מדינת ישראל מציגה מסלול ירוק לסטארט אפים

ישראל הופכת לגן עדן לסטארט אפים, עם שורת צעדים חדשים שיושקו בקרוב, יסירו את הרגולציה המכבידה, יאפשרו לחברות סטארט אפ גישה לשירותים ממשלתיים ופיננסיים וגם יוסיפו תמיכה כספית ממשלתית לביצוע הניסוי. במשרד האוצר מגבשים בימים אלה את ההמלצות האחרונות בתוכנית "ארגז חול רגולטרי" ובתוך כך בשורה של משרדי ממשלה נוספים עומדים להציע תנאים מקלים לפיילוטים של חברות הזנק במסגרת התוכניות "מתקני הרצה" ו"פרוייקטי חלוץ והדגמה". התוכניות יושקו בימים הקרובים בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות במשרד הכלכלה, בתקציב כולל של כ-100 מיליון שקל בשנה.

מטרת המדיניות החדשה היא להתמודד עם בעיה אקוטית: חברות סטארט אפ שמבקשות להתקדם משלב הפיתוח לשלבי יישום מתקדמים נתקלות בחסמים קשים שמעמידה בדרכן המדינה: חוקים, איסורים ומסים. המדיניות החדשה תאפשר, למשל, לחברה שמפתחת מערכות נהיגה אוטונומית להעלות מכונית ניסוי על הכביש וגם להביא אותה לארץ ללא תשלום מס גבוה. חברה שפיתחה מערכת קלינטק תוכל להפעיל אותה על גורם זיהום וחברה בתחום הפינטק תוכל להתחבר למערכות בנקאיות ולהזרים הוראות לחשבונות לקוחות כדי לבדוק את המערכת שפיתחה.

גורם ממשלתי המעורב בפרויקט מבטיח כי האינטרסים הציבוריים לא יפגעו כתוצאה מהקלת הרגולציה: "האישורים יכולים להינתן לניסויים שיש להם היבט מסוכן, יקר או אפילו פלילי ולכן נגביל את ההקלות, או בהיקף הפעילות או במשך הפעילות או בתקרת הנזק המרבית".

פעילות מקבילה של רגולטורים

הגישה הממשלתית החדשה נולדה למעשה ללא יד מכוונת, אלא כתוצאה מפעילות מקבילה של רגולטורים במשרדי ממשלה שונים. יוזמת ארגז החול הרגולטורי נקבעה בתוכנית הכלכלית הממשלתית לשנת 2019, שלפיה תוקם סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות. הוקם צוות בין משרדי בהשתתפות הממונה על שוק ההון, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), רשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך ורשות המיסים וכן הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שבראשו עומדת ד"ר חדוה בר.

אחד מרכזי הצוות, איציק דניאל מאגף התקציבים באוצר, אומר שהכוונה היא ללמוד מהניסיון של מדינות כמו בריטניה, סינגפור, הונג קונג ואוסטרליה, שהקימו "ארגז חול רגולטורי", סביבת ניסוי מותאמת רגולטורית עבור חברות פינטק, בה יכולות חברות סטארט אפ לנסות את הטכנולוגיה שלהן תחת מגבלות שמקטינות את הסיכון. לדבריו עד עכשיו חברות פינטק ישראליות כמעט ולא הציעו שירותים בישראל והסיבה העיקרית היא שהרגולציה לא מאפשרת זאת.

המלצות הצוות יוגשו לשר האוצר בתוך מספר שבועות. ההמלצה העיקרית תהיה להקים ארגז חול רגולטורי פיננסי בישראל. הסמכות להעניק הקלות רגולטוריות תתבסס על הסמכויות הקיימות של הרגולטורים, מבלי שתחוקק סמכות-על אוכפת. "גילינו פתיחות מלאה בכל המשרדים לתת את ההקלות הנדרשות לחברות הסטארט אפ. גם מבחינתם זה סוג של ניסוי, לראות איך זה עובד, וגם להכיר מקרוב את הטכנולוגיות והסיכונים הכרוכים בהן," אומר דניאל. לדבריו, המדיניות תהיה להעניק הקלות מותאמות לצרכיה של כל חברה בנפרד, תוך הגבלת הניסוי למשל בגובה הסכום המעורב או במספר הלקוחות שיוכלו להתקבל אליו.

במקביל וללא קשר נראה לעין, מתקדמות תוכניות דומות במשרדי ממשלה נוספים, כל אחד מול חברות הסטארט אפ בתחומו. השקת התוכניות כולן צפויה בימים הקרובים, עם הצגת מסלולי הסיוע על ידי רשות החדשנות במשרד הכלכלה. אחד המשרדים הבולטים הוא המשרד להגנת הסביבה, שעומד להשיק מסלול מתקני הרצה (פיילוטים) בעלות שנתית של 15 מיליון שקל שאף תגדל בשנה הבאה. אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה באגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה ומי שעומדת בראש הפרויקט אומרת: "מדובר בתוכנית מאוד מרכזית, אחד מפרויקטי הדגל של המשרד. כשבנינו את מדיניות המשרד ראינו שיש שני חסמים מרכזיים בקידום חברות לשלב הוכחת ההתכנות של הטכנולוגיה - מחסום המימון ומחסום הרגולציה. הבנו שצריך מדיניות של לקיחת סיכון וחריגה מהערכים הרצויים כדי לעזור לחברות לצמוח". לדברי עשת, הרגולטוריות יינתנו בצורה מבוקרת ויאפשרו חריגות מסוימות, בכל מקרה לפי הצרכים. היא מציינת ששיתוף הפעולה עם רשות החדשנות יאפשר לתת את המימון וההקלות לחברות שיש להן פוטנציאל טכנולוגי אמיתי ויכולת עסקית להפוך לחברה רווחית. לדבריה גם עכשיו, לפני שהמסלול הושק, כבר התקבלו עשרות בקשות מחברות בתחום הקלינטק, לתמיכה וקיד ום ניסויים בתחומים כמו זיהום אוויר תעשייתי, טיפול בקרקעות מזוהמות, טיפול בזרמים של פסולת ועוד.

גם משרד התחבורה עומד להיכנס לעולם התמיכה בפיילוטים בתחום התחבורה והתעופה. המשרד פרסם בימים אלה חוברת מידע ליזמים תחת השם "חוברת יזמות/ים, 26 דרכי סיוע - המפתח להבנת הסיוע הממשלתי ליזמות בתעשיית האוטומוטיב". בפרויקט שותפה גם מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, בראשה עומדת ד"ר ענת בונשטיין. תחת אחריותו של משרד התחבורה כרגולטור נמצאות שורה של יוזמות טכנולוגיות, בהן כאלה ששייכות לעולם התחבורה האוטונומית ופרויקטים לתחבורה חשמלית, מערכות לניווט ובקרה באמצעות סמארטפונים ועוד. היקף התמיכה הכספית לפרויקטים בתחומי משרד התחבורה יהיה יותר מ-30 מיליון שקל בשנה.

ברשות התעופה האזרחית נערכים לעידן החדש. תחת אחריותה של הרשות נמצאות למשל חברות טכנולוגית רחפנים, שפעמים רבות נשמעים חששות לגבי הסיכונים הכרוכים בהם. הרשות פרסמה לאחרונה הנחיות מדויקות לגבי טווח השימוש ברחפנים שיתאפשר לניסויים של טכנולוגיות חדשות, הכוללות מפות של איורי הטיסה ומגבלות נוספות.

גם משרד האנרגיה מציע פרויקט דומה לחברות הסטארט אפ: השתתפות בפרויקט חלוץ והדגמה בתמיכת לשכת המדענית הראשית של משרד האנרגיה המסייע למיזמים בתחומי האנרגיה בכלל ובתחום הפחתת התלות בנפט לתחבורה בפרט. מדובר בהשתתפות ב-50% מהוצאות הפרויקט במשך שנתיים, כשלמסגרת יתקבלו עד 15 חברות בשנה.

קפיצת מדרגה במערכת הבריאות

במשרד הבריאות מציגים את חזון הבריאות הדיגיטלית, שמטרתו "להביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות שתאפשר הפיכתה לבת קיימא, מתקדמת, חדשנית, מתחדשת ומשתפרת". גם כאן התקבלה החלטת ממשלה שמקדמת את הפרויקט. במשרד הבריאות מכירים ביכולת הטכנולוגית שחברות ישראליות בתח ום הביטק והטכנולוגיה הרפואית מפתחות, ומציינים כי ינתן סיוע למימוש הפוטנציאל הישראלי בתחום זה, שיביא לשיפור הבריאות ואיכות החיים. בתחום הבריאות יש כמובן רגישות גבוהה במיוחד למתן היתרים לניסויים שלא יסכנו חיי אדם, אבל היכולת של חברות לפתח כלים ושירותים בתחום הבריאות תלויה במקרים רבים ביכולתם לפעול בתנאי אמת ולבחון את הטכנולוגיה. לכן הכוונה היא לבחון את הפרויקטים בסביבה סגורה ובאופן מבוקר. היקף המימון שיינתן לחברות טכנולוגיות בתחום הבריאות יהיה 30 מיליון שקל בשנה.

גם ברשות החברות מתגייסים לסיוע לחברות סטארט אפ, והרשות פרסמה לאחרונה הנחיות שמאפשרות וגם מעודדות חברות ממשלתיות לשתף פעולה עם חברות סטארט אפ ישראליות בניסויים הקשורים לתחומי פעולתן. מדובר לא רק במתן גישה לשירותים שמעניקות החברות הממשלתיות, אלא על השתתפות במימון הניסויים על מנת לעודד את החברות לקדם את הטכנולוגיות שלהן בישראל. פרויקטים בתחום רשות החברות יקבלו השתתפות ממשלתית בהיקף 15 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך השתתפות של החברות הממשלתיות עצמן.

"תפיסת הסטארט אפ ניישן מתחילה לחלחל לממשלה," אומר גורם הממשלתי, "מדובר בשילוב ידיים של היד הנוקשה שמכתיבה את הרגולציה המגבילה עם היד הרכה שמעניקה תמיכה וסיוע לחברות סטארט אפ מבטיחות".

כעת ממתינים הכל לצעד הבא, שיבוא מבית משרדו של שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, באמצעות הרשות לחדשות. מנכ"ל הרשות אהרון אהרון התייחס לאחרונה למה שהוא כינה "תוכנית הפיילוטים" של הרשות לחדשנות. לדבריו תפקידה המסורתי של הרשות היה לסייע לחברות במימון, אבל כעת מדובר בצעד קדימה בו הרשות תסייע ליזמים להפוך את המוצר הראשוני למוצר ממשי ולקדם את חברת הסטארט אפ לשלב הבוגר.

אפשר לומר, שההישג הגדול של הרשות לחדשנות הוא בתיאום בין משרדי הממשלה המעורבים, ובהגעה למתכונת מוסכמת ולשיתוף פעולה בין המשרדים. זה לכשעצמו אינו דבר מובן מאליו, ובשנים קודמות נכשלו פרויקטים על רקע סכסוכים בין משרדי ממשלה. כעת עומדת הרשות לפרסם באופן רשמי את מסלולי הסיוע לחברות בשלב הפיילוט, ובעקבותיו הפיילוט הממשלתי הגדול הזה יתחיל לנוע קדימה.