בהתאם להערכות: השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, החליט כי לא יוטל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר. במילים אחרות בקבוקים אלה ימשיכו להימכר ללא פיקדון. במקום זאת השר בחר לקנוס את חברות המשקאות שלא יעמדו ביעדי האיסוף דרך תאגיד המיחזור אל"ה, שכבר הודיע כי יערער על החלטה זו בבית המשפט.
מזה שנים שהנושא עולה ויורד מהכותרות, ונקבע כי אם שיעורי האיסוף יהיו נמוכים מ-55%, יוטל פיקדון גם על מכלי השתייה הגדולים; אלא שאל"ה, איגוד המיחזור שמצוי בבעלות חברות המשקאות, הצהיר כי הגיע לאיסוף של יותר מ-60%, ולכן לכאורה ייתר את הצורך בהטלת הפיקדון. מי שמתנגד למהלך כזה הן כמובן חברות המשקאות, שמעדיפות להכניס את מכלי המשקה הגדולים תחת חוק האריזות, בו יעדי המיחזור יהיו קטנים יותר.
המשרד להגנת הסביבה קבע כאמור כי במקום פיקדון יוטל קנס. "יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים עמדו רק באופן חלקי ביעדי איסוף הבקבוקים; המשרד להגנת הסביבה יפעל להטיל עליהם קנס של כ-50 מיליון שקל".
השר אלקין ציין כי היעד הכללי לאיסוף מכלי המשקה הגדולים הושג באופן חלקי, אך חלק היצרנים והיבואנים כשלו בהשגת יעדיהם הפרטניים. לדבריו, "לאור הנתונים לשנת 2016, הייתה רק עמידה חלקית ביעדים ליצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים, ולכן הטלנו קנס כבד על היצרנים כדי לעודד אותם כדי להגביר את אחוזי האיסוף. הקנסות שהודענו היום כי נפעל להטילם מבהירים ליצרני וליבואני המשקאות כי המשרד רציני ביישום החוק ואכיפתו, כמו גם בכל חוקי אחריות היצרן המורחבת.
"קיבלתי את המלצת הגורמים המקצועיים, שאינם רואים צורך בהפעלה של חוק הפיקדון על המכלים הגדולים בשלב זה. הטלת פיקדון על הבקבוקים הגדולים תגרום להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל בשנה מכספי הציבור לגורמים שאינם מקדמים את האינטרס הסביבתי והציבורי. כמו כן, הטלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים תתרום להעלאת יוקר המחיה, במיוחד למשפחות חלשות".
עוד ציין השר כי "לצערנו, חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית הוא כר פורה לפעילות שמזוהה עם גורמים עברייניים, כולל מקרים שבהם גופים שונים מייצרים פסולת של מכלים קטנים רק לצורך הפיקדון. במקרה של המכלים הקטנים רק 18% מהפיקדון מוחזר לציבור, וכ-150 מיליון שקל מועברים מהציבור לידיים פרטיות ועלומות".
אל מול נתוני אל"ה (שבעלי המניות בו הם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן) למיחזור בשיעור של יותר מ-60% ,נערכה בדיקה לאימות הנתונים על מספר מכלי המשקה שאספו ומוחזרו בשנת 2016, "בשל חשד שהתעורר בדבר אמינות הנתונים המדווחים".
יעדי איסוף והמיחזור השנתיים לגבי מכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטר או יותר הקבועים בחוק עומדים על 55% שעל יצרן או יבואן לאסוף מכלל מכלי משקה הגדולים ששיווק באותה שנה. החוק קובע כי אי-עמידה ביעד האיסוף תוביל להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות על כל מכל משקה בהתאם ליעד.
הביקורת האמורה - שביצעה פירמת רואי החשבון ימין ג'ורג'י - מצאה כי קיים פער בין מכלי המשקה שהוכרו על-ידה, לבין הדיווחים על איסוף מכלי המשקה, כפי שנתקבלו מאל"ה. חלק ממצאי דוח הביקורת התבססו על אומדנים סטטיסטיים אשר ניתנים לחישוב בשיטות שונות. מבחינת תעודות היצוא שנתקבלו במשרד מאל"ה עולה איסוף של פחות מ-2,000 טון.
"אלפי טונות נוספים נותרו ללא כל אסמכתאות מהימנות", כך מודיע המשרד להגנת הסביבה. "בעקבות פערים אלה נפתחה בחודשים האחרונים חקירה של צוות חקירה מיוחד, במסגרתה אף נערכו מעצרים. החקירה עדיין מתנהלת".
עם זאת, במשרד מדגישים כי "בראייה כלל-משקית, יעד איסוף הבקבוקים המצרפי לשנת 2016, המתבסס על דיווחי כלל היצרנים והיבואנים, עומד על יותר מ-50%. על-פי חוק הפיקדון, אחוז איסוף זה ביעד האיסוף המצרפי מסמיך את השר להגנת הסביבה להחליט בשאלה אם להחיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים".
החלטתו של אלקין, כאמור, היא לא להטיל פיקדון על מכלי האיסוף הגדולים, ובמקום זאת הוא יפעל להטיל קנס של 48 מיליון שקל על היצרניות דרך תאגיד אל"ה.
תגובות: "יום שחור לסביבה"
מתאגיד המיחזור אל"ה נמסר בתגובה: "תאגיד המיחזור אל"ה השקיע ב-8 השנים האחרונות למעלה מ-100 מיליון שקל בחינוך הציבור למיחזור וולונטרי של בקבוקים משפחתיים והקמת תשתיות של עשרות אלפי מיחזוריות ברחבי הארץ. זאת, תוך שהוא עומד ביעדים שהוצבו לו ומציג תוצאות יוצאות מהכלל גם בהשוואה למדינות אחרות. אנו גאים לעמוד מאחורי מפעל המיחזור המצליח ביותר בישראל. התאגיד עומד מאחורי כל הדיווחים שהגיש למשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, בהתאם לנהלים אשר גובשו במהלך השנים עם אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. דיווחים אלה התבססו על דוחות של קבלני הפינוי וחתומים על-ידי רואי חשבון. יצוין כי קבלני הפינוי נבחרים על-ידי הרשויות המקומיות בהתאם למכרזים שהן מקיימות.
"בסוף שנת 2016 החליט המשרד להגנת הסביבה לשנות בדיעבד את שיטת הדיווח. שינוי זה גרם לפער בדיווחים שמשויכים לקבלן פינוי אחד שהמשרד מטיל ספק באמינותם. כיוון שהנושא כולו נמצא עדיין בחקירה, לא נוכל להביע את עמדתנו בעניין עד אשר יתפרסמו תוצאותיה. שנת 2017 הוכיחה כי תאגיד המיחזור אל"ה ממשיך לעמוד ביעדים שנקבעו לו על-פי חוק ואף יותר מזה, כשהוא פועל תחת ההנחיות החדשות של המשרד להגנת הסביבה.
"בתאגיד יודעים כי המיחזור הוולונטרי של בקבוקים למיחזורית הוא הפתרון הנכון והנוח ביותר לתושבי ישראל על פני כל אלטרנטיבה אחרת. אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל שיטה זו ונותן לה רוח גבית. איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנסות, ועל כך נערער בבית משפט".
מגרינפיס נמסר בתגובה: "אלקין נכנע ללחצים של קוקה-קולה ופגע באינטרס של הציבור הישראלי. אלקין נכנע ללחצים של קוקה-קולה ופגע באינטרס של הציבור הישראלי. בניגוד לטענת השר את הנטל על הפיקדון נושאות חברות המשקאות. הבחירה לא להרחיב את חוק הפיקדון מנוגדת לכל הגיון וזהו אבסורד שהמשרד להגנת הסביבה משלים עם מציאות בה בקבוקי פלסטיק עושים את דרכם לטבע ולא נוקט בפתרון כל כך פשוט ומוכח על מנת להעלות את שיעור המיחזור. אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להתעשת ולזכור שהוא צריך לעמוד לצד הציבור ולא להסתפק באחוזי המיחזור הזעומים הנהוגים כיום בישראל".
עו"ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית של אדם טבע ודין, מסר בתגובה: "לפי הודעת השר, יצרני המשקאות לא עמדו ביעד האיסוף במשך שנתיים רצופות. המשמעות היא שעליהם לשלם קנסות בסך של כ-40 מיליון שקל. בנוסף, על-פי החוק השר מחויב להטיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים, וכעת עליו לקבוע את מועד הטלת הפיקדון. אי-קביעת מועד להחלת הפיקדון יגרור צעדים משפטיים מצדה של אדם טבע ודין".
מתאגיד המיחזור אסופתא נמסר בתגובה: "השר אלקין העניק היום מתנה בגובה של כ-200 מיליון שקל בשנה לחברות המשקאות. אנו מקווים שהחלטתו של השר אלקין אינה קשורה לקשרי הון-שלטון. הדוח שפורסם היום, אך ורק בעקבות עתירה לבג"ץ, מוכיח את מה שהמשרד להגנת הסביבה ניסה להסתיר: תאגיד המיחזור אל"ה נכשל לחלוטין באיסוף בקבוקי המשקה הגדולים. הכישלון של אל"ה, שהוסווה בקמפיינים עתירי ממון שנועדו למנוע את הרחבת הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים, פוגע בציבור הישראלי ובאיכות הסביבה.
"החלטתו של השר אלקין שלא להרחיב את חוק הפיקדון היא לא פחות מתמוהה. השר אלקין מעדיף את טובת חברות הענק והטייקונים על פני טובת הציבור, ובהחלטתו מעניק לחברות המשקאות מתנה בגובה של כ-200 מיליון שקל בשנה. צר לנו שאלקין רוצה לסיים את תפקידו כשר להגנת הסביבה בחטא נגד הסביבה, תוך שהוא מעדיף את הטייקונים על פני הציבור ומעביר החלטה שתלכלך את המרחב הציבורי.
"חלק גדול מדיווחי האיסוף מגיע מתחנות מעבר, כ-40% לפחות אלה בקבוקים שמקורם ברשות הפלסטינית ואריזות פלסטיק שאינם בקבוקים. אנחנו נפעל לחקירה רצינית של כל הגורמים. המשרד לא ביצע הפחתה והכשיר דיווחים כוזבים לכאורה. לפי הדוח הסופי, איסוף הבקבוקים המצרפי של כלל המשק עומד על כ-44% בלבד. באופן תמוה, וככל הנראה על-מנת להגיע למספר המונע את הרחבת החור, המשרד להגנת הסביבה החליט להכיר גם בתהליך של שריפה בקבוקים ללא אסמכתאות או הוכחות לנתונים".
מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, מסרה בתגובה: "השר להגנת הסביבה מעל בתפקידו כמגן הסביבה, בכך שהעדיף את האינטרס של יצרני המשקאות ושל המפלגות הדתיות התומכות באי-הרחבת החוק על פני האינטרס של כלל הציבור ושל הסביבה. לדעת צלול, זהו יום שחור לסביבה ויום שחור למשרד להגנת הסביבה.
"עמותת צלול דורשת לקבל לידיה ללא דיחוי את הנתונים עליהם הסתמך השר, ובמקביל דורשת לערוך בדיקה מחודשת של הנתונים, וזאת כחלק מחשד שאלה הוטו בכוונה מאחר שלא עמדו בתוצאה אותה סימן השר מראש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
