מגמה מעורבת באירופה; הנפט עבר לירידות

יום המסחר באירופה מתנהל היום (ג') במגמה מעורבת, לאחר פתיחה חיובית. זאת על רקע הנעילה החיובית באסיה שבאה בעקבות פסגת טראמפ-קים. החוזים על הנפט זינקו מעט לאחר שנודע שבמזכר העקרונות של טראמפ וקים נקבע כי יפורז מגרעין חצי האי הקוריאני, עם זאת כעת הם נסחרים בירידות. החוזים העתידיים בוול סטריט נסחרים בירידות. 

בלי כוונה מיוחדת, השבוע השני של חודש יוני הפך במהרה לאחד השבועות הפיננסיים החשובים ביותר לשנת 2018. מותיר אחריו שדה חרוך באכזבות, עזב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את פסגת G7 למפגש היסטורי עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און. השוקים העולמיים, שנופלים וקמים בכוחו של ציוץ, דרוכים יותר מתמיד.

החלום הגדול הוא לייצר שלום יציב וחם בחצי האי קוריאה שיאפשר יחסים חברתיים וכלכליים ברי-קיימא. עם זאת, חוסר הוודאות העמוק ששני המנהיגים מייצרים בכל הקשור לפוליטיקה העולמית, כמו גם הרטוריקה הקיצונית שאופיינית להם, נותנים אותותיהם על השוקים שהגיבו לאורך היום במגמות מעורבות ובעיקר בציפייה ומתינות על סף קיפאון.

לקראת יום הפגישה עלו המדדים המובילים ביפן, דרום קוריאה והונג-קונג ב-0.5%. ביפן היה יום המסחר החלש ביותר בשבועיים האחרונים ומדד השווקים המתעוררים MSCI עלה ב-0.3%. עם פתיחת המסחר היום ב-9:30 שעון סינגפור, עלו המדדים בעד 0.45%.

באירופה מדד FSTE הבריטי עלה ב-0.7%, מדד CAC הצרפתי בפחות מחצי האחוז ומדד DAX הגרמני ב-0.6%. השוק בארה"ב, שלא התרגש גם כשטראמפ איים ב"אש וזעם" על ניסוי טילים צפון קוריאני או כשקים אמר שהוא יכול למחוק את ארה"ב, המשיך להפגין אדישות עם עליות של פחות מחצי אחוז.

זה לא שהשוקים העולמיים מתעלמים מהכותרות, אלא שהטון הקשוח והמאיים בנושאי מסחר שמאפיין את הפוליטיקה העולמית בתקופה האחרונה, טרם הביא למעשים קיצוניים. המשקיעים ממתינים לראות מה יוליד יום, לא רק בקוריאה, אלא גם בכלכלות המובילות במערב. מחר יתכנס הפדרל ריזרב האמריקאי וצפוי להכריז על העלאת הריבית ולהציג תוכניות ארוכות-טווח ברורות למשק האמריקאי בזמן שהתמונה הבינלאומית נותרת מעורפלת למדי; ביום חמישי יתכנס הבנק המרכזי האירופי ויודיע על עתיד תוכנית רכישות האג"ח; בבריטניה צפויה הצבעה מהותית בפרלמנט על אסטרטגיית הברקזיט, ובאיטליה הודיעו כי למדינה אין כל כוונה לעזוב את גוש היורו או להעמיס חוב ציבורי נוסף.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, התייחס היום להשפעות הפסגה על המסחר: "השוק לא מגיב יותר מדיי לפסגת טראמפ-קים. רב הנסתר על הגלוי. הפסגה הזו היא צעד אחד ראשון בדרך לתהליך מאוד מאוד ארוך. אין כאן עדיין שום דבר קונקרטי. אנחנו לא רואים איזו שהיא תגובה משמעותית. המדד הסיאול הוא סביב ה-0. אין כאן איזה שהן אמירות גדולות מכיוון השוק ואני חושב שבצדק. ברמה הכלכלית יש כאן שני דברים מעניינים. הדבר הראשון שיכול להיות שצ' קוריאה הגיעה לפסגה ואנחנו צריכים לשאול את עצמינו מה האינטרס שלהם להגיע אליה. אחת הסיבות המרכזיות זה ההשפעה של הסנקציות על הכלכלה הצפון קוריאנית - שהיא אף פעם לא הייתה כלכלה טובה אלא כלכלה בעייתית אבל כנראה שהמצב שם התדרדר בצורה משמעותית. וההיסטוריה מראה שמצבים כאלה יוצרים פעפוע ולחצים מצד האוכלוסייה. ייתכן שזה אחד הדבר שהובילו את צ' קוריאה לשולחן. הנקודה השנייה שהיא יותר מעניינת עבורנו כמשקיעים גלובליים היא מה הפסגה הזו אומרת מבחינת מלחמות הסחר של טראמפ מול מדינות אירופה. טראמפ לפני שבוע וחצי הודיע לאירופאים שהוא יטיל עליהם מכסי פלדה ואלומיניום והוא התחיל איתם מלחמת סחר. בעצם הוא בא ואומר להם: 'או שתבואו לקראתי בהסכם עם איראן או שהולכים למלחמת סחר' - והאירופאים לא באים לקראתו וראינו את זה בשבוע ב-G7. אם התהליך הזה שהתחיל היום ייראה טוב וילך לכיוונים נכונים - זה מאוד מחזק את טראמפ מול אירופה. הוא בא ואומר להם: 'אני יודע לעשות הסכמי גרעין ואתם לא. אם לא תתקפלו בנושא של איראן - אמשיך להטיל מכסים'. זה יכול מאוד לחזק את טראמפ בהיבט הזה".

צפון ודרום קוריאה

70 שנה של נתק וסכסוך הפכו את השוק הדרום קוריאני לאדיש להתפתחויות פוליטיות בצפון קוריאה. שנים של איומים עושים את זה למשקיעים. אבל הפוטנציאל המרגש הצליח לנער מהדרום קצת מהאדישות. המדד המוביל של בורסת סינגפור KOSPI עלה אתמול ב-6.5% ועם תחילת יום המסחר היום ופגישת המנהיגים החל בעליות קלות. זה לא במקרה, נשיא דרום קוריאה מון ג'ה-אין דוחף בימים האחרונים תוכניות שנועדו להדק את שתי הכלכלות כדרך לשיתוף פעולה פוליטי עתידי, מזרח תיכון חדש נוסח קוריאה. בין היתר הציע הנשיא לפתוח את קווי האוויר בין המדינות, ולאפשר תנועה בכבישים ורכבות. תוכנית "שלושת החגורות" של מון כוללת חגורה אחת שמחברת את החוף המערבי של חצי האי לסין, השנייה לרוסיה והשלישית בין הקוריאות.

המפגש המוצלח יכול לבשר תחילת דרך שסופה עיצוב מחדש של המציאות הביטחונית באזור. אבל מה שעומד מאחוריה, לפחות בכל מה שנוגע לצפון קוריאה, הוא כסף, משאבים, השקעות, פיתוח תשתיות ושווקים למוצרים שלהם. להיות נמר אסייתי.

בנאום שנשא קים באפריל האחרון הוא אמר כי צפון קוריאה השיגה "ניצחון מופלא" עם השלמת משימת פיתוח נשק גרעיני. כעת המדינה עומדת בפני "משימות חשובות לרכז את המאמצים של כל המדינה לבנייה כלכלית סוציאליסטית", והגדיר למעשה את הכלכלה כמטרה העיקרית הנוכחית. לא מפתיע בהתחשב בכך שבמדובר באחת המדינות העניות בעולם עם התוצר לנפש הנמוכים ביותר שעמד ב-2016 על 28 מיליארד דולר, לעומת 1.34 טריליון בדרום קוריאה.

הבנק המרכזי בדרום קוריאה מעריך שכלכלת הצפון צמחה בשנת 2016 ב-3.9%, וזו היתה השנה הטובה ביותר שלה בעשור האחרון. אחרי שהוחרפו הסנקציות על הצפון ב-2017 היצוא נחתך דרמטית והגיע לשפל של 286 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, רק רבע מהרבעון המקביל ב-2016 ופחות מהיקף של יום מסחר אחד של דרום קוריאה. אך אם אבל אם צפון ודרום קוריאה יצליחו להעלות את מערכת היחסים שלהן שלב, הערכות הן שכלכלת קוריאה מאוחדת תהיה שווה עד 2025 8.7 טריליון דולר - פי 1.7 מדרום קוריאה.

סין

המדדים המובילים בבורסת שנזן ובייג'ינג פתחו את יום המסחר בירידות של עד 0.4%, בעוד שמדד HKEX ההונג-קונגי עלה ב-0.3%. סין, שיחסיה הכלכליים עם ארה"ב החריפו בחודשים האחרונים, דרוכה יותר מכל לסנטימנט שיעלה מהמפגש בין קים וטראמפ.

משלהי 2017 אוכפת סין את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על צפון קוריאה בעקבות תוכנית הגרעין שלה. אך ברקע מנהלות השתיים מסחר אפור ער. זוהי תלות כלכלית עמוקה בסין, שמהווה יותר מ-90% מסך ייצוא המדינה ומאפשרת לצפון קוריאה לעמוד בלחצי הסנקציות. אך יותר משיש לסין עניין בשיקום יחסי המסחר עם צפון קוריאה הקטנה, לסין יש עניין בשמירה על האינטרסים שלה מול ארה"ב.

את החודשים האחרונים מעבירה סין במלחמת סחר יוצאת דופן, מאז פברואר מחירי סחורות רבים ממני אגוזים, חלק אלקטרוניקה וחלקי חזיר זיקו משמעותית. הכל בגלל מכסים בגובה 150 מיליארד דולר שהטילו אחת על השנייה ארה"ב ואז סין. בסביבה מתוחה זו, סין לא תקבל כל הסכם שלום, רק לשם שלום. במיוחד אחד שייצור ברית אמריקאית גדולה באי הקוריאני. ככל שמועד המפגש התקרב, דאגו בסין להזכיר לקים מי קרוב אליו ללב. המנהיג הצפון קוריאני הוזמן במרץ למפגש ייחודי בסין שהיה ביקורו הראשון בחו"ל מאז עלה לשלטון ב-2012, וחברת התעופה הלאומית חידשה את הטיסות הסדירות בין בייג'ינג ובירת צפון קוריאה פיונגיאנג. גם טראמפ מבין את זה. בתדרוך עיתונאים הודיע נשיא ארה"ב שהוא ישאיר את מלאכת השיקום הכלכלי בידי דרום קוריאה וסין. "זו השכונה שלהם", אמר ביום שישי האחרון, "לא השכונה שלנו". אוטונומיה שיכולה להצית מחדש את המסחר בין המדינות.

שאר העולם

צפון קוריאה תהיה "עשירה מאוד" אם היא תזנח את הנשק הגרעיני, הבטיח טראמפ. אבל סביר להניח שכל עושר שהמדינה אולי תשיג, לא יגיע מארה"ב או אירופה. למרות שלכאורה מדובר במדינה אטרקטיבית להשקעה זרה אם בגלל מיקומה האסטרטגי ואדמתה עשירת המחצבים, משקיעים זרים וזהירים יתרחקו ממנה.

קים ג'ונג און ידוע כמנהיג שלא משחק לפי שום כללים וצפון קוריאה כמדינה סוררת וחשדנית. המשטר הכבד והסגור כבר שרף משקיעים רבים, במיוחד שורה של בנקים אירופאים ואוסטרלים שניסו עוד בשנות ה-80 לקחת חלק בשוק המתעורר. אפשר להניח שבזמן הקרוב משקיעים מערביים רבים יניחו למינרלים, זהב, נחושת ומגנזיום בשווי של 6 טריליון דולר להישאר באדמה.

רוסיה, לעומת זאת, היא סיפור אחר. בין השתיים מפרידים רק 17 קילומטרים בקו אווירי, ומחברים שנים של יחסים דיפלומטיים ושאיפות כלכליות. בסיטואציה שבה כבר קיימים יחסים סך הכל לבביים והיסטוריים, נדרשת מידת פתיחות נמוכה יותר למה שמכונה "סחר בינלאומי". בשביל צפון קוריאה מדובר על מקור קריטי לאנרגיה שחסרה לה כל כך, ובשביל רוסיה הזדמנות לשים את ידה סוף סוף על נמל מים חמים.