הסודות (הגלויים) של הפרקליטות והיועמ"ש

יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה, ערך ראיון פרישה בלעדי לעיתונאי "גלובס" חן מענית. האיש עבד 30 שנה במשרד המשפטים והיה קרוב מאוד לאוזנו של פרקליט המדינה לאורך שנים אלה, בתחילה כתף אל כתף במחלקת הבג"צים וסיומם היה משנהו. אני מצטרף להמלצתו של מענית כי שווה להקשיב לדבריו של שפר. יש בדבריו צוהר המאפשר הצצה למה חושבים פרקליט המדינה והפרקליטות בנושאים אותם הוביל שפר.

בהזדמנויות רבות ותכופות, בהרצאות מעל במות שונות, מנסה היועץ המשפטי לממשלה להעביר מסר לציבור ולפיו מערכת אכיפת החוק עובדת בהרמוניה מלאה. לדבריו, אגף החקירות במשטרת ישראל וראשיה עובדים בשיתוף-פעולה מלא מול הפרקליטות. הכול מתואם ומסוכרן. אמירות אלה, הנאמרות פעם אחר פעם במהלך כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, מנסות להשיב את אמון הציבור בראשי מערכת אכיפת החוק, לאור התנהלותם בפרשיות שונות הנמצאות על שולחנו של היועץ, וזוכות לביקורת מצד רבים וטובים בציבור.

וכעת, עם פרישתו, שפר בא ומציג תמונה שונה בתכלית מזו המוצגת על-ידי היועמ"ש. כך, שפר מטיח כלפי המשטרה: "אנחנו עושים (בפרקליטות) מאמץ שהאכיפה תהיה מבוססת סיכון ומכוונת כלפי עבריינים בעלי השפעה ולא מבוססת רייטינג. במקרים רבים מדי המשטרה רצה אחר רייטינג... המשטרה והתקשורת צריכות להיות ערות יותר לכך שההתמקדות ב'סקסי' או ב'בכירים' היא לאו דווקא התמקדות בעיקר". תגובת המשטרה כלפי המשנה לפרקליט המדינה הייתה חריפה ונחרצת.

העמדה שמבטא שפר בראיון זה אינה עמדת אדם מן הציבור או פרקליט זוטר. מדובר בעמדה של אחד מבכירי הפרקליטות. עמדה זו כלפי חקירות משטרת ישראל עומדת בניגוד מוחלט לתמונה שמנסה לצייר היועץ המשפטי לממשלה בדבר תיאום וסנכרון בין ראשי משרד המשפטים למשטרה.

בכך לא מסתיימים הדברים. בראיון עימו שפר פורס את תפיסת עולמו, כבכיר בפרקליטות, ביחס לעולם המשפט הפלילי.

לגישתו, קם הגולם על יוצרו. הפרוצדורה השתלטה על המהות. ובלשונו: "ההתעסקות של בתי המשפט היום בפרוצדורה כמו בהעברת חומרי חקירה, טענות להגנה מן הצדק ובנושאים פרוצדורליים אחרים, גוזלים את רוב האנרגיה במשפט הפלילי. הפרוצדורה הזאת מתאימה אולי לשיטות משפט עם מושבעים, אבל היא לא מתאימה לשיטת המשפט שלנו, שבה יש שופטים מקצועיים שיודעים לנתח ראיות בצורה מקצועית".

לקרוא ולא להאמין.

בכיר ביותר בפרקליטות, שהינה הלכה למעשה מונופול מוחלט, על-פי חוק, בכל תחום המשפט הפלילי, אשר בידיה כוח מוחלט ומלא להכריע בגורל בני אדם, רואה בהליכים כגון העברת חומרי חקירה לנאשם וטענות הגנה מן הצדק, משום עניינים פרוצדורליים הגוזלים את האנרגיה והזמן של בתי המשפט וההליך המשפטי.

לתפיסתו, הפרקליטות, אשר בידיה הכוח והמידע הרבים ביותר, די בכך שהיא הגישה סיפור מעשה המנוסח ככתב אישום לבית משפט. כל "התעסקות" בהעברת חומרי החקירה והעלאת טענות הגנה שונות, כגון טענות הגנה שהמחוקק חוקק לטובת ניהול הליך ראוי וצודק - הן בבחינת מעמסה פרוצדורלית הגוזלת זמנו של בית המשפט.

מה חשבו ראשי משרד המשפטים והפרקליטות על ראיון זה של שפר? אין לדעת. ניתן להעלות השערות שונות. דבר אחד בטוח - 30 שנה עבד שפר במשרד המשפטים. עם פרישתו לא פורסמו לתקשורת הודעות מחבקות ומפרגנות. לא מצד שרת המשפטים, לא מצד היועץ המשפטי לממשלה ולא מצד פרקליט המדינה ומשרד המשפטים. לא ביום שבו עזב ולא ימים לאחר מכן.

מעניין לראות כיצד ימים לא רבים לאחר שפורסם הראיון האמור, עם פרסום הודעתו המפתיעה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, על החלטתו לפרוש משירות המדינה, שוגרו לכל אמצעי התקשורת (עיתונים, טוויטר טלוויזיה, אינטרנט ועוד) הודעות סדורות בדבר סגולותיו המצוינות ויכולותיו המקצועיות המרשימות של ליכט. הודעות אלה לא פסחו על שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים. כל אחד הכביר מילים חמות ומחבקות.

מה הוביל לפער העצום בתגובת ראשי המערכת ביחס להודעת הפרישה של שפר ושל ליכט?

לשאלה זו יכולות להיות תשובות שונות ומגוונות. כנראה שחיבוק הדוב שחיבקו ראשי משרד המשפטים את ליכט, יגרום לו לחשוב פעמיים לפני שירוץ לקיים ראיון פרישה בלעדי בתקשורת, שבו יחשוף את שמתרחש מעבר לפרגוד בצמרת משרד המשפטים. ייתכן שיגרמו לו להסס מהבעת עמדות שלא יערבו לבכירי המערכת. ניתן להסתכל על סיום דבריה של שרת המשפטים לליכט: "...ובטוחה שהוא עוד ייקרא לדגל", כעל השטר ששובר בצידו - הימנע מהטחת ביקורת במערכת או מהבעת עמדות שונות מאלה הנאמרות על-ידי בכיריה - והדלת פתוחה בפניך אף בעתיד.