מצלמות המהירות: המדינה עלולה להיתבע במאות מיליוני ש'

מדינת ישראל חשופה לתביעות במאות מיליוני שקלים אם יוכח כי מצלמות המהירות אינן אמינות, כך אומר ל"גלובס" עורך דין מוביל בתחום התעבורה.

כפי שנחשף ב"גלובס" בינואר השנה, הכנסות המדינה מדוחות תעבורה הניבו לקופת האוצר כ-900 מיליון שקל בין השנים 2012 ל-2016, לא כולל הכנסות מדוחות חנייה. קנסות בגין מהירות מופרזת תפסו בממוצע כ-16% מהדוחות אולם משקלן הכספי גבוה הרבה יותר בשל הקנס המושת עליהן והן תרמו לפחות 60-70 אחוז מהכנסות המדינה מקנסות תעבורה באותן שנים. בנוסף הנפיקו המצלמות עשרות אלפי דוחות בגין חצייה צומת באור אדום. על פי הערכות החל מ-2017 גבר משמעותית זרם ייצור הקנסות של המערכת הן בשל העלאת תקרת קנסות המהירות ללא משפט על ידי הכנסת לכ-1,500 שקל והן בשל הורדת סף מהירות האכיפה.

אולם הקנסות הישירים הם רק חלק מהנזקים בגינן עלולה המדינה להיתבע. על פי ההערכות נשללו במהלך השנים שבהן פועלת מערכת א-3, עם קרוב ל-120 מצלמות פעילות, עשרות אלפי רישיונות, חלקם לתקופה ממושכת. גם בין נזקים כלכליים אלה עלולה המדינה להיתבע באופן פרטני או ייצוגי. אתמול פורסם כי המשטרה השעתה עד להודעה חדשה את חלוקת דוחות המהירות ממצלמות המהירות הנייחות א-3, שמבוססות על מערכות חברת "גאטסו", וזאת עד לבדיקת מהימנות המצלמות.

ההקפאה בוצעה בהוראת המשנה לפרקליט המדינה שהורה על הבדיקה. על פי הודעת אגף התנועה של המשטרה, המצלמות הנייחות ימשיכו לתעד עבירות מהירות כאשר ההחלטה לגבי האכיפה בפועל תתקבלנה בסוף הבדיקות. להחלטת הפרקליטות קדם תיק עקרוני, שמתנהל מזה כשנתיים בבית משפט השלום בעכו על ידי משרד עו"ד תומר גונן מחיפה שמייצג כ-20 נהגים שקיבלו דו"חות מהמערכת. במהלך המשפט עלו ספקות חמורים לגבי תהליך בדיקת האמינות של המצלמות. למרות זאת, באותן שנים הגבירה המשטרה את קצב הנפקת הדו"חות באמצעות המערכת, בין השאר באמצעות הורדת סף המהירות להפקת הדוחות.

יצוין כי כבר בפברואר 2016 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת חמור על ההקפה והתפעול של מערכת א-3. על פי הדוח פרויקט מצלמות המהירות לוקה בכשלים ארגוניים וערכיים שנוגעים לכמעט כל אספקט הקמתו והפעלתו. בדיקת המבקר, שהסתיימה בתחילת 2015, בחנה את הפרויקט, שבו השקיעה המדינה למעלה מ-100 מיליון שקל, משלבי המכרז, דרך ההקמה ועד לתפעול.

בדוח נכתב כי המשרד רואה בחומרה את הכשל המערכתי בהפעלה יעילה של מערך מצלמות, ובנוסף גם רואה ב"חומרה יתרה את הזמנת 40 המצלמות הנוספות הכרוכה בתוספת של 4.8 מיליון שקל בקירוב להוצאה השנתית השוטפת של הפעלת פרויקט א'-3, עוד טרם פתרה המשטרה את הכשלים בהפעלת המצלמות הראשונות שהותקנו".

מה יקרה אם מצלמות מערכת א-3 יוכרזו משפטית כבלתי אמינות?

אם במהלך השנים קיבלתם דו"ח מהירות שצולם על ידי מערכת המצלמות א-3, עדיין אין לכם מה לרוץ כדי לתבוע פיצוי או מחיקת נקודות. על פי הערכות המדינה תעשה כל שביכולתה להכשיר את המצלמות בדיעבד כדי להימנע מפתיחת "תיבת פנדורה" של מאות אלפי תביעות על דו"חות רטרואקטיביים. יתר על כן, בינתיים מכונת הדו"חות ממשיכה לפעול במלוא המרץ עם אופציה לממש אותם בתום הבדיקה. אולם אי אפשר לפסול על הסף תרחיש תיאורטי שבו בית המשפט המחוזי, או אפילו בג"ץ, יבטל את חזקת האמינות של דו"חות המהירות של המערכת.

מה קורה במקרה כזה? הפנינו מספר שאלות אל עו"ד שי גלעד, לשעבר יו"ר ועדת התחבורה בלשכת עורכי הדין ונזכיר שוב: מדובר רק במקרה בו אכן תיפסל אמינות מצלמות א-3.

קיבלתי דו"ח ברירת קנס. לא ערערתי, שילמתי אותו וספגתי את הנקודות. האם יש מקום לערער עליו בדיעבד?

תשלום הקנס כמוהו הודאה בעבירה. לפיכך, מי ששילם את דו"ח המהירות ולא ערער עליו, מצבו המשפטי לא חזק ביחס לאחרים שערערו על הרשעתם בבית המשפט, ניהלו משפט וערעורם לא התקבל. למרות זאת עדיין קיימת מסלול משפטי, תאורטי, לבקש משפט חוזר על סמך הראיות החדשות.

מה קורה לגבי נקודות חובה שניתנו כתוצאה ישירה מעבירה שצולמה בא-3?

מחיקת נקודות היא עסק מורכב מאד, במיוחד כשהוא מתרחש לגבי עבירות שהתרחשו לפני כמה שנים. עם זאת, במקרה שהנקודות עדיין בתוקף קיימת אפשרות למחיקה רטרואקטיבית שלהם.

מה קורה אם רישיוני נפסל בעקבות הרשאתי בעבירה מצולמת או כתוצאה מצבירת נקודות חובה בגינן?

תיאורטית, אם תיפסל האמינות של מצלמות א-3, ניתן להעריך כלכלית את היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה משלילת הרישיון ולתבוע בגינו. אולם זאת רק אם יוכח שדו"חות א-3 בלבד הביאו לפסילת הרישיון.

מצלמות א-3 מצלמות גם עבירות של חציית צמתים באור אדום. האם גם דו"חות כאלה עשויים להיפסל?

בניגוד לעבירות המהירות, עבירות של חציית צומת באור אדום מתועדות בתמונות סטילס, שמנציחות את הרכב עובר את העבירה ביחד עם הרמזור. לפיכך הסיכוי לערער על דו"חות כאלה אינו גבוה.