שרי אריסון עשויה להידרש להיפרד משיכון ובינוי או מהפועלים

שיכון ובינוי  מקבוצת אריסון תיפסל מהשתתפות במכרזי הקמת קווי הרכבת הקלה בירושלים משיקולי ריכוזיות כלל-משקית - כך החליטה ברוב קולות הוועדה לצמצום הריכוזיות. מעבר לפסילה במכרז עצמו יש בהחלטה רמז לפצצה נוספת מבחינת שיכון ובינוי - בהחלטתה מציינת הוועדה כי היקף הפעילות העסקית בקבוצה חצה בשנת 2017 לראשונה את הרף שמעליו ניתן להגדירה כגוף בעל פעילות ריאלית משמעותית במשק - הגדרה שעשויה לאלץ את בעלת השליטה בקבוצה, שרי אריסון, להיפרד משיכון ובינוי.

בהודעת הוועדה שפורסמה היום (ג') נאמר כי "הכוח הפיננסי האדיר של הקבוצה (שיכון ובינוי), לצד פעילותה הריאלית הענפה וזכויותיה בתשתיות חיוניות משמעותיות, יוצרים את אחת הקבוצות הריכוזיות ביותר במשק. הוועדה מצאה כי כבר היום לקבוצת אריסון פעילות בלתי מבוטלת בתחומי תשתיות התחבורה, וכי הגדלת כוח המיקוח של הקבוצה כתוצאה מהזכייה במכרז תגדיל את החשש ממינוף זכייתה לעבר פעילויות אחרות בתחום.

אחד משלושת חברי וועדת הריכוזיות, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, סבר כי אין מקום לפסול את שיכון ובינוי, עקב החשש לפגיעה קשה בהליך המכרז להקמת קווי הרכבת העתידיים שהיקפו מוערך בכ-6 מיליארד שקל, אך שני חברי הוועדה האחרים - הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה; והיועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד אורי שורץ - סברו כי חשש זה אינו כבד משקל לאור מספר המשתתפים הרב בהליך הקדם מכרזי, בו השתתפו 7 קבוצות.

יתרה מכך, חברי הרוב בוועדה סברו כי דווקא מניעת השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז "עשויה לתרום להגדלת כמות השחקנים בתחומי התשתית בישראל". לצד ההחלטה לפסול את שיכון ובינוי החליטה וועדת הריכוזיות פה-אחד לאשר את השתתפותה במכרז של חברת אלקטרה  שבשליטת משפחת זלקינד.

שיכון ובינוי ואלקטרה מבקשות להתמודד במכרז שיכלול מימון, תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של קווי רכבת קלה בירושלים. מאחר שתחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית הוא תחום תשתית חיונית וקבוצות אריסון ואלקטרה נחשבות לגורמים ריכוזיים בהתאם לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, נדרשת ועדת הריכוזיות לתת המלצתה בנוגע להשתתפותן במכרז זה.

ועדת הריכוזיות סקרה את מידת הריכוזיות הכלל-משקית של הקבוצה כיום, תוך סקירת תחומי הפעילות החיוניים בהם היא פועלת, מאפייני הפעילות המאקרו-כלכליים שלה ומאפיינים המלמדים על ההשפעה הרגולטורית שלה. הוועדה מצאה כי מידת הריכוזיות של קבוצת אריסון גבוהה במיוחד:

"בחינת הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצת אריסון מלמדת כי מדובר בקבוצה שמחזיקה בזכויות בתשתיות חיוניות בתחומי המים והחשמל שנחשבים תחומי התשתית החיוניים ביותר, בזכויות משמעותיות בתחום תשתיות התחבורה - תחום בעל חשיבות רבה אשר בו מבוצעת ההקצאה, במונופול בייצור מלח, בבנק הגדול בישראל שעומד בצומת מרכזית ביותר במשק - מוביל ומממן פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, מחזיק בחברת האשראי הגדולה בישראל ואף עשוי להיות בעל השפעה תקשורתית כאחד המפרסמים הגדולים. הקבוצה אף בעלת פעילות שתדלנית לא מבוטלת..". על רקע זה סיכמה הוועדה כי "המשך חיזוק מעמדה הריכוזי של קבוצת אריסון במשק, בתחום תשתית חיונית משמעותי כתחום שירותי תחבורה ציבורית במרכז מטרופולין, חותר תחת מטרות החוק (החוק לניעת ריכוזיות ע"ב). זאת, מאחר שהקצאת הזכות לקבוצת אריסון צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית ולחזק באופן ממשי את החשש מניצול הזכייה להגדלת כוח המיקוח שלה מול קובעי המדיניות, כשאין בצידה תועלת משמעותית העשויה להצדיק זאת".

במסגרת ההחלטה מציינת הוועדה כי מחזור העסקים של שיכון ובינוי חצה לראשונה בשנת 2017 את רף ה-6 מיליארד שקל. חציית רף זה עשויה להביא את הממונה על ההגבלים העסקיים עו"ד מיכל הלפרין להגדיר את קבוצת אריסון גם כבעלת פעילות ריאלית משמעותית, לצד פעילותה הפיננסית המשמעותית כבעלת השליטה בבנק הפועלים. אם אכן תוגדר שיכון ובינוי ככזו צפוי בנק ישראל לדרוש מאריסון להפריד בין פעיולתה הפיננסית והריאלית בדומה לדרישה שהוצגה בזמנו לאיש העסקים צדיק בינו - ושבעקבותיה נאלץ למכור את אחזקותיו בקבוצת פז.

ועדת הריכוזיות פועלת מאז כניסת החוק לתוקף מסוף דצמבר 2014. שתי המלצות קודמות בהן ייעצה הוועדה שלא להעניק זכות לגורם ריכוזי, דנו בהענקת רישיונות לחברות מקבוצת החברה לישראל: ביולי 2016 המליצה ועדת הריכוזיות למשרד האנרגיה שלא להקצות לחברת רותם אמפרט נגב בע"מ זכות להיתר חקירה של פצלי שמן באזור מישור רותם, ובאוגוסט 2017 המליצה לרשות החשמל שלא להעניק לחברת איי.סי.פאואר ישראל בע"מ שבשליטת מר עידן עופר רישיון מותנה לייצור חשמל בתחנת כוח במחזור פתוח בהיקף של 400 מגה-וואט.