דילמה בתנובה: להרגיז את הצרכנים או להפסיד מיליונים

ההכרעה בהחלטה האם להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים כפי שהמליצה ועדת המחירים משתהה, אך תנובה - המחלבה הגדולה ביותר בישראל והדומיננטית בשוק המוצרים המפוקחים - בוחנת פנייה בנושא לבג"ץ. ההכרעה מונחת בימים אלה על שולחנם של מנכ"ל ויו"ר החברה - כך נודע ל"גלובס".

אם תנובה, חברת המזון הגדולה בשוק, בניהולו של אייל מליס, אכן תפנה לבית המשפט העליון, יהיה זה צעד דרמטי אחרי שנים שבהן בחנה את הנושא ואיימה לעשות זאת. תנובה טוענת כי היקף הפגיעה השנתי בה עמד בשנה שעברה על כ-80 מיליון שקל בשנה, ולפי הערכות שהשמיעה בפורומים שונים, נראה כי הוא אף גדל בשנה הנוכחית.

תנובה תרצה לטעון כי עליית מחיר המטרה בזמן שהמחירים המפוקחים לא עולים, מפרה את האיזון והופכת עבורה את הייצור בקטגוריות המפוקחות ללא כדאי. בעבר עלה הנושא בחברה, וגם בשנים עברו היא איימה כאמור לעתור לבג"ץ, אולם נמנעה לעשות כן מתוך חשש שטענותיה לא יתקבלו, כשבמקביל ייגרם לה נזק תדמיתי אדיר. המשמעות של דחיית טענותיה עשויה להסב לה נזק רב, משום ששרי אוצר וחקלאות עתידיים, שיידרשו לקבל החלטה האם להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים, יראו לנגד עיניהם את ההכרעה הזו.

בתוך כך, בימים האחרונים פנה שר החקלאות, אורי אריאל, במכתב נוסף לשר האוצר, משה כחלון, ובו הוא כתב: "מחכה לתשובתך הדחופה עקב הפגיעה הקשה במחלבות". אל המכתב צירף אריאל את המלצתו מחודש אפריל שנחשפה ב"גלובס" - להעביר 80 מיליון שקל לתמיכה במחלבות הגדולות - כלומר לתנובה, לשטראוס ולטרה הנשלטת על-ידי החברה המרכזית.

תנובה היא הנפגעת העיקרית מאי-העלאת מחירי המוצרים שבפיקוח, במיוחד על רקע העלאת מחיר המטרה (שייקר את חומר הגלם המרכזי). מדוע? היא השחקן הגדול ביותר בשוק החלב עם נתח שוק של כ-50%, במיוחד בקטגוריות המוצרים המפוקחים, זאת לעומת שטראוס שרק 15% מהתמהיל שלה מפוקח, או טרה שנחשבת לשחקנית קטנה יותר ביחס לתנובה, אך משחקת גם היא בשווקים המפוקחים.

הרפתנים צפויים להיאבק 

להחלטה האם לייקר את מחירי המוצרים המפוקחים ב-3.4%, כפי שהמליצה ועדת המחירים - החלטה שרלוונטית לכיסו של הצרכן - מתלווה הכרעה נוספת שאמנם השפעתה אינה ישירה ומיידית על הכיס של הציבור, אך יש לה השפעה מכרעת על עתידו של משק החלב. בשנה הבאה יגיע לסיומו מתווה לוקר שעל-פיו מתנהל תכנון החלב בענף. חוק החלב, שנחקק ב-2011, מעגן את הקריטריונים לקביעת מחיר המטרה, כלומר הנוסחה שלפיה משלמות המחלבות ליצרני החלב כדי להבטיח את רווחיות היצרנים. בנוסף מעגן החוק את ניהול הענף באמצעות מועצת החלב המורכבת מנציגי היצרנים, המחלבות והממשלה. לשר יש סמכות בחוק לקבוע את חלוקת מכסות לרפתות חדשות.

בשנה הבאה אמור להסתיים מתווה לוקר באופן רשמי, וחוק החלב מגדיר את 2019 כשנה שבה צריך לדון במנגנון מחיר המטרה. בממשלה ירצו כמובן להוריד את מחיר המטרה ובכך להוריד גם את המחיר לצרכן, בעוד שהרפתנים צפויים להיאבק להעלות אותו כשהם חוששים ממצב דומה לזה שהתרחש באירופה בשל ביטול התכנון - ועוד יותר מכך טוענים כי הם חוששים להגיע למצב של מכירה במחיר הפסד.

בניגוד לשנים עברו בהם ראשי משרד החקלאות צמחו מתוך הענף, השר והמנכ"ל הנוכחיים אינם כאלה, והם אינם תומכים נלהבים של שיטת התכנון. בשנה האחרונה מתנהל משא-ומתן מתמשך שמטרתו להגיע להבנות והסכמות סביב שינוי משק החלב והרפורמות הנדרשות בו, אך בכל פעם שהיה נדמה כי הצדדים - נציגי הרפתנים, מועצת החלב, ומשרדי החקלאות והאוצר - קרבים להגיע להסכמות, התרחש פיצוץ שהרחיק הסכמה לגבי עתיד משק החלב.

עיקר המחלוקת נוגע לחלקם של הרפתנים במושבים, שם הרפתות קטנות יותר, ועל כן היעילות בהן באופן טבעי נמוכה יותר. כל הסדר שייחתם ידרוש מהן ויתורים ואיחוד לרפתות גדולות יותר, כלומר קונסולידציה, בתמורה לתמיכה באמצעות מענקים כאלה ואחרים.

סוגיה נוספת שמטרידה הן את הרפתנים והן את המחלבות היא פתיחת השוק ליבוא של מוצרי חלב. בשנים האחרונות נפתחו מכסות ליבוא גבינות קשות שייצרו אלטרנטיבה בקטגוריות כמו הגבינה הצהובה שנשלטת על-ידי תנובה. פתיחת המכסות הביאה שחקנים שונים, בהם יבואנים ורשתות קמעונאיות כמו רמי לוי ושופרסל, לשווק בעצמם גבינה צהובה, וזאת על אף שמדובר במוצר מפוקח.

בתוך כך, בתחילת החודש הבא צפוי להתרחש צעד נוסף - עליית מחיר המטרה - שעשויה להחמיר עוד יותר את מצבה של תנובה, שלמעלה ממחצית ממוצרי המחלבה שלה הם מוצרים מפוקחים. בשבועות האחרונים פנה אריאל לכחלון והזהיר מפני העלול להתרחש אם המצב הנוכחי במחירים של מוצרי החלב המפוקחים יימשך, כשהוא מבין את הצורך של המחלבות בהעלאת המחירים המפוקחים. ואולם, שר החקלאות גם חושש מייקור מוצרי בסיס, ולכן הציע לשר האוצר לתת למחלבות - יצרניות מוצרי החלב - מענק בגובה הפער שנוצר להן בין ההכנסות במחירים כיום לבין מחיר המטרה לחלב הטרי - שנאמד בכ-80 מיליון שקל בשנה. 

ייקור החלב הטרי ואי-הזזת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, טוענים בקרב המחלבות, יוצרים חוסר איזון בעייתי למחלבות בטווח הקצר (מרוויחות הרבה פחות ואף מפסידות במוצרים המפוקחים), מה שעלול לגרום להן לשנות את התמהיל ולהסית את הייצור והשיווק למוצרים לא מפוקחים כדוגמת חלב מועשר, שהם יקרים יותר מאלה שמפוקחים כמו החלב הרגיל.

אך האם השינוי הנוכחי של מחיר המטרה אכן פוגע במחלבות? התשובה הפשוטה יותר היא כן, אך המורכבת יותר קשורה לנוסחה שבעזרתה נקבע מחיר המטרה. פעם ברבעון משוקללים מספר פרמטרים המשפיעים על הנוסחה, בהם שכר עבודה שמושפע משינויים בשכר המינימום, עלות המזון לבהמות ועלויות האנרגיה. בהתאם, מעודכן מחיר המטרה אשר מחייב את המחלבות כשהן קונות חלב גולמי מן הרפתנים. אז, באמצעות הנוסחה שנקראת נוסחת סוארי, נקבע השינוי במחיר המפוקח לצרכן.

ואולם כדי להימנע משינויים לעיתים קרובות מדי, בוועדת המחירים, שבה שותפים נציגי משרדי האוצר והחקלאות, נהוג להמתין לעליית או לירידת מחיר מצטברת של 3% במחיר המטרה כדי לשנות את מחירי המוצרים. לאחרונה, כאמור, המליצה הוועדה לייקר את המחיר המפוקח ב-3.4%.

עד לפרסום הידיעה לא התקבלה מתנובה תגובה לדברים. 

אביתר דותן, מנכל התאחדות מגדלי הבקר, מסר היום ל״גלובס״ בתגובה לפרסום: ״ביום בו מחיר הדלק עולה ב-14 אגורות ללא שום תגובה של הממשלה, הציפיה היא שמדינת חוק תעמוד בהסכמיה, ובעיקר בוועדות מקצועיות אותן מינתה, ואשר היא מחזיקה ברוב מוחלט בהחלטותיהן.

"עדכון המחירים למחלבות ועידכון מחיר המטרה לרפתנים הוא במסגרת ההסכם, ואין לו שום השפעה דרקונית על המחיר לצרכן. מוצרי החלב מהווים 9% מסל צריכת המזונות השנתי של משפחה. הגיע הזמן להפסיק עם הציניות״.