הכתבה בשיתוף שותפות רא"מ
שותפות רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים) מקדמת בימים אלה את הקמתם של מתקנים להפקת נפט וחשמל מפצלי שמן במישור רותם שבנגב. השותף הכללי מחזיק כיום ב-100% מרישיון רותם מזרח, הנמצא בסמוך לאזור התעשייה מישור רותם. השותפות פרסמה לאחרונה תשקיף לגיוס 25 מיליון שקל בבורסה בת"א למימון המשך תוכנית העבודה הנדרשת להגעה לסגירה פיננסית.
פצלי שמן (Oil Shale) הם סלעי משקע, המצויים בעומקים שונים בתת הקרקע ועשירים בחומר אורגני. חומר זה בתנאי סביבה רגילים מופיע במצב מוצק רך. הוא לא הפך לזהב השחור עקב תנאי חום ולחץ נמוכים יותר ששררו בזמן היווצרות סלעי פצלי שמן, לעומת סלעי מקור של נפט נוזלי.
דגש מרכזי בשיטת הפקת הנפט מהפצלים הושם על איכות הסביבה. הדבר בא לידי ביטוי הן בשיטות הכריה וההפקה ובעיקר בשימוש בפסולת פלסטיק עירונית בלתי מתכלה. שימוש בפסולת זו מעלה את תכולת החומר האורגני לייצור נפט, ומעניק פתרון סביבתי לבעיית הטמנת פסולת בלתי מתכלה.
רעיה זלוטניקוב, הגיאולוגית הסביבתית של השותפות, מסבירה כי על מנת להעלות את התפוקות של הנפט המופק מפצלי שמן השותפות החליטה להוסיף לתהליך חומר אורגני ממקור חיצוני. מאחר ובעולם המערבי השימוש בפסולת להפקת אנרגיה (Waste to Energy) הינו מוכר ונפוץ, בחרה השותפות, כאמור, לשלב פצלי שמן עם פסולת פלסטיק (בעיקר מסוג פוליאתילן/פוליפרופין, הידועים כחומרים אורגניים ממקור תעשיית הנפט והגז). בהתאם לכך, פסולת פלסטיק תוזן למתקנים יחד עם פצלי שמן ותביא הן להעלאת תפוקת הנפט והן למתן פתרון סביבתי אלטרנטיבי להטמנת פסולת בלתי מתכלה.
"היתרון הוא משולש: אנחנו נשתמש במאות אלפי טון של פסולת פלסטיק שאינה מתכלה ובעצם נייצר עבורה, כאמור, פתרון סביבתי הכל כך מתבקש בימים אלה; בשילוב פסולת פלסטיק עם הפצלים נקבל תפוקה גבוהה יותר; ולבסוף נקבל נפט נקי יותר ואיכותי יותר ומשכך בעל שווי גבוה יותר", אומרת הגיאולוגית הסביבתית.
פסולת פלסטיק / צילום: שותפות רא"מ
שיטת ההפקה שנבחרה על ידי השותפות היא שיטת ה-ex-situ (מחוץ לאתר), בעלת השפעה סביבתית נמוכה. השיטה כוללת כריה פתוחה (מפני הקרקע) של פצלי שמן, העברת הפצלים למתקנים באמצעות מסוע או משאיות ועיבוד הפצלים במתקני הפקה תחומים ומבוקרים. בניגוד לשיטות אחרות, שיטה זו פועלת ללא סידוק הידראולי, ללא חימום תת הקרקע וללא קידוחי הפקה.
לייצור הנפט במתקני ההפקה השותפות בחרה בטכנולוגיה Solid Heat Carrier המוכחת ומיושמת מזה עשרות שנים בעולם.
"אנו בחרנו לעשות שימוש בשיטת ה- ex-situ לאור ההשפעה הסביבתית הנמוכה שלה ולאור המאפיינים של פצלי שמן במישור רותם, הנמצאים בשכבות הרדודות של הקרקע ומאפשרים כריה פתוחה בצורה קלה יחסית", מסביר ד"ר' יעקב מימרן, יו"ר דירקטוריון השותפות ואחראי רגולציה, לשעבר הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובעל למעלה מ- 45 שנות ניסיון בתחום. "יתרה מכך, מאחר ושכבות פצלי שמן בשטח הרישיון של השותפות נמצאות מעל שכבת הפוספטים הנכרים במקום, כרייתם המשולבת של פצלי שמן והפוספטים ממקסמת את השימוש בחומר הגלם באתר וממזערת השפעה סביבתית".
מימרן מוסיף כי " המכרה שלנו בשטח הרישיון הוא בעצם מכרה קיים, כך שאין צורך בפתיחת מכרה חדש וזה מהווה יתרון סביבתי של ממש. עיבוד הפצלים יחד עם פסולת פלסטיק ייעשה בתנאים סגורים ומבוקרים במתקנים יעודיים שיעמדו בדרישות הסביבתיות של המשרד להגה"ס".
מה תעשו עם האפר שיישאר כתוצר לוואי של התהליך?
"חלק מהאפר נחזיר למכרה וכך נשקם הלכה למעשה את המכרה לאחר כריית הפצלים. יחד עם זאת, כמות מסוימת של אפר תימכר לצרכנים המשתמשים בו למיצוב ומיצוק של פסולת חומצית, כמצע לחתולים ולריבוד רפתות".
איך מתייחסת מדינת ישראל לפרויקטים מסוג זה?
"מדינת ישראל ומשרד האנרגיה רואים בפצלי שמן משאב פוטנציאלי לתמהיל מקורות אנרגיה וצמצום התלות ביבוא נפט גולמי לישראל. בנוסף, המשרד להגה"ס פועל לצמצום הטמנת פסולת בישראל, כך שפרויקט השותפות תואם את מדיניותה של ישראל בפן האנרגיה והסביבה".
מהי כמות פסולת הפלסטיק שיש כיום בישראל?
"לפי הנתונים של המשרד להגה"ס בשנת 2016 ברשויות המקומיות בישראל נאספו 5.3 מיליון טון פסולת עירונית, כאשר לפי סקר הרכב הפסולת משנת 2013 רכיב הפלסטיק מהווה 18% מסה"כ כמות הפסולת. חלק מפסולת זו הולך כיום למחזור, אך חלקה הגדול של פסולת בלתי מתכלה זו מוטמן ובכך מהווה בעיה סביבתית.
"חשוב לציין כי השותפות חתמה על הסכם עם קבוצת אחים יעקובי לאספקת פסולת עירונית ממויינת בעלת ריכוז גבוה של פסולת פלסטיק מסוג פוליאתילן/פוליפרופילן. המשרד להגה"ס מתייחס לנושא השבת אנרגיה כאל פעולה הכרחית לצמצום ההטמנה ומעודד הקמת המתקנים להשבת אנרגיה. הפרויקט אותו מקדמת שותפות רא"מ ימצב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המערביות המתקדמות בייצור אנרגיה מפסולת".