבורסה כדי לנסות להרוויח מההייפ של הרגע. עומדים מאחורי זה אותם סוחרי שלדים מימים ימימה, שחלקם עשו סיבוב בנאסד"ק על שלדים רפואיים וקנאביס, ומנסים גם כאן לעשות סיבוב".

"אנחנו היינו הראשונים כחברה ממש ציבורית בתחום הקנאביס", אומר מנחם כהן, בעל השליטה בחברת מדיוי. "מיד כשנכנסנו, השוק הגיב בחוזקה והמניה שלנו עלתה חזק מאוד. אחרינו הגיעו כולם. הלכו אחרינו אחרי שראו שהציבור אוהב קנאביס. אבל אני לא רואה שהרבה הולכים אחרינו עד הסוף. כל החברות האחרות שאני קורא עליהן - אני לא רואה את החזון שלהן כמו שלנו. הם לא מדברים על תרופות ולא רואים ייחודיות בגידול בישראל. כמה מהם יגיעו לקו הגמר זו שאלה".

כל הגורמים ממליצים, כפי שיפורט בהמשך, לקרוא טוב-טוב מהם באמת נכסי הקנאביס של החברות. למי יש רישיון גידול ראשוני בלבד, ולמי יש אישור מתקדם יותר. מי תוכל להקים מפעל ומי עוד נמצאת בשלב השרטוט. למי יש הסכמים אמיתיים עם מפיצים בחו"ל, והאם למפיצים הללו יש אישור יבוא קנאביס לארצם, או שרק מדובר בכוונות ראשוניות להשיג אישור כזה. כמה יגדלו, למי ימכרו ובכמה. ובקיצור, אם אתם רוצים ללכת על זה, אל תתנו למילה קנאביס לבדה לסנוור את עיניכם, קראו טוב-טוב את הפרטים.

 צילום: רויטרס - Nir Elias

"צריך לבדוק מי האנשים שעומדים מאחורי החברות האלה וכך להחליט אם זה רציני או לא", אומר עו"ד יואב עציון, ראש מחלקת ההייטק (במשותף) של משרד עמית פולק מטלון, שמלווה את הענף "עוד לפני שהיה כזה פופולרי", לדבריו. "בשלב הראשון, מי שמבקש לגדל מקבל קוד זמני וצריך להוכיח שיש לו אדמה, שהמועצה המקומית מאשרת לו לגדל, וכמובן שאין לו עבר פלילי. זה לא יותר מדי מורכב, אבל השלבים היותר מורכבים הם לקבל אחר כך רישיון קבוע של ביטחון, של איכות, סטנדרטים מעולם הפארמה. כך שצריך לבדוק אילו חברות מחזיקות רק רישיון מקדמי וצריכות להיכנס לתהליך של בדיקה".

הרגולטור לא יכול לעזור בכך?

"גם מבחינת הרגולטורים, זה עוד בתחילת הדרך. רשות ניירות ערך, למשל, יכולה לטפל במקרים שבהם מרמים את הציבור, אבל לא יכולה לבוא ולהזהיר את הציבור שחברה זו אחרת מחזיקה קוד זמני ויש בה שני אנשים שהצטרפו אתמול ורוצים לכבוש את העולם, ואולי יצליחו - אבל המשקיע לפחות צריך לדעת את זה".

המוסדיים, למשל, בוחנים זאת היטב ועדיין בוחרים לשבת על הגדר. הם רואים את הפוטנציאל של תעשיית הקנאביס העולמית, אבל עוד לא שולחים ידם לחברות הנסחרות כאן. בית ההשקעות IBI למשל השיק בחודש שעבר קרן עוקבת אחרי מניות הקנאביס בצפון אמריקה, אולם לשאלה למה לא להשקיע בחברות כאן, עונה אלה אלקלעי, סמנכ"לית הפיתוח העסקי, כי "ברגע זה, בהינתן המהלך שהמניות עשו - העליות בשערים - ובהיעדר היתר יצוא, זו לא השקעה מאוד הגיונית. בתוך הבלגן של הרגולציה הישראלית, אני לא יודעת מתי יינתן אישור היצוא. התסריט שבו זה לא יקרה בחודשים הקרובים והערך יישחק, נראה לי יותר הגיוני מאשר התסריט השני, שלפיו ההשקעה תשתלם".

ובצפון אמריקה המצב שונה?

"קנדה וכמה מדינות בארצות-הברית הן המקום היחיד בעולם שבו כל הרגולציה של הקנאביס מנוהלת ומבוקרת כמו שצריך. לכן השקענו דווקא בחברות אמריקאיות וקנדיות, שהן נורא מסודרות, מפקחות, סחירות בבורסה. הקנדים מתקרבים בצעדי ענק ללגליזציה מלאה וכרגע זה לגאלי למגוון גדול של שימושים רפואיים.

"מכיוון שהשוק שם מפותח ומסודר, בחרנו להתחיל מהשקעה בחברות שכבר נסחרות, עם טרק רקורד ושוויים מתפתחים, ולא כאן, כאשר עוד אין היתר יצוא, וגם כשיתקבל, יצטרכו לבנות מערך הפצה גלובלי ולחצות משוכות לא פשוטות".

עלות? חצי דולר לקילו

גל הקנאביס הבורסאי-ישראלי התחיל בסוף 2017 עם שתי חברות, מדיוי  וטוגדר , שלדים בורסאיים שמיזגו לתוכן חברות ייעודיות שנפתחו לצורך עיסוק בקנאביס; כאשר באפריל השנה הצטרפו לחגיגה ארבע חברות ציבוריות נוספות. מניית עמיר שיווק של התאחדות החקלאים זכתה לזינוק ניכר כאשר הודיעה על השקעה צפויה ב-BOL פארמה שהוזכרה קודם לכן; די-פארם של איציק שרם וכפיר זילברמן, שחקני שלדים ידועים, שהתמזגה עם UNV; ושני שלדים נוספים, אופטקרא ונקסט ג'ן, שהודיעו על כוונה דומה של מיזוג. השלד דירקט קפיטל יצא בהודעה שהיא מחפשת פעילות בתחום, וכאמור, הון אחזקות שהייתה בינתיים האחרונה בשורה.

מדיוי הייתה חברה שעסקה בתחום אחר לגמרי. היא ייצרה מעין מנשך ליולדות שמפחית את הסיכון בלידה, מקל על הכאבים וכדומה. אבל התחום לא התרומם מבחינה מסחרית, החברה הפכה לשלד בורסאי, ולפני כחצי שנה מנחם כהן, יזם שפעל קודם בתחום הדיור המוגן, רכש את השליטה בה.

 חוות גידול של BOL פארמה / צילום: באדיבות המפעל והחממות: BOL Pharma

ואיך הגענו לקנאביס? "עו"ד אילן גרזי (ראש מחלקת שוק ההון בפרל כהן צדק לצר ברץ) בא והמליץ לי על התחום והתחלתי ללמוד עליו", מספר כהן. "בהתחלה נרתעתי מזה - היום כולם מדברים על קנאביס, אבל לפני חצי שנה זה לא היה המצב. ככל שהעמקתי, למדתי שזה תחום פורץ דרך מבחינה רפואית, וישראל בולטת בתחום הזה בחדשנות בתחום הקנאביס הרפואי. הבנתי שזה תחום שבכלל לא התחיל לממש את הפוטנציאל שלו, שזה מיני-טבע".

לדבריו, מדיוי נכנסה לשותפות עם קיבוץ בצפון הארץ, שהקצה למיזם שטחי גידול בהיקף 200 דונם, "וכבר מסיימים את שלבי התכנון ומקווים להתחיל לגדל ממש בקרוב, בחודש וחצי-חודשיים הקרובים. יש לנו מפעל שהיו לו אישורים לקפסולות מזון, ואנחנו מסבים אותו לרמת רוקחות. אני מניח שייקח שנתיים או שלוש שנים לעשות את ההתאמות לרמה הגבוהה יותר". בנוסף, הוא מספר כי יש לחברה הסכם עם חברת הקנאביס ההולנדית הוותיקה בארני'ז פארם שכבר השקיעה בה 2 מיליון אירו. מדיוי רוצה לייצר, לצד תרופות, גם תוספי מזון מקנאביס שאינם נזקקים לאישורים בסגנון FDA.

כאשר כהן התחיל להתעניין בתחום, דובר על היתר יצוא של קנאביס רפואי מישראל כבר בספטמבר 2017. בינתיים זה עוד לא קרה. "אנחנו יכולים להתקדם גם בלי ההיתר", הוא מתייחס. "אני אישית מאמין שבישראל יש מספיק שוק לבסס חברה שאולי לא תהיה שווה המון, אבל תתפרנס היטב ותהיה יציבה".

מתי אתה חושב שתראו הכנסות ראשונות?

"בטווח של השנה הקרובה. ייקח לנו חצי שנה לשפץ את המפעל, ואני לוקח מרווח ביטחון וחושב על שנה".

מה אתה אומר על ההייפ סביב התחום?

"אני רוצה שכמה שיותר ישראלים יצליחו, ואני לא רואה אותם כמתחרים שלי כי לי יש ייחודיות שאין להם, הידע הגנטי הייחודי של בארניז פארם. קנאביס אפשר לגדל בצורה פיראטית כמו שעושים בדרום הארץ, וברמה מאוד גבוהה וייחודית. מי שירצה שמן שעוזר לחולה סרטן, ירצה שהוא יגיע מהצמחים ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו רוצים להיות פיליפ מוריס של הדור הבא ולא סתם מגדלי טבק. לא כולם יצליחו להשיג את הרמה הרפואית הרצויה שתאפשר להם לפרוץ לעולם, אבל יש מקום לעוד שתיים-שלוש חברות כמוני".

"ההתייחסות לקנאביס רפואי היא כאל התרופה של המאה ה-21, ובשנים האחרונות מבינים יותר ויותר את השפעתו במצבים רפואיים שונים", אומר עו"ד אילן גרזי, שהיה כאמור מי שחיבר את מנחם כהן ומדיוי אל התחום. "בישראל יש הרבה מדענים וחקלאים שיודעים לפתח קנאביס, כי מדינת ישראל אפשרה בשנים האחרונות להקים חוות, וגם אפשרה לגורמים רלוונטיים לעסוק בתחום המחקר של צמח הקנאביס. כל זאת מתוך כוונה לפתח שוק מקומי משמעותי. להרבה מאוד חקלאים תחום הקנאביס יכול להיות קרש קפיצה, בגלל ההבדל מאוד גדול בין מחיר הגידול למחיר המכירה. וגם כאשר הוא יקטן, עדיין יישאר מרווח מספיק גדול".

תכניס אותנו אל המספרים.

"עלות הגידול היא חצי דולר לקילו ומחירי המכירה של טוגדר ומדיוי (עסקות המותנות כמובן בהיתר היצוא העתידי) הם 6.9 אירו לאירופה ו-5 דולר בקנדה".

אבל להיתר היצוא עוד כולם מחכים.

"לחלק מהגורמים, גם לטוגדר וגם למדיוי, ההמלצה שלנו הייתה חד-משמעית להיערך עם חוות גידול מחוץ לישראל. אבל העדיפות היא לעבוד בישראל כי פה יש הידע וזה יספק עבודה למגדלים, חקלאים, אגרונומים, מדענים וכל האנשים שנלווים לזה. אני גם מעריך שזה יקרה, ליווינו את תהליך החקיקה, יש הסכמה של כל המשרדים, כולם נתנו הסכמה ומחכים כרגע לקבלה של אישורו של ראש הממשלה. לדעתי זה רק עניין של זמן".

"אנחנו לא בונים מאפס"

כמו במדיוי, גם בטוגדר אפשר למצוא בעלים רחוקים מתחום החקלאות או הפארמה, שהחליטו ללכת על ההבטחה הגדולה הגלומה בקנאביס רפואי. נסים ברכה הוא בעלים של חברות נדל"ן מסחרי מניב; גיא עטיה, בעלים של חברת האבטחה ר.ח.ש; וניר סוסינסקי, בעלים ומנכ"ל של חברת "אדם עמית" בתחום שירותי ההנדסה ומייסד שותף של גלובוס פארמה, שהיא חברת הקנאביס שנוצקה לשלד. "לפני שנה שנה וחצי ראינו את הקול הקורא שפרסם משרד הבריאות (וליתר דיוק, יק"ר - יחידת קנאביס רפואי במשרד)", אומר סוסינסקי, שמשמש כיום מנכ"ל משותף, בעל מניות ודירקטור בטוגדר.

"הוא פרס את מפת הדרכים החדשה שלו, של הפרדה בין ריבוי (טיפוח זנים), גידול, ייצור ושיווק. בהתאם לכך הקמנו גופים וקיבלנו את ארבעת הרישיונות. גלובוס פארמה מחזיקה ישירות במפעל ייצור ובחברה להפצה, ויש לה 66% בקרקע חקלאית עם חקלאי ליד אשקלון, שותפות שקיבלה רישיון לגידול. אנחנו לא באים מהתחום, אבל זיהינו את הבאזז ואת ההזדמנות. אחר כך הכנסנו שותף שלישי, נסים ברכה, שהוא גם בעל יכולת כלכלית להרים את הפרויקטים האלה".

אחר כך רקמו את העסקה עם טוגדר, שהיה שלד בורסאי רגע לפני הכניסה לרשימת השימור, ולפני שבועיים הושלם המיזוג רשמית. לדברי סוסינסקי, יש לו כבר עסקות מכירה (מותנות כמובן בהיתר היצוא המיוחל) של 78 טונות, 25 מהם "לגוף בגרמניה שהוא מאוד רציני ומכובד".

גוף שלפי מה ששמעתי, אין לו עדיין רישיון לייבא ולהפיץ קנאביס.

"הוא נמצא כרגע בעיצומו של התהליך לקבל את הרישיון, וזה מסתדר לנו עם הזמן לגידול. אין לי סיבה לחשוש שהוא לא יקבל את הרישיון". בנוסף, דיווחה טוגדר על הסכם למכירת 50 טונות לחברה קנדית שיש לה לדברי סוסינסקי רישיונות יבוא, ועם עוד חברה קנדית ל-3 טונות "עם אופציה להגדלה".

מה הספקתם עד עכשיו?

"התחלנו בהקמת מתחם החממות שלנו, מתקן של 20 דונם, באזור חוף אשקלון, ומפני שיש לנו כבר לקוחות קצה שמחכים לסחורה ולא יחכו יותר מדי, חתמנו הסכם להקמת חממות נוספות במדינה באפריקה שבה מותר לגדל, לייצר ולייצא".

יש גורמים המעריכים שמפעל של ממש מצריך שלוש שנות הקמה וכמה עשרות מיליוני שקלים. איפה אתם עומדים בזה?

"התכנון לוקח כשלושה חודשים, וכבר נקבע לנו מבדק לאישור ראשוני של משרד הבריאות. אנחנו לא בונים מאפס אלא משתלבים במעטפת קיימת ועושים התאמות וזה מקצר את לוחות הזמנים".

ניסיון חקלאי אין לכם.

"אנחנו אומרים, מה שאתה לא יודע לעשות, תקנה. גייסנו אלינו מגדל קנאביס עם ניסיון של 23 שנה בארצות-הברית ובהולנד".

ובינתיים, מחכים להיתר היבוא?

"אין מניעה לעבוד בשוק מקומי. ישראל מאוד התקדמה במתן אישורים לחולים, בידע, ברפורמה ובתהליך גידול ועיבוד של הקנאביס כתהליך רפואי. לא עוד 'תייבש בחממה ותשים בשקית ותמכור', אלא מדובר במוצר רפואי".

כיום כבר מותר לכמה גורמים למכור קנאביס דרך רשתות הפארם הישראליות - BOL היא אחד הגורמים המורשים, טוגדר עדיין לא, "אבל", כפי שממשיך סוסינסקי, "הרפורמה נעצרה כאשר זה מגיע ליצוא, לחשיבה הכלכלית של להכות בברזל החם, ומדברים על עוד שוטר או פחות שוטר. אנחנו מאוד מעוניינים לפתוח עוד חממות מהארץ, בתנאי שיהיה אישור יצוא, אבל אם לא, נמשיך לקדם את העסק דרך אפריקה".

מתי תראו הכנסות?

"אני מאמין שברבעון הראשון של 2019. כמובן שהמכירות לא יגיעו בשלב הראשון לטופ, אבל זה יפתח את הסכר ויתחיל את התהליך".

"הרווח בעתיד יבוא למי שיידע להשביח את הצמח עצמו, למי שיידע לייצר תרופות", סבור איציק שרם מדי פארם. שרם, דמות ותיקה בשוק ההון הישראלי, מאז ימי דברת-שרם, סבור כי אין מה לתלות תקוות רבות בחברות שיתרכזו בגידול לבדו - ולא בייצור והפצה. "אני כבר מעל שלוש שנים בתחום", הוא אומר. "מאמין גדול בחלק שיש ושעוד יהיה לקנאביס, אם לא בריפוי אז לפחות בהקלת כאבים. אבל הקבוצה שלי, כפיר ואני, מתרכזים יותר לא בגידול עצמו, כי כרגע הכול מאוד רגולטורי, נתנו כבר הרבה רישיונות ויתנו עוד - והמחירים יירדו. לא שם יהיה הרווח הגדול. בסוף זה יתכנס לרווח חקלאי רגיל. לכן אני וכפיר זילברמן בכל מה שקשור מהרגע שהצמח יוצא מהחווה - ייצור ושיווק".

שרם - שביום שלישי השבוע, עם ירידת הגיליון לדפוס, נודע כי נעצר לחקירה בפרשת חברת שורט טרייד ושוחרר בתנאים מגבילים - וזילברמן יצקו לשלד הבורסאי התל-אביבי שברשותם, די פארם, פעילות קנאביס דרך חברה בשם UNV. "אנחנו בתור שרם-זילברמן", אומר זילברמן, "עשינו הכי הרבה עסקאות קנאביס בארץ, מאז 2013, כאשר רוב הפעילות בכלל לא בישראל אלא בארצות-הברית, קנדה וגרמניה. כיום אנחנו מעורבים בשש עסקות קנאביס בחו"ל, עושים מיזוג הפוך לשלדים בורסאיים. בין היתר יש לנו חברה OWCP (נסחרת מעבר לדלפק בארצות-הברית), שהגיעה לשווי 600 מיליון דולר (עכשיו שוויה כ-38 מיליון דולר)".

בין החברות שהשניים היו מעורבים בהן הייתה בריד-איט שנוסדה ב-2014 ורכבה לתקופה קצרה על ההייפ כשהציעה תוכנה שאמורה הייתה לבחור ולהשביח זני קנאביס. בריד-איט התמזגה לשלד בורסאי ונסחרה מעבר לדלפק בארצות-הברית, אולם כמו שהיא נסקה, כך גם צללה. לימים היא החליפה פעילות, וכיום היא עוסקת בתחום הטיפול בכינים, כאשר לאחרונה היא פרסמה אזהרת עסק חי.

 קנביס / צילום: רויטרס - Nir Elias

"בזמנו", מתייחס שרם, "הכול היה כל-כך מבוצר בארץ, לא ראו באופק היתרי יצוא, ולא היה טעם לחכות שלוש שנים ולהחזיק בחברה בלי שאפשר לראות ממנה שום דבר. היום המצב שונה. UNV שאמורה להתמזג עם די פארם מקימה מפעל, בהשקעה של 8-10 מיליון דולר, שזה הרבה יותר מאשר להקים חווה עם כמה דונמים מגודרים. היא גם מקימה חוות גידול, אבל לשימושים שלה. אנחנו נקדם אריזה, בדיקה, ביקורת והשבחה".

וזילברמן מוסיף כי ל-UNV יש שלושה רישיונות, גידול, הקמת מפעל והפצה, וכי היועץ המדעי שלה הוא ד"ר שאול מוכתר שהיה הרוקח הראשי של צה"ל ובכיר בטבע. "נגייס את כל הכסף הדרוש. גייסנו בשלוש השנים האחרונות לחברות שלנו (שאינן קשורות לקנאביס) קרוב ל-200 מיליון דולר בהקצאות פרטיות, כך שכסף אנחנו יודעים להביא".

וגם להרוויח? מתי תראו הכנסות?

"אני מאמין שתוך שלושה-ארבעה חודשים החברה תתחיל לגדל קנאביס. אבל מה שיותר חשוב פה זה המפעל, ואנחנו במשא ומתן לשכור שטח גדול לשם כך, והכול צריך לקרות בשנה הקרובה".

"להיזהר מהבהלה לזהב"

נחזור אל תמיר גדו ואל BOL פארמה, שבניגוד לרבים אחרים, נמצאת כאן בסביבה זמן רב, מחזיקה בפעילות של ממש ומוכרת קנאביס לרשתות פארם במסגרת הרפורמה של משרד הבריאות. "היינו אחד המגדלים המקוריים", אומר גדו, "אבל להגדיר אותנו כמגדלים זה לא רלוונטי. אני מתעשיית הפארמה, וכל העניין של לקחת צמח ולמכור אותו ישירות לצרכן, נראה לי פגום כי אין בו אחידות (בין צמח לצמח במינונים של הקנבואידים - החומרים הפעילים השונים בקנאביס). היו מאות מוצרים שנמכרו ישירות לצרכן, ולא רק שלא הייתה ביניהם שום אחידות, גם אותו מוצר עצמו לא היה עקבי בהרכבו בכמות החומרים הפעילים. הזמינות הביולוגית של החומרים הייתה נמוכה, 5%, והשאר היה יוצא כלעומת שבא. המוצרים בגרסה של קנדה וארצות-הברית היו בנוסף לכל אלה גם בעלי חיי מדף קצרים. אי אפשר ככה להשוות את זה לתעשיית התרופות".

 תמיר גדו / צילום: באדיבות המפעל והחממות: BOL Pharma

כל זה הוביל את גדו, "לקחת החלטה", כדבריו: "בתקופה ההיא, לפני חמש שנים, היה חוסר ודאות בתעשייה ולא ידענו לאן זה יילך. אבל חשבנו שזה הכיוון. גייסנו כוח אדם מטבע וכסף מגורמים אחרים והתחלנו לבנות עקב בצד אגודל תעשיית פארמה, שבמקרה מייצרת את המוצרים שלה מקנאביס, אבל פועלת כמו כל תעשייה אחרת בפארמה. אנחנו החברה היחידה בארץ שמחזיקה גם בתקן של מגדל וגם של יצרן". והאחרות?

"יש עוד חברה אחת בארץ עם תקן יצרן. אם מישהו רוצה מחר בבוקר להרים מפעל כמו שלנו, הוא צריך לקחת בחשבון 100 מיליון דולר ושלוש-ארבע שנים. 99% מהחברות בתחום הזה בארץ לא קיימות, הן על הנייר, וכל מה שמייחד אותן, שהן הלכו למשרד הבריאות וקיבלו רישיון מקדמי לגידול. לכן כל המאניה הזאת שנוצרה, שכל אחד מתהדר ואומר יש לי רישיון מקדמי, ופנטזיות להקים משהו חקלאי, וזה עושה רושם נורא גדול על ההמונים. בין זה לבין מוצר בשוק יש ארבע שנים".

אז אתה מדגיש שמדובר בבועה?

"צריך לעשות הפרדה. קנאביס זו לא בועה. זו תעשייה רצינית שתגלגל בישראל, ככל הנראה, לפחות פי שניים מתעשיית תוספי התזונה שמגלגלת מעל 800 מיליון שקל. זו תעשייה משמעותית. אנחנו עצמנו מוכרים במיליונים כל חודש. אבל אם תיקחי את כל חברות האווירה הרכה בבורסה ותחברי את כל הכסף שהן עושות בחודש - תגיעי לאפס.

"חלקן חותמות הסכמים עם חברות בחו"ל שאין להן רישיון יבוא, ולכן אין להן יכולת לסחור בזה באופן חוקי. גם ההודעות שהן מוציאות מעידות על חוסר הבנה משווע, למשל שאפשר לגדל 2,000 קילו בדונם. במציאות אפשר לגדל רבע מזה. מספרים על סכומים שגייסו להקמת מפעל, שרחוקים מלהספיק למטרה הזאת. אפילו חברת טבע צריכה שנה וחצי כדי לבנות מפעל שיעמוד בכל המבדקים, אז איך אנשים חושבים שיקימו מפעל בתוך כמה חודשים ובסכומים מגוחכים?

"יש כמה חברות אמיתיות בתחום, אבל אף אחת מהן איננה נמצאת בבורסה, שעבור חברות אמיתיות היא כנראה לא אופציה מזהירה, אלא אם כן מחפשים לעשות ספקולציה לזמן קצר".

אתם אכן לא בבורסה, אבל קיבלתם השקעה משמעותית של 27 מיליון דולר מעמיר שיווק שהיא חברה ציבורית. מה שהופך גם את BOL לחלק מעולם התקוות של המשקיעים.

"עמיר שיווק היא חברה של מיליארד שקל מחזור, שהמון שנים נושאת את הדגל של עבודה מול חקלאי ישראל. היא זיהתה שהיא רוצה להיות בתחום הקנאביס, כי זה שוק אמיתי שממריא, וחיפשה גוף שיש לו איזו עמדת הובלה משמעותית. לנו יש היום המפעל הגדול בעולם לייצור תרופות מקנאביס, ואחד היחידים שיש לו כל הסמכות לעמוד בכל מבחן של כל רשות רגולטורית בעולם".

"החלק הלא בועתי", מסכים גם שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בפיוניר ניהול הון, "הוא שיש פה תעשייה אמיתית שיש לה איזשהו ערך. זה תחום שבוודאות יילך ויגדל, יגדל הביקוש למריחואנה רפואית, וזה עוד לפני שדיברנו על לגליזציה. שווי חברות הקנאביס בעולם עבר בסוף 2017 את 50 מיליארד הדולר, ואין ספק שישראל שמובילה יחסית בתחום החקלאות ובטח בטכנולוגיה, וגם בתחום הפארמה, אין ספק שהיא כר פורה לחברות שיצליחו בתחום ואין ספק שלהיחשף לתחום זה טוב".

ומה הקאץ'?

"השאלה היא אם חברות ציבוריות הן שיעשו את המהפך, או פרטיות, כמו ווייז, שעד שיגיעו לשוק יהיו שוות מיליארדים, או אולי זה יהיה הפוך, ויהיו חברות ציבוריות שלאט-לאט יפרצו את הדרך ואיתן אפשר יהיה להרוויח הרבה כסף. קחו לדוגמה את הבלוקצ'יין - לפני מספר חודשים, כל חברה קיקיונית שרצתה להזניק את השווי שלה צירפה את מילת הקסם, והיו חברות ישראליות שעשו בזה שימוש ציני, עם שלדים שהזניקו את שוויים במאות אחוזים. עכשיו זה קורה עם הקנאביס".

מה תגיד למשקיעים ששוקלים להיכנס או לא?

"אם הם רוצים להיות בתחום ואין להם את הכלים לבדוק כל חברה וחברה, יש תעודות סל של חברות צפון אמריקאיות של קנאביס רפואי. זה יותר נכון למשקיעים שרוצים ליהנות מהסקטור בלי יותר מדי סיכונים. כמניה בודדת, בעיקר פה בארץ, צריך להיזהר מהבהלה לזהב".

רקע | מהחקלאים ועד לבורסה, כולם מחכים להחלטת נתניהו בנוגע ליצוא קנאביס

מניות חברות הקנאביס נהנות מזינוק קל בכל פעם שנראה כי האישור המיוחל ליצוא מישראל עומד להתקבל. בהתחשב בכך שהנכס העיקרי של רוב החברות הללו הוא קרקע חקלאית בישראל ורישיון גידול קנאביס בישראל, רבות מהן תלויות בכך שהיצוא יאושר, או שהן יכולות לפעול בשוק הישראלי הקטן. חלקן אומנם החלו גם במאמצים להקים פעילות מחוץ לישראל, אולם זו פעילות אפילו עוד יותר טרייה ואמורפית מהפעילות בארץ, ולא ברור איזה יתרון יחסי יש לשותף ישראלי שהוא גורם חדש בתחום הקנאביס, בבואו להקים פעילות כזו בחו"ל.

אם כך - יצוא. השוק העולמי הוערך ב-4 מיליארד שקל, אם כי הערכות אחרות מדברות על מיליארד שקל "בלבד". הרוב המוחלט של משרדי הממשלה תומכים ביצוא או לפחות אינם מתנגדים: משרד האוצר, הכלכלה, החקלאות והבריאות. לפני שלושה חודשים עלה הנושא לדיון אצל ראש הממשלה, אך בשל התנגדות של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הוחלט למנות ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא.

ארדן ביקש תקציב נוסף לאבטחת חוות הקנאביס המיועד ליצוא ומניעת זליגה לשוק המקומי, ולאחר שאושר התקציב המבוקש הוא הצהיר כי הסיר את התנגדותו. גם ועדת הבדיקה הסיקה כי היצוא כדאי, אם כי הזהירה כי ייתכן שגם ההערכות המתונות יותר לרווח שיכול לנבוע למדינה מן השוק הזה, מוגזמות. ולמרות הכול, בינתיים אישור היצוא מתעכב, לא לגמרי ברור מדוע. כיוון שלא ברור בדיוק מה עוצר את האישור, הולך ופוחת הביטחון שהוא אומנם יתקבל בקרוב.

בינתיים כבר התממשה הרפורמה בשוק הישראלי. בעבר פעלו בשוק שמונה חברות המגדלות קנאביס רפואי אשר מכרו את המוצרים שלהן ישירות לצרכן. על-פי הרפורמה, חקלאי הקנאביס חייבים להעביר את המוצרים לעיבוד במתקן ייצור ובקרה מסודר ומשם דרך מפיץ מורשה לרשתות הפארם. המהלך הזה יקל על הצרכנים שיוכלו לקבל את המוצר בכ-50 נקודות מכירה ברחבי הארץ ולא רק בתחנות חלוקה ספורות כפי שהיה עד כה, איכות המוצר אמורה להשתפר בשל הבקרה הצמודה יותר על מפעלי הייצור וכן על התרכובת הסופית, המחיר לגרם אומנם אמור לעלות, אבל המינונים עשויים לרדת בשל העלייה באיכות הבקרה הצמודה יותר על הרכב החומרים הפעילים העיקריים.