במשך חודשים ארוכים ניהלו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים מעקבים והאזנות סתר, אספו חומרים וביצעו פעילות מודיעינית במסגרת חקירה סמויה נגד 14 חברות הסעות, חלקן מהמובילות בארץ, בחשד לעריכת קרטל סביב מכרזים בהם זכו למתן שירותי הסעות לרשויות שונות בארץ.
בשבוע שעבר הולידה הפעילות הסמויה מעצרים של ארבעה מבעלי ומנהלי החברות הללו, בהם אודי שאשא, מנכ"ל משותף ומבעלי השליטה בחברת מסיעי שאשא, מחברות ההסעות הגדולות בארץ; וכן רונן חיראק, מנהל בחברת רון גל הסעות, וערן וירון פרץ, מנהלים בחברת מטיילי ירון בר.
החקירה עוסקת בחשד כי חברות ההסעות תיאמו הצעות במכרזים וחילקו את השוק מול רשויות מקומיות במרכז וחברות פרטיות, ובמילים אחרות: החברות חשודות בעריכת קרטל שתיאם את הצעות המחיר במכרזים, כלל הסכמות שלא להתחרות וחילק את השוק בין היתר מול רשויות מקומיות.
השחקנים הבולטים בשוק ההסעות הפרטיות
מכרזים "חיים"
על-פי החשד, מלבד חברת מסיעי שאשא, לקחו חלק בקרטל החברות מוני סיטון; מטיילי ירון בר; מחלב גדי שירותי הסעות; רון גל הסעות; אלתי הסעים; שירן נסיעות (נתניה); אמצע הדרך הסעות; המוביל הדרומי צביקה 1990; עובדיה הסעות; מסיעי עמק איילון; הסעות אלעד לעד; מאיה תור; ומטיילי נהורה.
החשד נגד החברות, חלק מבעליהן ומנהליהן, מתייחס להסדרים כובלים בנוגע למכרזים "חיים" מהעת האחרונה, מכרזים שהשירותים בהם ניתנים בימים אלה, ולא מכרזים מהעבר. מדובר בעסקאות של עשרות מיליוני שקלים, שהזכייה בהן תואמה מאחורי הקלעים.
הכנסות שוק ההסעות הפרטיות בישראל, הכולל את כל ההסעות המאורגנות שאינן בתחבורה ציבורית, מוערכות בכ-4.1 מיליארד שקל בשנת 2016.
השוק נחלק להסעות קבועות - הסעות תלמידים לבתי ספר, חיילים, מקומות עבודה; והסעות מזדמנות של תיירים, אירועים פרטיים וכדומה. ההתקשרות בין חברות ההסעות הפרטיות לבין הלקוחות מתבצעת לרוב בהליך מכרזי, כאשר זמן ההתקשרות הממוצע הוא לתקופה של 3-5 שנים, ואולם ישנם מכרזים שנחתמים גם ל-10 שנים. כ-85% מהנסיעות הקבועות, מקורן בזכייה במכרזים פומביים.
בשוק ישנם מספר שחקנים דומיננטיים, ובהם בון טור, אגד היסעים, שאשא, מובילי הורדים, מאיה תור ועוד.
החשודה הדומיננטית בפרשת קרטל ההסעות היא חברת מסיעי שאשא כאמור, שהיא אחת השחקניות המרכזיות בשוק, ומנכ"לה אודי שאשא נעצר ביום שני. מעצרו הוארך בהסכמתו עד יום חמישי, אז שוחרר למעצר בית שהסתיים אף הוא אתמול.
חברת ההסעות - שנמצאת בשליטת אב המשפחה, אריה שאשא, ושני בניו, אודי ואפרים - הייתה אמורה לצאת להנפקת מניות ראשונית (IPO) בבורסת תל-אביב ולגייס עשרות מיליוני שקלים, אך בעקבות החקירה ההנפקה בוטלה.
החברה מפעילה מדי יום למעלה מ-500 כלי רכב ומבצעת בממוצע מדי יום כ-4,000 נסיעות בפריסה ארצית. כ-250 כלי רכב רשומים על-שם החברה.
בין לקוחות החברה רשויות רבות ומשרדי ממשלה, ובהם משרד הביטחון, החשכ"ל, קק"ל, עיריית תל-אביב, הרצליה, רמת-גן ועוד.
הרשות מייחסת לחשודים בקרטל ההסעות עבירות של עריכת הסדר כובל, קבלת דבר במרמה ועבירות הלבנת הון. עם המעצרים שבוצעו ביום שני בשבוע שעבר, נתפסו גם רכוש ונכסים של חלק מן החשודים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, מתוך כוונה לחלט אותם במקרה שיוגשו אישומים בפרשה, ותהיינה הרשעות.
החקירה בפרשה מלמדת על מגמה חדשה, לשלב עבירות שאינן עבירות הלבנות הון קלאסיות, בהן קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון, וזאת על מנת להגביר את כלי האכיפה שיש לרשות, ולאפשר חילוט כספים ורכוש.
הדגש של מחלקת החקירות ברשות עובר לאט-לאט לזירה העונשית הרחבה, כאשר החוקרים פחות מסתכלים על ההיבטים הצרים ההגבלים העסקיים ומתגרמים את העבירות ההגבליות לעבירות הכלליות. ביום "פרוץ החקירה" (היום בו הפכה החקירה לגלויה ובוצעו המעצרים) התייצבו חוקרי רשות ההגבלים בבנקים, תפסו שם כספים וכן תפסו (ברישום) נכסי מקרקעין של החשודים.
הנפקת מסיעי שאשא בוטלה עם פתיחת החקירה
בשבוע החולף נודע על ביטול הנפקתה הראשונית בבורסה (IPO) שקידמה חברת מסיעי שאשא. זאת, על רקע החולשה בשוק שהובילה בתקופה האחרונה לביטול הנפקות ראשוניות נוספות שתוכננו. לצד החולשה בשוק, ההחלטה על ביטול ההנפקה התקבלה ימים ספורים לאחר שנודע על החקירה בה פתחה רשות ההגבלים העסקיים נגד 14 חברות שירותי הסעות בחשד לעבירות שונות על חוק ההגבלים העסקיים.
על ביטול ההנפקה הוחלט זמן קצר לאחר שמסיעי שאשא החליטה לקצץ בכ-20%-35% בשווי החברה לפיו תכננה לבצע את ההנפקה תחילה, לשווי בטווח של כ-100-120 מיליון שקל. זאת, לעומת שווי מקורי של 150 מיליון שקל "לפני הכסף", לפיו ביקשה לגייס במקור כ-50 מיליון שקל.
מאז פרסמה מסיעי שאשא את טיוטת התשקיף הראשונה, לפני כחודש, פעילים בשוק החיתום העלו ספקות לגבי יכולתה לגייס בשל חולשת השוק הנוכחית, אולם בסביבת החברה שידרו אופטימיות. את הפחתת השווי עליה החליטו ייחסו למשא-ומתן שהתנהל מול כמה גופים שהביעו עניין בהשתתפות בהנפקה.
מסיעי שאשא הוקמה על-ידי היו"ר אריה שאשא ב-1979, ומאז היווסדה היא מספקת שירותי הסעות נוסעים באמצעות מערך רכבי הסעה. התשקיף שפרסמה מסיעי שאשא איפשר גם למשקיעים בבורסה וגם למתעניינים בתחום פעילותה לקבל הצצה ראשונה לנתונים שמאחורי תחום ההסעות בישראל.
במסיעי שאשא ציינו כי תחום ההסעות הפרטיות "מאופיין בביזור רב ובתחרות אינטנסיבית", והחברה העריכה כי בישראל פעילים כ-2,500-3,000 קבלני משנה המפעילים רכב הסעה בודד ומבצעים כ-25%-30% מההסעות הפרטיות. עוד ציינו שם כי בישראל כ-20 אלף רכבי הסעה, וכי הביקוש לשירותי הסעות גדל בשל צמיחת האוכלוסייה והכלכלה, עלייה במספר התיירים וירידה במחירי האוטובוסים בעקבות פתיחת השוק ותחילת יבוא אוטובוסים מסין, המחריף את התחרות בענף.
להערכת שאשא, לרכבי הסעה גדולים (50 מושבים ומעלה) הפועלים בהיקף מלא (12 שעות עבודה ביום) יש מחזור חודשי ממוצע של עד כ-50 אלף שקל, ולקטנים יותר (עד 20 מושבים) המחזור החודשי הממוצע יכול להגיע עד כ-25 אלף שקל.
חקירה מורכבת וקשה: פעילות מודיעינית והאזנות
הקרטל לכאורה הנחקר בימים אלה מצטרף לשורה של קרטלים שנחקרו והובילו לכתבי אישום ולהרשעות בשנים האחרונות ובהם קרטל הלחם, קרטל המים, קרטל המיחשוב, קרטל הגז ועוד. אם בעבר, לפני עשור, היו מקיימים המתחרים פגישות סודיות אשר במהלכן היו נרקמות ההסכמות האסורות (לפני כ-13 שנים למשל נערכה פגישה סודית שהיוותה את יריית הפתיחה לפרשת "קרטל המים") - עם הזמן הבינו המתחרים כי אסור להם להראות את פרצופם יחד או לתקשר באמצעים ישירים. הזירה עברה למיילים, טלפונים עם שמות קוד והעברות מסרים בהודעות.
הניסיון להתחכם הפך את החקירה של רשות ההגבלים בפרשה הנחקרת לקשה ומורכבת יותר, ומלבד האזנות סתר, נדרשו החוקרים לפעילות מודיעינית ממושכת שקדמה למעצרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.