מיפן לעזה ומשם לשדות ישראל: מסלול הטרור של העפיפונים

התחדשות ההתקפות בימים האחרונים שהובילו להסלמה בין ישראל לחמאס והג'יהאד האסלאמי נועדה יותר מכל לצורכי יחסי ציבור חיצוניים של הארגונים האסלאמיים ברצועה. בנוסף, היה בה איתות איראני לישראל כי יכולת התגובה של איראן למתקפות הישראליות על כוחותיה בסוריה, אינה מוגבלת לגבול הצפוני של ישראל. את ההסלמה יזם הג'יהאד האסלאמי שביקש לנקום על חיסול שלושה מאנשיו במתקפה של צה"ל בתחילת השבוע, בעידודה של איראן, נותנת החסות העיקרית של הארגון. גם הרקטות שהשתמש בהן הג'יהאד האסלאמי מקורן באיראן, לדברי גורמי ביטחון. חמאס, לפי מקורות בארגון, היה מודע לכוונת הג'יהאד, לא מנע אותה והצטרף אליה בהמשך, אך שמר על גובה הלהבות ועצר את הירי בתזמון הנוח לו כדי למנוע הידרדרות ללחימה של ממש.

רצועת עזה לא קרובה אפילו לשיקום ההריסות שהשאיר מבצע "צוק איתן", בין היתר בגלל הפניית משאבים רבים שנועדו לשיקום אזרחי, לבנייה מחדש של הכוח הצבאי של חמאס ושל המנהרות. עם זאת, חמאס היה זקוק להרמת המוראל בקרב אנשיו בפרט ובאוכלוסייה העזתית בכלל, לאחר המכה הקשה באבידות בנפש בעימותים שהיו על הגדר לפני שבועיים. וכך, מתבטאים ברהב ראשי חמאס מאז יום ד' ברשתות החברתיות ואומרים, "ניצחון של עזה הפצועה" ו"השפלה לכוחות הכיבוש הציונים".

גם את ההודעה על סיום הירי הקדים חמאס לתת, כדי להדגיש שהוא המוביל במהלך והוא היוצא מנצח. חליל אל חיה, מספר 2 בחמאס עזה, הודיע כי באמצעות גורמים מתווכים הוסכם על חזרה להפסקת האש. סופיאן אבו זיידה, שהיה מבכירי אנשי הפתח ברצועה, אמר כי הירי היה תגובה מדודה של הארגונים הפלסטיניים לעשרות ההרוגים באירועי הגדר, וכי ההפסקה המהירה של הירי מתחזקת למעשה את הפסקת האש מהפועלת מאז "צוק איתן".

אבל התמונה כמובן מורכבת יותר, והסיבה להפסקת האש נעוצה בעיקר באיום הישראלי כלפי חמאס. ה"גורמים המתווכים" הם אנשי המודיעין המצרי, שהעבירו מסר לחמאס ולפיו אם לא תיפסק האש - התגובה הישראלית תהיה חמורה בהרבה. במסר נאמר עוד, כי ישראל תחדש את החיסולים הממוקדים, ולא תירתע לנקוט בהם גם כלפי בכירי הארגון. ביטוי לאיום הזה ניתן גם בדבריו של השר יואב גלנט שהזהיר בשבוע שעבר כי אם חמאס יחליט להפר שוב את השקט, מדיניות החיסולים תוחזר והיא תופעל הן כלפי חוליות טרור והן כלפי האחראים להן, קרי בכירי חמאס.

הנקמה על סוריה: ידה הארוכה של טהראן

בשורה רעה נוספת לחמאס הייתה חשיפת היכולות החדשות של אמצעי היירוט והמיגון של ישראל, ובעיקר השיפור במערכת כיפת ברזל המאפשר לה ליירט גם רקטות קצרות טווח וגם פצצות מרגמה. אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי ירו יותר ממאה רקטות ופצצות מרגמה כאלה, ורוב אלה שהופנו כלפי יישובים אזרחיים או בסיסי צה"ל יורטו בדרך. בודדות הצליחו לחמוק ופגעו בבית, במחסן ובחצר גן ילדים. זו אחת הסיבות למיעוט הנפגעים מהירי, וביחד עם יכולת איתור והשמדת המנהרות, מדובר בפגיעה של ממש ביכולת הצבאית של ארגוני הטרור ברצועה לקראת העימותים הבאים - והם יבואו.

סיבה אחת לכך היא הנכונות של איראן להשקיע בחיזוק הכוח הצבאי של הג'יהאד האסלאמי והחמאס, לקראת העימות הבא. מפקד משמרות המהפכה קאסם סולימאני בירך את הארגונים הפלסטיניים על "עמידתם האיתנה מול הצבא הציוני". גורמי ביטחון ישראליים מעריכים מזה זמן כי התגובה האיראנית לתקיפת כוחותיה בסוריה תהיה עקיפה, בין אם באמצעות פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל, ובין אם בעידוד הסלמה מול הארגונים הנתמכים על ידה - חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי. יחיא סינואר, מנהיג חמאס בעזה, יותר מרמז על נכונות להדק את הקשר עם טהראן.

במערכת הביטחון בישראל מרוצים יחסית מתוצאות האירועים השבוע, אך לכל ברור כי הן בשל הסיבות שפורטו לעיל והן בשל המצב הכלכלי המחמיר ברצועה, הר הגעש הזה עוד יתפרץ אם לא יימצא לו פתרון. בשבוע הבא יכונס הקבינט לדון בהצעות לטיפול במצב לנוכח המשך עיכוב המשכורות מהרשות הפלסטינית וחוסר היכולת לקדם פרויקטים תשתיתיים וכלכליים ברצועה תחת שלטון חמאס.

אחת הבעיות הבוערות היא האבטלה המגיעה לכ-60% בקרב הצעירים. עמדת מערכת הביטחון היא כי אין לאפשר בשלב הזה הכנסת פועלים לישראל, אבל תוצג בה התוכנית החדשה-ישנה להקמת אזור תעשייה סמוך למעבר ארז. לפי התוכנית, יהיה זה אזור מאובטח וסטרילי שבו יוכלו אלפים מתושבי הרצועה לעבוד במפעלים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים. הבעיה היא מי ינהל את הקמת הפרויקט ומי ישלוט במקום. ישראל מייעדת את התפקיד לרשות הפלסטינית, אך זו כורכת את הפתרון בהחזרת השליטה המלאה בעזה לידיה. כלומר, חזרה לפלונטר שתוקע את הכלכלה בעזה עמוק בבוץ יותר ויותר.

השר צחי הנגבי אומר ל"גלובס" כי נכונותה של ישראל להקל על מצבם הקשה של תושבי הרצועה הוצגה על ידו בפורומים בינלאומיים, ובכלל זה שורה של מיזמי תשתיות ותעסוקה. כל הפרויקטים מתעכבים, לדבריו, בשל המחלוקת בין הרשות הפלסטינית לחמאס. בינתיים, אומר הנגבי, נגזר על 2 מיליון איש לחיות חיי דלות ואומללות, שבויים בידי ארגון רצחני מחד ובהנהגת הרשות האדישה לגורלם מאידך.

המצב הכלכלי ברצועה כצפוי מחמיר והולך. הרשות הפלסטינית העבירה בתחילת מאי רק מחצית ממשכורת חודש מארס לעובדי הממשלה ברצועה. משכורת אפריל טרם הגיעה וסאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, אמר כי הסיבות הן "טכניות וביורוקרטיות". לרשות הפלסטינית קשה בימים אלה, של הרוגים על הגדר ולוחמה נגד ישראל, להסביר מדוע היא חוסמת את עורק החיים הכלכלי העיקרי של תושבי הרצועה. מדובר ביותר מ-40 מיליון דולר בחודש, משכורותיהם של כ-35 אלף עובדי המגזר הציבורי ברצועה. זהו מקור הכסף הנזיל העיקרי ברצועה, ובלעדיו הכלכלה משותקת.

נתוני הרשות המוניטרית הפלסטינית מראים את השפעת הקפאת המשכורות, ירידת מחירים דפלציונית חדה, קרוב ל-4% באפריל, ובעיקר מחזורי עסקאות קטנים והולכים ברצועה, ירידה של יותר מ-30% בחודש שעבר.

למרות ההצהרות: ארה"ב שוב מעבירה כספים לאונר"א

בטור הזה עסקנו בעבר באונר"א, ארגון הסעד והתעסוקה של האו"ם הפועל למען הפליטים הפלסטינים במזרח התיכון. הארגון השנוי במחלוקת מספק למיליוני פליטים, ובכלל זה ליותר ממיליון איש ברצועת עזה, אמצעי קיום בסיסיים, חינוך ושירותי בריאות ורווחה. מנגד, מערכת החינוך שלו נגועה בהסתה נגד ישראל, וברצועת עזה היא נשלטת בידי חמאס. גופים אמריקניים וישראליים ניסו להביא להפסקת התמיכה בו, ובחורף נדמה היה שארצות הברית, המממנת העיקרית שלו, תפסיק לתמוך בו. כך לפי הצהרות של הנשיא דונלד טראמפ ושל בכירי ממשל אחרים, בהם השגרירה באו"ם ניקי היילי.

אלא של"גלובס" נודע כי בפועל הוקפאו רק 60 מיליון דולר מהקצבה שנתית של 320 מיליון דולר. בחודש פברואר, כך מתברר, חודשה העברת הכספים, ועד כה לפי מקורות אמריקניים הועברו יותר מ-100 מיליון דולר. המקורות טוענים כי הנהלת אונר"א הבטיחה שהכסף מיועד למוצרים בסיסיים וחיוניים לתושבי מחנות הפליטים ברצועה, וכי הפיקוח על הוצאת הכספים התהדק.

הסיפור המעניין כאן הוא המעורבות הישראלית בשכנוע האמריקנים לבטל את הקפאת הסיוע. עמדתה של מערכת הביטחון, ובעיקר של אנשי מתאם הפעולות בשטחים, היא כי אונר"א למרות מגרעותיו הוא הגוף היחיד המחזיק את ראשם של תושבי רצועת עזה מעל פני המים, וכי ללא פעילותו סיר הלחץ יתפוצץ. עמדה זו הובעה בפני האמריקנים והיא תואמת את עמדת הסטייט דיפרטמנט ומשרד החוץ נגד עמדתם של היילי וקבוצת סנטורים העוקבים אחר הסוגיה.

בספר חדש בשם "מלחמת זכות השיבה", שכתבו חברת הכנסת לשעבר עינת וילף והחוקר עדי שוורץ, מתוארת עמדת ישראל זו לאורך השנים ולפיה שגרירי ישראל בוושינגטון הם שמנעו את השינוי בעמדה האמריקנית והשאירו בחיים את אונר"א.

בשיחה עם "גלובס" אומרת וילף כי אונר"א הוא הגוף המרכזי המפתח ומשמר את זכות השיבה הפלסטינית. לדבריה, אונר"א הוא זה שמתחזק את האתוס הקורבני של הפלסטינים, מחזק את ממד הכעס והשנאה, ואת הרעיון כי ניתן יהיה לחזור על חורבותיה של ישראל. וילף מותחת ביקורת קשה על מדיניות ישראל, המעניקה "כיפת ברזל" לאונר"א ובכך משמרת בכסף מערבי ותחת מטרייה בינלאומית את זכות השיבה והסכסוך כולו, ומונעת את שיקום הפלסטינים במקומות שבהם הם נמצאים.

את דבריה מחזק העיתונאי דוד בדין, שעוקב אחר אונר"א כבר שנים. לדבריו, מוסדות החינוך של אונר"א ברצועת עזה נשלטים במלואם על ידי החמאס ומחנכים לפי דרכיו. כך למשל, בבתי הספר פועלת תנועת הנוער של חמאס "אל כותלא" ובמסגרת זו לומדים הילדים לירות בנשק חם, מתאמנים אימונים צבאיים ולומדים את דוקטרינת ההתנגדות, קרי המאבק המזוין כולל טרור והתאבדות.

באירועי "מצעד השיבה" אל הגדר ברצועה היה למוסדות חינוך אלה תפקיד ארגוני והסברתי. בדף הראשי של אתר הארגון מופיעים סיפוריהם של זקנים פלסטינים המספרים את סיפור הנטישה של בתיהם, את הגעגועים אליהם, את העברת המפתחות של הבתים לילדים ולנכדים, ואת הביטחון שבקרוב הם אכן ישובו.ביום האירועים החמור ביותר, ה-14.5 השנה, שבו נהרגו כ-60 פלסטינים, לא התקיימו לימודים בבתי הספר של אונר"א. סרטון שצולם בבתי הספר של הארגון מראה מורים כשהם מנחים את התלמידים לפרוץ את הגדרות בדרך למימוש זכות השיבה, כשעל צווארם אותם מפתחות המסמלים את הזכות הזו.

ועוד פרט פיקנטי: בחודש מארס האחרון העניקה יפן דרך אונר"א 1,000 עפיפונים לילדי מחנות הפליטים. עשרות רבות מעפיפונים אלה מצאו את דרכם לישראל כשהם נושאים עמם בקבוקי תבערה שגרמו להתלקחות שדות חיטה, מתבנים ועוד ביישובי עוטף עזה.