נושי סקורפיו מעריכים כי לא תעמוד בתשלום חובותיה

האם חברת סקורפיו של המיליארדר בני שטיינמץ עומדת בפני אי-יכולת לעמוד בהתחייבותיה בפעם השלישית בתולדותיה? ל"גלובס" נודע כי מחזיקי האג"ח של החברה התכנסו היום (ג') לדיון, על רקע הערכתם כי חברת הנדל"ן אינה מסוגלת לפרוע תשלום של 20 מיליון שקל בסוף החודש הנוכחי - על פי תנאי הסדר החוב שנחתם עמה לפני שנתיים. להערכת מחזיקי האג"ח, במקרה שכזה יכניס שטיינמץ את היד לכיס פעם נוספת, מכוח ערבות אישית שהעמיד לתשלומי החוב של סקורפיו במסגרת הסדר החוב. הנאמן לאג"ח סקורפיו הוא חברת הרמטיק נאמנות. 

סקורפיו עוסקת בפיתוח, ייזום ובנייה למגורים ובנדל"ן מניב במזרח ומרכז אירופה. בשלהי העשור הקודם נקלעה החברה למשבר קשה על רקע מפולת שווי הנדל"ן שהחזיקה, אשר גרמה לה הפסדי עתק וקשיים תזרימיים. סקורפיו לא הייתה מסוגלת לעמוד בהחזר החובות לנושיה, ורואי החשבון שלה הצמידו הערת "עסק חי" לדוחותיה הכספיים. החל מסוף 2009 ניהלה החברה מו"מ להסדר חוב עם נושיה - מחזיקי האג"ח ובנק הפועלים - שבמהלכו דרש הבנק פירעון מיידי של חוב החברה כלפיו, בהיקף של 100 מיליון דולר.

שטיינמץ זעם בזמנו על הקו הלוחמני של הפועלים, אך בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמות, בין השאר בזכות מעורבותו של יו"ר סקורפיו, דוד גרנות, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי. הסדר החוב בסקורפיו נחתם בתחילת 2011, ובמסגרתו הכניס שטיינמץ את היד עמוק לכיס, והזרים 100 מיליון דולר לקופת החברה תמורת פריסת החוב.

אלא שמצבה של החברה נותר קשה, והידרדרות הנוספת במצבה הגיעה ב-2014, בעקבות המתיחות שנוצרה בין אוקראינה לרוסיה, וערערה את פעילות החברה במדינות אלה. ביולי 2016 אושר הסדר החוב השני בסקורפיו, בסיומו של מו"מ ארוך שנוהל בין הצדדים. במסגרת ההסדר השני בוצעה תספורת של 72 מיליון שקל לחוב האג"ח, והוא קטן מ-240 מיליון שקל ל-168 מיליון שקל.

סקורפיו התחייבה לבצע תשלומים שנתיים של 20 מיליון שקל לפחות בגין הקרן עד סוף 2019, אז היא התחייבה לפרוע לפחות 40 מיליון שקל, ועד סוף יוני 2020 לפרוע את יתרת קרן ההסדר. שטיינמץ עצמו התחייב, כאמור, להעניק ערבות ביחס לביצוע כל התשלומים, הן הריבית והן הקרן, על פי לוח הסילוקין שנקבע, ולהפוך את חובות החברה כלפיו לנחותים ביחס למחזיקים, עד גמר פירעון חוב האג"ח במלואו. בעקבות חתימת ההסדר נמחקו אג"ח סקורפיו מהמסחר בבורסה בת"א.

בשנים האחרונות נקשר שמו של שטיינמץ, יהלומן, נדל"ניסט ואחד הישראלים העשירים בעולם, לשורה של פרשיות שבהן הוא נחשד בפלילים. הוא  נעצר לראשונה בדצמבר 2016, ונחקר בחשד כי נתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה ולרעייתו. זאת, בתמורה לרישיונות לכריית ברזל שהניבו לו רווחי עתק בשנים 2006-2012.

באוגוסט 2017, רגע לפני שיצא לחו"ל, נעצר שטיינמץ בשנית. הפעם נחקר בחשד, כי יחד עם אחרים ביצע בשנת 2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כסף שהועבר לטובת תשלומי שוחד. לפי החשד, העסקה הפיקטיבית כללה רכישת קרקע ששווייה היה 3 מיליון אירו, תמורת סכום גבוה בהרבה, של 9 מיליון אירו. המשטרה חושדת, כי 6 מיליון האירו שנשארו נכנסו ל"קופה קטנה", ששימשה לצורך העברת כספי שוחד לגורמים שונים בעולם - בין השאר, 1.5 מיליון אירו שהועברו לאשתו של נשיא גינאה לשעבר.

שטיינמץ מצדו הכחיש את כל הנטען נגדו, וטוען שהעסקאות ברומניה היו כשרות, ובאשר לתיק גינאה, לטענתו, תפרו לו תיק וכל ההליך שמתנהל נגדו הוא מיחזור של הליך ישן, שמובילה ממשלת גינאה מאז עלייתו לשלטון של אלפא קונדה, במטרה להפקיע שלא כדין את זכויות הכרייה של החברות של שטיינמץ.

לאחר מעצרו הראשון בדצמבר 2016, שוחרר שטיינמץ לביתו בתנאים מגבילים, ובהם מעצר בית מלא, בביתו ברחוב מול הים בארסוף, הרחקה ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה, הרחקה ממשרדו בהרצליה, צו עיכוב יציאה מן הארץ, והפקדת דרכון. להבטחת קיום התנאים הללו נקבעה הפקדה כספית בסך 50 מיליון שקל במזומן, ועוד 50 מיליון שקל בנכסים.