דירקט קפיטל מתמזגת עם חברת הקנאביס של בעלי סולבר

חברת דירקט קפיטל הבורסאית הודיעה היום (ה') כי תמזג לתוכה את חברת Cannassure (קנאשור) העוסקת בתחום הקנאביס. בעקבות ההודעה מזנקת מניית דירקט קפיטל  במסחר והחברה נסחרת לפי 22.3 מיליון שקל. במסגרת העסקה קנאשור תקבל כ-75% מהחברה הנסחרת ותוסיף עוד 9 מיליון שקל משלה בצורת הלוואה לתוך הפעילות. לדירקט קפיטל פעילות בתחום הנדל"ן, ולפני כמה שבועות הודיעה כי תפעל לממש פעילות זו ולהיכנס לתחום הקנאביס. בקופתה, נכון למועד הדיווח הרבעוני האחרון, היו 8.5 מיליון שקל, שצפויים גם הם להתווסף לפעילות זו.

קנאשור, בשונה מרוב חברות הקנאביס הנסחרות בתל אביב לאחר מיזוג עם שלדים, לא מתכננת לגדל קנאביס אלא מתרכזת בפעילות העיבוד של הצמח. לחברה מפעל תעשייתי באשדוד שבו היא מתכננת לבצע מיצוי של החומר, וכן בדיקות מעבדה כדי לוודא את הרכבו. את קאנשור מייצגת עו"ד רעות אלפיה ממשרד ZAG-S&W זיסמן אהרוני גייר ושות'.

הבעלים של סולבר וגלעם אריזות

בעלי קנאשור, ניר פלס ושמעון בר קמה, הם בעלי חברת סולבר המייצרת מוצרי סויה. סולבר, שהייתה חברה בורסאית עד 2011, נמכרה ב-133 מיליון דולר לחברת CHS האמריקאית, אך ספגה פגיעה תדמיתית בשל ריקול למוצאיה. CHS פירקה את סולבר וממשיכה להפעיל את החברות הבנות שלה בחו"ל, בעוד את הפעילות בישראל מכרה ב-2016 לפלס ובר קמה. כיום מגלגלת החברה יותר מ-128 מיליון דולר והיא צומחת ורווחית.

סולבר מתמחה בייצור כופתות סויה לשוק בעלי החיים וכן שמן סויה עבור חברות המזון הגדולות. לחברה היה גם מפעל ייצור חלבונים, ששופץ מן היסוד על ידי CHS , אך כיום אינו מופעל בתחום הסויה. פלס ובר קמה החליטו להוציא אותו כספין אוף לחברה נפרדת עם פרופיל סיכוי-סיכון גבוה יותר מאשר פעילות הסויה של סולבר, ובחרו את תחום הקנאביס. שתי החברות מוחזקות על ידי אותן הבעלים אך כיום אין ביניהן קשר.

שמעון בר קמה היה מנכ"ל בלופניקס וכן בכיר בסולתם. ניר פלס החל את הקריירה שלו כיועץ כלכלי, הוביל עסקאות פרייבט אקוויטי כשכיר וכמשקיע, וכן כיהן במקביל כסמנכ"ל הכספים של החברות הבורסאיות בלופניקס ואלקוברה. הוא ישמש כיו"ר קנאשור. מנכ"ל קנאשור הוא רן עמיר, אשר מנהל את העילות הישראלית של סולבר עוד מלפני העברת הבעלות, ובעבר שימש כבכיר בחברת המזון The Bread Factory הבריטית.

הצמד בר קמה ופלס כבר רכש בעבר את מפעל גלעם אריזות - ספין אוף של חברת גלעם מקיבוץ מענית שעסק בייצור ואריזה של מזון, והתפיח אותו תחת המותג "אשבל מזון" לחברה מובילה בשוק בתחום המזונות נטולי הגלוטן. החברה צמחה פי 2 מבחינת מספר העובדים בתקופה זו ושיפרה את הרווחיות.

לדברי פלס: "אפשר בישראל לרכוש חברות תעשיה טובות יחסית בזול, אם הן לא גדולות ונופלות מתחת לרדאר של הפרייווט אקוויטי ואין עבורן משקיעים טבעיים אחרים כאן. חברות עם מחזור של מתחת ל-100 מיליון שקל, שהקימו אנשים מוכשרים, אך לעיתים אין להם דור המשך, או שהם עובדים מצויין בשוטף אך לא בטוחים כיצד לעלות מדרגה, והשקעה נכונה לצד הכוונה אסטרטגית יכולים להוביל אותם להישגים מרשימים".

זו הייתה הפעילות של אשבל וסולבר, אולם בקנאשור אין מדובר בחברה קיימת אלא בעיקר במפעל שאותו החברה מסבה לתחום הקנאביס. המפעל, שכבר עומד בסטנדרטים של ניקיון וביטחון של מפעל מזון ובעבר אף שימש לייצור של חומרי גלם לעולם הפארמה, כבר קיבל אישור הקמה, ואמור להיות מתאים לייצור שמני קנאביס במהלך המחצית הראשונה של 2019, בהשקעה של מספר מיליוני דולרים (זאת, לעומת הערכה של מספר עשרות מיליוני דולרים להקמה של מפעל חדש או להסבה של מפעל שלא עמד עד היום בתקנים של תעשיות נקיות כמו תעשיית המזון).

המרווחים הגדולים מהקנאביס יהיו היצרנים והמפיצים

שוק הקנאביס הישראלי, שעבר לאחרונה רפורמה משמעותית, כולל היום מספר שכבות של פעילות. 'המגדלים' הם חקלאים בעלי רישיון לגידול חקלאי של קנאביס; 'היצרנים' שהם בעלי מפעלים לעיבוד קנאביס. כיום יש שלושה מפעלים כאלה שכבר מעובד בהם קנאביס רפואי: מפעל חברת פנאקסיה הפרטית, מפעל BOL (שמגדלת בעצמה את הפרחים, מייצרת במפעל שרכשה מחברת סינג'נטה וחתמה לפני כחודשיים על מזכר כוונות לקבלת השקעה מעמיר שיווק הבורסאית) ומפעל חברת בזלת; 'המפיצים' - לרוב חברות תרופות, כמו רפא המפיצה עבור פנאקסיה, או חברת Cann10 המשווקת במותג שלה מוצרים המיוצרים גם הם אצל פנאקסיה וכן BOL המשווקת את מוצריה שלה ו'נקודות המכירה', אלה בתי המרקחת וסניפי רשתות הפארם שקיבלו אישור מיוחד לכך.

גורמים המשקיפים על השוק מעריכים כי רוב הרווחיות לא תהיה אצל המגדלים, אלא אצל המפעל ובנקודות המכירה. מספר חברות בורסאיות בתחום הקנאביס מתכננות גם הקמת מפעל, בנוסף לגידול.

פלס מעריך את פוטנציאל השוק הישראלי ב-115-130 מיליון שקל בשנה, כאשר כ-25% מהצרכנים רוכשים שמן והיתר תפרחות. להערכת פלס, השוק יגדל ומוצרי השמן האיכותיים, בהם מתמחה קנאשור, יהוו חלק גדול יותר מן השוק. "אם השוק לא יפתח לייצור, זה לא מדהים אבל זה לא רע. להערכתנו אפשר להחזיר את ההשקעה תוך חמש שנים".

אולם, כמו כל החברות הישראליות בתחום, קנאשור מכוונת לשוק העולמי. "אנחנו מכוונים קודם כל לשוק של מוצרים המכילים את החומר CBD, ללא הרכיב ה'ממסטל' THC. עדיין אסור לייצא אותם מישראל, אבל בעולם, למשל בבריטניה, אפשר לייבא אותם כתוסף מזון". לדברי פלס, למוצרים במוססי CBD, ישנה בעיה של יציבות, אותה סולבר יודעת לדבריו לפתור, וכן בעיה של אחידות, ואילו סולבר יודעת לדגום במעבדה שלה את המיצוי כדי לומר אילו חומרים יש שם מלבד ה- CBD, ובאילו כמויות בדיוק. "סולבר כבר משחקת במשחק של תמצית צמח אחידה ומנוטרת היטב בתחום הסויה. אנחנו מתכוונים לקחת את היכולות הללו לתחם הקנאביס".

לדברי פלס, כרגע צופה השוק כי הייצוא מישראל יוגבל רק למוצרים מעובדים ולא לתפרחות לעישון, כדי למנוע זליגה. "במקרה כזה, גם בייצוא כל מגדל יצטרך לעבור דרך מפעל". פלס מאמין כי לרגולטור יהיה ל יותר לפתוח את השוק לייצוא, אחרי שהמגדלים והמפעלים הקיימים יוכיחו את עצמם בשוק הישראלי, "ויהיה ברור שלא הולכים לעשות פה בושות".

שוק נוסף, עתידי, הוא הפקה של חומרים מצמח הקנאביס כחומרי גלם עבור תעשיית הפארמה, אם וכאשר זו תיכנס לתחום.

שוק ההון ראה בחצי השנה האחרונה כניסה של כ-6-7 חברות לפעילות או למזכרי הבנות לפעילות בתחום הקנאביס, כאשר החברות הבולטות בתחום כבר נסקו משווי של שלד למעל מאה מיליון שקל. רוב החברות בתחום הן בעלות רישיון לגידול קנאביס ושטח חקלאי, תכניות ראשוניות להקמת מפעל בישראל, התחלות של מיזמים להקמת מפעלים ולגידול קנאביס בחו"ל וכן הסכמים ראשוניים לשיווק הקנאביס שיגדלו. מן הבחינה הזו, קנאשור היא שונה בכך שיש לה מפעל, אולם היא מצהירה מראש כי לא תוכל להיות פעילה לפני 2019.