היועמ"ש מנסה לסתום פרצה רשלנית בהסכם עד מדינה

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פנה באחרונה לגרשון מסיקה, ראש מועצת שומרון לשעבר שמשמש עד מדינה ב"פרשת ישראל ביתנו" וביקש ממנו שלא להתמודד שוב על ראשות המועצה שממנה פרש בשל מעורבותו של מסיקה בפרשה החמורה. כך נודע ל"גלובס".

באמצעות עו"ד עמי ברקוביץ, מהמחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, כתב היועמ"ש למסיקה כי: "לאחר שהודית במעשים המהווים עבירה חמורה של מתן שוחד, אותו מימנת מקופת ציבור התושבים במועצה המקומית שבראשה עמדת, שהועבר לסגנית שר הפנים ולגורמים אחרים, ולאחר שכדי שלא לעמוד לדין ולשאת בעונש על מעשיך, הסכמת לשמש עד מדינה ולהעיד נגד מעורבים אחרים בפרשות בגינן נחקרת כחשוד, ודאי אין זה ראוי שתתמודד לתפקיד אותו מילאת בעת שביצעת עבירות חמורות אלה". ברקוביץ הוסיף ו"הזכיר" למסיקה, על דעת היועמ"ש ופרקליט המדינה, כי "לא עמדת לדין רק משום שחתמת על הסכם עד המדינה".

למרות עמדת היועמ"ש, מסיקה הודיע לאחרונה על כוונתו להתמודד על התפקיד הציבורי. זאת, תוך ניצול העובדה שהפרקליטות נמנעה מלכלול בהסכם עד המדינה שנחתם עמו סעיף האוסר עליו לחזור לשירות הציבורי ולתפקידו הקודם. בראיון שנתן לאתר "סרוגים" ב-9 במאי אמר מסיקה: "החלטתי להציג מועמדותי לראשות מועצה אזורית שומרון".

מסיקה, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון, הוא עד המדינה הבכיר והמוכר ביותר מבין שישה עדי מדינה שגייסה המדינה במסגרת מאמציה להוכיח את אשמתם של נאשמי תיק 242, המכונה "פרשת ישראל ביתנו".

כיהן כראש המועצה האזורית עד 2015

מסיקה כיהן כראש המועצה האזורית שומרון משנת 2007 ועד למאי 2015. בתקופת כהונתו הרבה מסיקה לעסוק בפעילות הסברה לטובת ההתיישבות היהודית בשומרון. בדצמבר 2014 מסיקה נעצר לחקירה באזהרה בחשד למעורבות בפרשת השוחד שטלטלה את המדינה שבה מעורבים פוליטיקאים בכירים בעבר, ראשי רשויות מקומיות ומנהלים בעמותות ובארגונים.

במאי 2015 חתם מסיקה על הסכם עד מדינה בפרשה. מסיקה הודה במעורבותו בחלק מהמעשים הפליליים שנחקרו והתחייב למסור למשטרה מידע באשר למבצעי העבירות והנושאים שנחקרו ובהמשך גם להעיד בבית המשפט נגד שותפיו לעבירות, בהם פאינה קירשנבאום.

על הסכם עד המדינה עם מסיקה חתמו, מהצד האחד, מסיקה ובא כוחו, פרופ' דוד ליבאי, ומהצד השני, מטעם המדינה, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה לשעבר, אפרים ברכה ז"ל, ושני חוקרי משטרה שעסקו בתיק - אלישע קוגן ושלמה משולם. בדומה להסכמי עדי מדינה אחרים, ההסכם שנחתם עם מסיקה קיבל את אישור הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה.

כחלק מתנאי הסכם עד המדינה שעליו חתם עם המשטרה והפרקליטות, התחייב מסיקה לפרוש ולהתפטר מתפקידו כראש המועצה האזורית שומרון עד ל-1 באפריל 2015 ובנוסף לפרוש מכל תפקיד ציבורי בכיר או רגיש אחר שבו הוא כיהן בתקופה הזאת. עם זאת, בניגוד למקובל במקרים כאלו, הפרקליטות והמשטרה ויתרו למסיקה להתחייב להימנע מלחזור לתפקידים ציבוריים.

במקרים אחרים, כמו למשל במקרה של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שמשמש עד מדינה בתיק 4000 שבמרכזו חשד לשוחד נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקפידה הפרקליטות לעגן בהסדר התחייבות של עובד הציבור שלא לחזור לשירות הציבורי. על פי ההסכם, פילבר יועמד לדין אך לא פלילי, אלא משמעתי בלבד בנציבות שירות המדינה. כמו כן על פי ההסכם פילבר יודה ויורשע בהתנהגות שאינה הולמת ויורחק בהסכמתו לצמיתות משירות המדינה.

הסעיף הבודד שהושמט מההסכם

מסיקה, כך מתברר, מתכוון לנצל היטב את הפירצה הזאת בהסכם עד המדינה עמו. כאמור, באחרונה, כשלוש שנים בלבד אחרי שחתם על הסכם עד המדינה ובזמן שמשפטה של קירשנבאום נמשך, הודיע מסיקה על כוונתו לחזור לחיים הציבוריים. מסיקה ציין כי ההחלטה התקבלה לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים. ובמלים אחרות, מסיקה החליט לנצל עד תום את העובדה שלמרות מעורבותו בפרשת השוחד, הפרקליטות לא הגבילה אותו במסגרת הסכם עד המדינה שחתמה עמו מלחזור לחיים הציבוריים.

האם מסיקה יקשיב ליועמ"ש ויחזור בו מהחלטתו לחזור לחיים הציבוריים, או שיעדיף את עמדת הרבנים ויתמודד בכל מקרה על המשרה הציבורית שבמסגרת הכהונה הקודמת שלו בה הוא עבר, לפי הודאתו, על החוק? למסיקה הפתרונים. מה שבטוח זה שסעיף בודד אחד שהושמט מהסכם עד המדינה שנחתם עם מסיקה, יכול היה לחסוך את הפארסה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "הסכמים עם עדי מדינה אינם טפסים קבועים ואין בהם סעיפים סטנדרטיים. נוסח של הסכם עם עד מדינה הינו תוצאה של משא ומתן בין הצדדים והכל על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקיימת בנושא זה".

גרשון מסיקה מסר היום ל"גלובס": "לא קיבלתי עוד שום החלטה סופית באשר להתמודדות על ראשות המועצה. בקרוב אקיים התייעצויות ואז אקבל החלטה סופית".

"המסחרה הזאת זה דבר שמקובל מקום המדינה"

פרשת השחיתות שכונתה "פרשת ישראל ביתנו" עוסקת בהעברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי הכנסת ולמקורביהם, או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים.

הפרשה נחשפה בדצמבר 2014 אז פורסם לראשונה על חשדות נגד בכירים במפלגה לשעבר של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ובהם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב וראש מטה המפלגה לשעבר, דאוד גודובסקי. מיסז'ניקוב וגודובסקי הודו בחלק מהאישומים שיוחסו להם והורשעו. כמו כן נחקרו והוגשו כתבי אישום ואף הושגו הרשעות נגד לוביסטים ובכירים בעמותות ובארגונים.

גרשון מסיקה הוא אחד משישה עדי מדינה שגויסו בפרשת ישראל ביתנו, שניים גויסו לעדות בתיק של סטס מיסז'נקוב וארבעה גויסו לעדות בתיק בו נאשמת פאינה קירשנבאום, לצד נאשמים נוספים.

מסיקה, שהיה ראש מועצה אזורית שומרון החל משנת 2007 ועד שנאלץ לפרוש בשל מעורבותו בפרשה, הוא האישיות הבכירה ביותר שחתמה על הסכם עד מדינה בפרשה, לצד ראש מועצת מגילות, מוצי דהמן, שהעיד אף הוא בפרשה בתור עד מדינה. לצדם של שני ראשי הרשויות שמילטו את עצמם מאימת הדין באמצעות החתימה על הסכמי עדי מדינה, ובתוך כך קבלת חסינות על חלקם בפרשה, נחתמו הסכמים עם שני חשודים נוספים בפרשה - נלי דינוביצקי ואיגור ריז.

בעוד שני ראשי המועצות, 'הסתפקו' במסגרת הפיכתם לעדי מדינה בקבלת חסינות, וכעת מסתבר שגם באפשרות לחזור ולכהן בתפקידים ציבוריים בהמשך, דינוביצקי וריז הצליחו לשפר את תנאיהם בצורה משמעותית, ולצד חסינות מלאה מהמעשים הפליליים שביצעו, הם זכו גם בתשלום נכבד מהמדינה. כל אחד משני בני הזוג קיבל גם דמי מחייה בסך 6,000 שקל למשך שנתיים (לאחרונה נודע כי ריז קיבל את דמי המחייה, על אף שהמשיך לעבוד, וקיבל גם שכר מלא באותה תקופה), וכן סכום לא מבוטל של 180,000 שקל, לכל אחד, בתום מתן עדותם בבית המשפט. הכול על חשבון משלם המסים כמובן.

בעדותו תיאר גרשון מסיקה כיצד ביקש לפני כעשור מחברי כנסת שונים עזרה בכיסוי החובות של החברה לפיתוח השומרון (חל"פ שומרון), שמסיקה עמד בראשה מתוקף תפקידו כראש המועצה. החברה נקלעה לחובות של עשרות מיליוני שקלים למדינה, ומסיקה הסביר כיצד נהוג במצבים כאלה לפנות לחברי כנסת, כדי שיקצו חלק מהכספים שבאחריותם לטובת מחיקת החובות.

מסיקה: "פניתי לכל מי שיכול לעזור, פניתי לכל חברי הכנסת, לכל השרים, לכל המפלגות, על מנת שיסייעו במחיקת החוב". כך יוצא, שבמעין עסקה סיבובית, משתמשים למעשה בכספים מתקציב המדינה על מנת לכסות חובות של חברה פרטית למדינה: "זה דבר שמקובל מקום המדינה, המסחרה הזאת", הסביר מסיקה.

על פי עדותו של מסיקה, בשנת 2010 הוא הגיע לסיכום עם קירשנבאום, שלפיו היא תקצה 3.5 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים של המפלגה לטובת מחיקת חובות החל"פ. בתמורה - המועצה תעמיד תקציב של 1.5 מיליון שקלים למימון פעולות של המפלגה.

התובע שאל: "ממי ביקשת לקבל את הכסף עבור המחיקה (של החובות)? ומסיקה השיב: "מפאינה, שהייתה לה את האחריות על הכספים" והוסיף: "סוכם שהמפלגה תקבל שיפוי או פעולות או שירותים, בסך 1.5 מיליון שקל. שאם המפלגה תרצה משהו, בפעולות שהחל"פ יודעת לעשות, היא תקבל שירותים בסך הזה,".

מסיקה תיאר כיצד התחילו להגיע אליו נותני שירות שונים, ודרשו שהחל"פ ישלם להם עבור שירותים שסיפקו בפועל למפלגת ישראל ביתנו: "זה התחיל בפרויקט ראשון שהיה להם איזה אירוע שרצו הסעות; ואנחנו ביצענו את ההסעות האלה עבורם ללא תמורה".