הממשלה הבאה שתכהן בישראל בשנת 2020 תידרש לבצע התאמות בתקציב (קיצוץ בהוצאות או הגדלת הכנסות באמצעות העלאת מס) בהיקף של 5.3 מיליארד שקל, כך מעריך האוצר, במסגרת תחזית תקציבית תלת-שנתית שתוצג היום (א') לממשלה. אבל הסכום צפוי לגדול כמעט בוודאות לנוכח אירועים שלא כלולים בו ובראשם עלויות הרכבת ממשלה עתידית, לאור העובדה שהבחירות הבאות יתקיימו לכל המאוחר בנובמבר 2019. אירועים נוספים שהאוצר לא הביא בחשבון הם העלויות של הרחבת תוכנית מחיר למשתכן, רכישת קרונות נוספים על-ידי רכבת ישראל, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית נוספים והגדלת הסובסידיה, תשלום מענק בגובה 700 מיליון שקל לחברת אינטל עבור הרחבת המפעל, ועלות "תחרות הזמר הבינלאומית 'האירוויזיון' שאמורה להתקיים בישראל במאי 2019".
האוצר מציג היום לממשלה את תחזית מסגרות התקציב המעודכנת לשנים 2020, 2021 ו-2022. מדובר במנגנון חדש שהונהג בעקבות חקיקת חוק הנומרטור - חוק שאינו מאפשר לממשלה לקבל החלטה שיש לה משמעות תקציבית עתידית מבלי שהובטח מקור תקציבי לכיסוי ההוצאה המתוכננת. האוצר מעדכן את התחזית שלו קדימה פעמיים בשנה, ביוני ובנובמבר ומציג אותה לממשלה. החישוב מביא בחשבון את כלל ההוצאות שהממשלה התחייבה לבצע, בין אם מכוח החלטות ממשלה, חוקים, הסכמים, פסקי דין וסיכומים תקציביים בין האוצר למשרדים אך הוא אינו מביא בחשבון הוצאות שעדיין אין לגביהן התחייבות - אפילו אם הוצאתן כמעט ודאית. לעדכון הנוכחי הוכנסו תוספת תקציב של 100 מיליון שקל לניצולי שואה ותוספת תקציב דומה לחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי.
מהתחזית המאקרו-כלכלית המצורפת לעדכון עולה כי האוצר צופה שקצב האינפלציה בישראל יישאר נמוך מ-2% עד שנת 2022. בתחזית נכתב נכתב כי "קצב האינפלציה יתכנס למרכז היעד לקראת סוף תקופת התוכנית התלת-שנתית (2022)". יעד האינפלציה הקבוע בחוק נע בין 1% ל-3%. בנוסף האוצר מעדכן למעלה את קצב הצמיחה הצפוי ב-2018 מ-3.2% ל-3.5% וזאת "לאור עדכונים חיוביים בתחומי ההשקעות, הצריכה הפרטית והיצוא".
באוצר מסבירים כי מדובר בהשקעות חדשות בפיתוח מאגרי גז, כשהכוונה ככל הנראה לתוכנית הפיתוח של מאגרי כריש ותנין שאושרה לאחרונה, וכן בתוכנית ההשקעות החדשה של מפעל אינטל בקריית גת שאושרה לאחרונה. באוצר מציינים כי התחזית המעודכנת איננה כוללת תרחיש של יצוא גז, וזאת למרות שיצוא הגז לירדן צפוי להתחיל כבר בשנת 2020 - האירוע הזה יוביל לעדכון נוסף כלפי מעלה של תחזית הצמיחה של המשק.
המסקנה המרכזית שעולה מהעדכונים היא שהנומרטור מוכיח את עצמו ככלי אפקטיבי לשמירת איזון תקציבי. אם תחזיות האוצר יתאמתו הרי שהחריגות התקציביות הולכות ונעלמות עם השנים, מכיון שהנומרטור מצליח למנוע מהממשלה לקבל החלטות ללא כיסוי. על-פי התחזיות יידרשו צעדי התכנסות (הכוונה לקיצוצים בהוצאות או לצעדי הגדלת הכנסות כמו העלאות מס) בהיקף של 5.3 מיליארד שקל ב-2020 על-מנת לאפשר לממשלה לעמוד ביעד גירעון של 2.5% תוצר (היעד ל-2019 עומד על 2.9% תוצר). ב-2021 לעומת זאת תידרש הממשלה לבצע התאמה כמעט סמלית של 1.3 מיליארד שקל בלבד כדי שתוכל לעמוד ביעד גירעון של 2.25% - היעד ל-2021 שנגזר ממתווה הגירעון הפוחת (שבפועל נדחה בכל שנה). גם ב-2022 תידרש התאמה מינורית של 1.1 מיליארד שקל.
ברשימת הסיכונים לתחזית מציין האוצר בעיקר הליכים משפטיים שעלולים להסתיים בפסקי דין שיעלו ביוקר למשלמי המיסים. מדובר למשל בתביעה שהגישו גמלאי המשטרה והשב"ס לבית הדין לעבודה קבל תוספת שכר בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי" המשולמת מאז 2006 רק לאנשי הקבע. אם יידחה ערעור המדינה בבית הדין הארצי היא עלולה להידרש לשלם לשוטרים ולסוהרים את התוספת רטרואקטיבית מ-2006 בסכום שמוערך בכ-5 מיליארד שקל (מדובר בתוספת של 7% לשכר החודשי). עתירה נוספת שהוגשה לבג"צ על-ידי המרכז לעיוור להרחבת קצבת הניידות של הביטוח הלאומי לעיוורים תעלה למדינה 100 מיליון שקל אם תתקבל, אך באוצר מזהירים מפני תקדים שיביא להרחבת תוספת הניידות לקבוצות זכאים נוספות בעלות כוללת של 1 עד 5 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
