מעל 100 איש הגיעו היום (ד') לכנס חברות הקנאביס הבורסאיות שערך משרד קשרי המשקיעים ויחסי הציבור דה-אינווסטור היום בבורסה בתל אביב. בקהל ניתן היה למצוא תמהיל מעניין של מוסדיים שנבחרו בקפידה, נציגי החברות, משקיעי מניות יתר, חקלאים ותקשורת, וכן את נציגי הבורסה ששמחו על פריחת ענף חדש של חברות בבורסה.
ניסים ברכה, מנכ"ל חברת טוגדר, אמר: "עד סוף 2018, או 2019 לשם הזהירות, נוכל כבר לייצר קנאביס בחווה שלנו באפריקה". ברכה ציין כי תהליך השגת אישורים והקמת חוות באפריקה הוא קצר יחסית, וכי עלות הייצור נמוכה מהעלות בישראל. את עלום הייצור של גרם קנאביס בישראל הוא מעריך בכחצי דולר (אם כי מתוך הקהל היו מי שחששו שהנתון הזה מעט אופטימי).
ברכה לא גילה באיזו מדינה אפריקאית מוקמת החווה, אך ציין כי זו מדינה שהייצוא ממנה מותר ואף יוצא ממנה כבר קנאביס לקנדה בעבר. עם זאת, לדבריו, החברות הקנדיות עוד לא כולן מכירות את האפשרות הזו, וזו הסיבה שבגללה אינו מציין באיזו מדינה מדובר. "לא בא לי שעוד מגדלים, לאו דווקא ישראלים, יפנו לאותה מדינה", אמר. "כרגע יש לנו את האישור היחיד לחברה זרה, לגידול קנאביס באותה מדינה. המתחרים שלי יגלו את זה לבד, אבל אולי זה יקח להם עוד כמה זמן".
בכוונת החברה להקים חווה נוספת הקרובה יותר לשוק האירופאי.
לגבי הפעילות בישראל אמר ברכה: "בעוד כשלושה חודשים אפשר יהיה לראות את השתילים. יש לנו גם אישור להקים מפעל GMP . ובית מסחר להפצה".
ברכה מודע לספקנות בשוק לגבי תחום הקנאביס ולמעמדה של טוגדר כמי שנכנסה לשוק יחסית לא מזמן. "אנחנו מתקדמים, בונים את התשתיות, חותמים על עוד ועוד הסכמי שיווק. עד כה תמיד הצגנו רצף של: מו"מ, מזכר הבנות, חוזה. עד כה אנחנו עומדים בהבטחותינו. לאט לאט ירדו לכם הספקות. תסתכלו על השוק הקנדי, ושם תוכלו לראות את העתיד של החברות הישראליות". לדבריו, אף שהחברות הקנדיות מתקדמות יותר, הן יכולות לספק רק 15% מן הביקוש הצפוי במדינה, לאחר שלפני כשבועיים אושרה הלגליזציה של הקנאביס בקנדה.
היתרון הישראלי, לדבריו, הוא המחיר. "יש לנו תנאי מזג אוויר טובים, כמו השמש, הטמפרטורה והלחות. יש לנו מגדלים מומחים, שיודעים כיצד לגדל את הצמח כך שאיכותו לא תיפגע מן האקלים או ממחלות".
ברכה העריך כי מישראל יותר בעתיד הייצוא רק של שמן קנאביס, אולם מן המדינה האפריקאית תייצא החברה תפרחות, מהן יוכלו חברות אחרות להפיק שמן בתנאים שלהן. כך למשל, חתמה טוגדר על הסכם עם חברת פרמייר מים המלח, לפתח קו מוצרים קוסמטיים משותף שיכיל את החומר הפעיל CBD המופק מן הקנאביס, יחד עם מינרלים מים המלח".
ברכה ציין כי החברה עדיין עומדת בתחזיות שהציגה כשהודיעה לראשונה על הכוונה למזג לטוגדר פעילות קנאביס. תחזיות אלה נתפסו אז כשאפתניות מאוד, והן: 50 מיליון שקל הכנסות ב-2019, 150-300 מיליון דולר ב-2020 ו-300-600 מיליון דולר מ-2021 והלאה.
ניר פלס, יו"ר חברת קנאשור המיועדת להתמזג לתוך החברה הבורסאית דירקט קפיטל, פתח באנלוגיה: "בשנת 1996-1997, קראתם חדשות כלכליות ב"גלובס", "הארץ" ו"ידיעות". אחר כך הייתה בועת האינטרנט, והיום אתם קוראים חדשות "בגלובס", "דה מרקר" מקבוצת "הארץ" ו"כלכליסט" מקבוצת "ידיעות"". כוונתו הייתה לומר כי גם שווקים שמתחילים כבועתיים ומושכים שחקנים חדשים רבים, ישלטו בסופו של דבר על ידי השחקנים בעלי הידע הבסיסי בתחום.
קנאשור רואה את עצמה ככזו. היא הוקמה כספין אוף של חברת סולבר שכבר יודעת לייצר חומרי גלם שונים מסויה, וגם קיבלה מסולבר מפעל קיים.
לדעת פלס עיבוד של קנאביס אינו שונה מעיבוד של סויה באופן מהותי. "יש לנו מפעל קיים, ידע בתחום תוספי המזון והמזון, וידע בפיתוח של קטגוריה חדשה בתחום מזון הבריאות" (פלס ושותפו שמעון בר קמה הסבו את מפעל אשבל לתחום הקמחים והמאפים ללא גלוטן והפכו לחברה מובילה בתחום).
מפעלי קנאביס צריכים, כפי שציין גם ברכה, לקבל אישור GMP כדי לפעול בישראל. "מה זה אישור GMP?", שאל פלס. "זה לא מסמך שאתה מקבל פעם אחת וגמרנו. להגיע לתקן GMP זה קשה. לאבד אותו זה קל. בעבר כבר השתתפתי ברכישת חברה שאיבדה את תקן ה-GMP שלה. לכן יכלנו לרכוש אותה. החזרנו לה את התקן אחרי חודשיים". לדברי פלס המפעל שהיה של סולבר מתאים לרישוי GMP , והחברה יודעת לשמור עליו.
יצויין כי קנאשור אינה מגדלת קנאביס. בכוונתה לעבד קנאביס שתרכוש מחקלאים אחרים. הייצור במפעל שלה עדיין לא התחיל.
פלס, בניגוד לרוב חברות הקנאביס הבורסאיות, לא מאמין שישראל תתחרה בשוק הקנאביס על בסיס מחיר. "ישראל היא מדינה שבה הכל יקר. אני לא מאמין שיהיה ייצור של משהו זול מן המדינה הזו. לכן צרך בידול של המוצרים שלנו, מיתוג, ערך מוסף. היתרון של ישראל בקנאביס הוא לא השמש. היתרון הוא רגולציה שהיינו חלוצים בה, ותודה רבה למדינה שהובילה את זה כבר לפני עשור ושוב חדשה את הרגולציה תוך שנתיים. לא נצליח להתחרות בחקלאות מקליפורניה או מקסיקו, אלא אם נביא לשוק מוצרים באיכות גבוהה בעלי ערך מוסף פרמצבטי גבוה. האם נצליח להתחרות בכמויות גדולות? יש חברות שעשו את זה. כתר פלסטיק עשו את זה, אבל על פניו לא זה היתרון בארץ".
זו אחת הסיבות שבגללן חתמה קנאשור על שיתוף פעולה עם הדסה מדיקל, אשר תעניק לקנאשור גם את הרשות להשתמש בשמה כאשר קנאשור תשווק קנאביס בישראל. כמו כן ישתפו הדסה וקנאשור פעולה במו"פ סביב צמחי הקנאביס של קנאשור. "באמצעות היכולת שלנו לייצר חומר גלם איכותי והידע המחקרי שלהם, נביא לעולם מוצר מבודל", הוא חוזה.
משקיע מן הקהל שאל את פלס, כיצד תתמודד החברה אם לא יותר ייצוא קנאביס מישראל, שהרי אין לה מפעל בחו"ל? פלס ציין כי המפעל נבנה תחילה עם יכולות ייצור בסדר גודל קטן, אבל עם אופציה לסקייל אפ.
נראה כי דברי החברות שכנעו את המשתתפים. בשעה זו נסחרת מניית חברת טוגדר בעליות של 4.5%, והחברה שווה 410 מיליון שקל. דירקט קפיטל-ש הפועלת למזג לתוכה את קנאשור, עולה 10% ונסחרת לפי שווי של 19 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
