הפרקליטות הודיעה לאחרונה כי שר הרווחה חיים כץ יועמד לדין בכפוף לשימוע. החשד: עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, והפרת אמונים. דרמה! אבל הניחוש המלומד שלנו הוא שיש לו סיכוי לצאת מהסיפור הזה. אפילו סיכוי טוב.
רוצים לדעת למה? כי כץ הוא חבר - חבר של כ-ו-ל-ם, הוא לא מפלה בין ימין לשמאל ויש לו חברים טובים בכל מקום: בליכוד, כמובן, אבל גם במחנה הציוני ובש"ס.
כאיש החזק שמכתיר ומדיח מנהלים ויושבי ראש בתעשיה אווירית, בעל מעמד מכריע בהסתדרות, בליכוד ואפילו במפלגת העבודה - כולם רוצים להיות חברים של כץ.
הנה סיפור קטן על החבר כץ: ב-2005 רכש כץ את מניות ישראמקו, שבניהול קובי מימון. בוויקיפדיה מצוין כי בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז", שחיים כץ היה ממקימיה בשנות השמונים, במשרדים של...? נכון, קובי מימון. חברים, כבר אמרנו?
והנה עוד סיפור על חברות: על פי החוק חברי כנסת נדרשים לעדכן את הצהרות ההון שלהם בכל פעם שיש שינוי משמעותי. כץ נכנס לכנסת לראשונה ב- 1999, אחר כך יצא וחזר שוב ב-2006. מה קרה להצהרות ההון שלו מאז? האם יושבי ראש הכנסת דליה איציק, ראובן ריבלין ויולי אדלשטיין בדקו את התפתחות הצהרות ההון? לא, זה לא חברי
מתי בכל זאת עדכן כץ את הצהרת ההון? כשהוא נבחר לשר. אז התגלה פער עצום בין הצהרת ההון הראשונית, הצנועה, להצהרת ההון העדכנית. פער של מיליונים שאיש לא טרח לבדוק בדרך.
וזה לא רק כץ. הוא רק מאפיין של תרבות חברית שבה מלים כמו פועל וצווארון כחול הולכות יד ביד עם מלים כמו יו"ר ועד וקומבינטור.
תרבות שבה החוקים והכללים שישראל מתהדרת בהם למניעת ניגוד עניינים וחובת הדיווח לחכים ולשרים וסגני שרים - הם רק עלה תאנה, תרבות שבה יש מערכת אכיפה חלושה וסלקטיבית, שמתחברת לאינטרסים פוליטיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
