"עוקבים בדאגה אחר העובדה שאין עדיין תוכנית לרכב חשמלי"

ועדת הכספים של הכנסת דנה הבוקר (ב') בנושא "הדלק מתייקר וממשלת ישראל אינה מקדמת את המעבר לתחבורה חשמלית חסכונית וירוקה", הצעתו של ח"כ איתן ברושי.

לדברי ח"כ ברושי: "ממשלת ישראל צריכה לקדם את המעבר לתחבורה חשמלית, להציב יעדים ולהעמיד את התנאים הרגולטוריים התמיכות והמענקים הנדרשים לכך, גם בתחבורה הציבורית וגם בתחבורה הפרטית. אין תוכנית עבודה, אין גורם מתכלל, אין תשתיות. נדרשת תוכנית עם יעדים ברורים ומשאבים לתשתיות".

שיעור החדירה של רכב חשמלי בישראל הוא זניח, וזאת למרות היתרונות היחסיים שיש לישראל בשימוש ברכב כזה. שטח ישראל הוא קטן יחסית, מרחקי נסיעה הם קצרים יותר, לכן פריסת התשתיות תהיה נוחה יותר. היתרון הבולט ביותר שמאפיין את ישראל הוא כדאיות כלכלית עבור הנהגים: מחירי הדלקים הפוסיליים (בנזין) הם גבוהים בהשוואה העולמית, בעוד שמחירי החשמל הם בין הנמוכים במדינות ה-OECD, ואף נמוכים מהמדינות המובילות בחדירת רכב חשמלי כמו נורווגיה והולנד.

החסם העיקרי שמונע כניסה מאסיבית של רכבים חשמליים בישראל הוא היעדר תשתית טעינה זמינה עבור הנהגים. למעשה, מדובר בבעיית "ביצה ותרנגולת": עמדות הטעינה לא מוקמות כי אין מספיק רכבים - ויבואני רכב לא ששים להגיע לישראל כי אין בה מספיק עמדות טעינה. התועלות משימוש ברכבים חשמליים הן רבות גם לצרכן וגם למשק, ובהן הפחתת זיהום אוויר, הפחתת התלות בנפט וחיסכון כספי לצרכנים.

בתחילת השנה החליט משרד האנרגיה להקצות 25 מיליון שקל לצורך הקמת תשתיות טעינה בשנים 2019-2021. מדובר בסנונית ראשונה במעבר המשק לשימוש ברכבים חשמליים, ואולם במהלך הדיון הושמעו טענות על פיהם התוכנית לא רק שאינה מספיקה מבחינת גובה ההשקעה אלא גם לא מתייחסת לנושא המיסוי שיהיה על רכבים חשמליים.

לדברי ד"ר ברכה חלף, המדענית הראשית במשרד האנרגיה, "עד סוף יולי תוגש לאישור הממשלה תוכנית לעידוד מעבר לרכב חשמלי, וזאת לפי חזון השר של קידום מכירת רכב חשמלי עד 2030. במסגרת התוכנית נפרוש 2000 עומדות טעינה לרכב חשמלי, כולל עמדות מהירות שיאפשרו הטענת הרכב תוך 10 דקות".

יו"ר אגוד האנרגיות המתחדשות איתן פרנס התייחס לתוכנית של משרד האנרגיה ואמר: "2,000 תחנות טעינה, אבל זה לא מספיק. הוקצו 25 מיליון שקל אך נדרשת השקעה הרבה יותר גבוהה. השאלה מאיפה תגיע ההשקעה הבאה. במקום לקדם את המעבר לרכב חשמלי המדינה מבקשת להטיל מסים. אין תוכנית-אב לאנרגיה, יש חוסר תכנון".

במהלך הדיון עלה נושא המיסוי על הרכבים הירוקים - שיעור המס לקניית רכבים חשמליים עומד כיום על 10%, זאת לעומת 62% - מס על קניית כלי רכב רגילים. ההטבה לקניית רכבים חשמליים צפויה להסתיים כבר בסוף 2019, והתוכנית של משרד האנרגיה לא מתייחסת למה יהיה גובה המס החל משנת 2020.

על פי המלצת הכלכלן הראשי, באוצר שקלו להפחית את גובה הטבות מס הקנייה לרכבים המונעים בחשמל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר: "במקום לקדם רכב חשמלי המדינה רוצה להעלות את המס. משרד האוצר והאנרגיה מדברים על הישגים - אבל אין הישגים, אולי יש תוכניות, אין בישראל אף תחנת הטענה לרכבים חשמליים. חיפשתי תחנות הטענה ולא מצאתי אפילו אחת. היצרנים רוצים לייבא רכבים, הם צריכים לתכנן שנתיים קדימה, האם יתכן שהם לא יודעים מה יהיה מס ההקנייה בשנת 2020".

לדברי אמיר זלצברג ממשרד להגנת הסביבה, "יש הרבה טעויות בניתוח של הכלכלן הראשי של משרד האוצר על חוסר האפקטיביות של מיסוי ירוק. חישוב שגוי של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ולא התייעצו עם משרד הגנת הסביבה. אנחנו חולקים על המסקנות לגבי חוסר האפקטיביות של מיסוי ירוק שפרסם משרד האוצר".

לדברי חן הרצוג, כלכלן ראשי בפירמת הייעוץ BDO "לישראל יתרון כלכלי למעבר לרכב חשמלי. הרכב החשמלי אינו רק רכב 'ירוק' אלא גם 'כחול-לבן' הנוסע על אנרגיה ממקור מקומי - גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. ישראל מפגרת ביחס למדינות המערב בחדירת רכב חשמלי, בשל העדר מדיניות ממשלתית תומכת. על פי הערכות BDO הרווח למשק הלאומי ממעבר מואץ לרכב חשמלי יכול להגיע ל-28 מיליארד שקלים עד שנת 2035 אם המדינה תשכיל לאמץ מדיניות תומכת. במעבר לרכב חשמלי יש תרומה לא רק לאיכות הסביבה אלא גם ליוקר המחיה, בזכות המעבר לאנרגיה זולה יותר, לעצמאות אנרגטית, ולגידול בתוצר הלאומי כתוצאה משימוש באנרגיה מקומית במקום דלק מיובא".

ח"כ משה גפני סיכום את הישיבה ואמר כי "ועדת הכספים עוקבת בדאגה אחר העובדה שאין עדיין תוכנית לרכב חשמלי. מזהים שיש רצון רציני במשרדי הממשלה להגיע לפתרון אך הוא לא קיים. דורשים שיהיה תיאום בין משרד האוצר ומשרד הגנת הסביבה. דורשים ממשרד האוצר לקבוע את שיעור המיסוי על רכבים חשמליים לשנים הקרובות. דורשים דיווח לוועדה על תוכנית תוך חודש".