"כששמעתי את סיפור הצוללות, נשמטה לי הלסת"

לפני פחות משנה, ב-17 ביולי 2017, חלה תפנית דרמטית בחקירת "פרשת הצוללות", אחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה. אחד החשודים המרכזיים בתיק, איש העסקים מיקי גנור, שהיה נציג החברה הגרמנית טיסנקרופ שייצרה את כלי השיט שהליך רכישתם על-ידי ישראל נחקר, החליט לקיים מגעים עם הפרקליטות לחתימה על הסכם עד מדינה.

בפרקליטות ובמשטרה ידעו כי חתימה על הסכם עד מדינה עם גנור, שבמסגרתו ימסור גנור מידע נגד ועל אנשי-מפתח בפרשה, כמו מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום, סגן ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר-יוסף, עו"ד דוד שמרון, מקורבו ועורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וחשודים נוספים, יכולה להוות מפתח לפיצוח הפרשה כולה.

אבל אז עוכב המשא-ומתן עם גנור, בגלל אירוע לא ממש צפוי - סנגורו של גנור עד אז, עורך דין נתי שמחוני, הודיע כי הוא מתפטר מהייצוג בשל התנגדותו למהלך של גנור, להפוך לעד מדינה. גנור מיהר לשכור את שירותיהם של עורכי הדין אילן סופר ואלי זהר, כדי שיקדמו את המשא-ומתן עם המשטרה והפרקליטות, ויחתמו על הסכם עד מדינה מטעמו.

"כשנפגשנו לראשונה עם מיקי גנור", מספר סופר, "הוא ביקש מאיתנו לא לומר דבר אלא רק להקשיב לו. הוא אמר לנו 'תנו לי לספר לכם את הסיפור שלא סיפרתי לאיש מעולם'. ואז הוא סיפר סיפור שגרם ללסת שלי להישמט, ולא במובן המטאפורי של הביטוי". כך מתאר היום עו"ד סופר את אותה פגישה דרמטית. "גנור גולל בפנינו במשך שעתיים וחצי את הסיפור הזה ונעתקה נשימתנו".

מה גנור סיפר לכם שכה הפתיע אתכם?

סופר: "אני מוגבל במה שאני יכול לומר בגלל מגבלות החקירה. אבל בגדול, גנור סיפר לנו על כל תהליך רכש כלי השיט של צה"ל ומשרד הביטחון, בסכומים של מאות-מיליוני דולרים. רכש שהיה בעייתי ביותר, ושהיה נתון להשפעות ולמניפולציות זרות. תהליך שעדיין לא נחשף במלואו ושכשהוא ייחשף במלואו, הוא ידהים כל אזרח בישראל".

האמנתם לדברים שסיפר גנור?

"הוא סיפר את זה בצורה מאוד מפורטת, והיה לנו ברור שהוא דובר אמת. אלי זהר ואני אמרנו זה לזה, שיהיה לנו קשה לחיות עם הידיעה שהסיפור הזה ייקבר ויישאר בידיעתנו בלבד. חשבנו שמבחינה ציבורית זה סיפור חשוב מאוד שיסופר".

ולכן שכנעתם את גנור לחתום על הסכם עד מדינה?

"כשאנחנו נקראנו לדגל על-ידי גנור הוא כבר היה בשל לעסקה, וכבר חצה נפשית את הרוביקון שהוא מעוניין להיות עד מדינה. עיקר השאלה בשלב הזה הייתה שאלת המחיר. מהרגע זה, ולאחר שהבנו שהוא מבין את משמעות המהלך של להיות עד מדינה, התחיל משא-ומתן שלנו מול ראשי היחידה הכלכלית במשטרה ומול עו"ד ליאת בן-ארי (פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה. ח' מ') ואנשיה.

"בתמונה היו כל הזמן פרקליט המדינה, שי ניצן, והיועמ"ש, אביחי מנדלבליט. המשא-ומתן להסכם עד מדינה של גנור היה אמנם קצר, אבל מאוד קשה. יש לי רק מילים טובות להגיד על ליאת ואנשי צוותה, וגם על אנשי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, היאל"כ".

תהליך מזוהם פרוץ ונתון למניפולציות

בסופו של דבר, ב-20 ביולי (אשתקד), חתמו עורכי הדין סופר וזהר על הסכם עד מדינה עבור גנור, שבמסגרתו התחייב גנור למסור עדות מפורטת נגד שותפיו לעבירות לכאורה. בהסכם נקבע עוד, כי על גנור יוטל עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך 10 מיליון שקל, וכן בוטל מעמדו כקונסול כבוד.

סופר אומר שגם לאחר החתימה על הסכם כזה, יש עדיין תהליך מאוד ארוך ולא פשוט מול הלקוח - של לחזור ולשכנע אותו שהוא עשה את ההחלטה הנכונה. "זה עניין נפשי שעדי מדינה לא מסוגלים שלא לבחון כל הזמן את השאלה - מה היה קורה אילו הם לא היו חותמים על ההסכם. גנור אמר, למשל, 'אולי אם לא הייתי מדבר הם מעולם לא היו יודעים מה קרה' והייתי יוצא בתוצאה יותר טובה".

מה כלל הייצוג שלכם את גנור מאז?

"ליווינו אותו בתקופה שבה מסר את העדות המפורטת ב'תיק הצוללות'. זה נמשך כמה שבועות אינטנסיביים. אחר-כך הייתה חזרה הדרגתית שלו לחיים רגילים, ומאז מנסה גנור לשקם את חייו וממתין למשפט הפלילי בתיק הצוללות, שבו הוא יעיד".

עדיין לא הוחלט אם יוגשו כתבי אישום בתיק פרשת הצוללות, תיק 3000.

"אני מעריך שיהיה כאן כתב אישום בסבירות כמעט ודאית".

על סמך מה שאתה יודע - האם ראש הממשלה נתניהו היה מעורב בסיפור הזה?

"אני לא רוצה להתייחס לזה. ראש הממשלה לא נחקר באזהרה. שאלה יותר גדולה היא - מה יקרה עם עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מלכו, כי הם נחקרו באזהרה".

מה הכי מטריד אותך מכל מה שאתה יודע על תיק הצוללות?

"יש עוד הרבה מאוד פרטים משמעותיים שהציבור לא חשוף אליהם. מה שמטריד יותר מהכול זה תהליך קבלת ההחלטות על הרכש של הנכסים המשמעותיים ביותר של מדינת ישראל. תהליך שהיה מזוהם ופרוץ ונתון למניפולציות".

חפץ לא הפיק הנאה כספית מפעילותו

כשבעה חודשים אחרי שנחתם הסכם עד המדינה עם מיקי גנור בתיק הצוללות, עו"ד סופר מצא את עצמו שוב בסיטואציה דומה. ניר חפץ, יועץ התקשורת של הזוג בנימין ושרה נתניהו ומקורבם, שנחקר בחשד כי היה מעורב בפרשת השוחד ב"תיק 4000" (פרשת בזק), החליט גם הוא להיות עד מדינה.

הפעם היה זה תורו של עו"ד ירון קוסטליץ, שייצג את חפץ עד אז, להתפטר מהייצוג, בשל החלטת לקוחו לחצות את הקווים. גם הפעם נקראו עורכי הדין סופר ואלי זהר לייצג את החשוד במגעים לחתימה על הסכם עד מדינה.

נזכיר כי במרכז תיק 4000 נחקר החשד כי ראש הממשלה נתניהו הגיע לעסקה מושחתת עם בכירי קבוצת בזק ואתר וואלה, מקבוצת בזק, שבמסגרתה קיבל נתניהו סיקור מוטה לטובתו ולטובת רעייתו שרה ב"וואלה", ובתמורה פעל לקידום האינטרסים הכלכליים של בזק, בעת ששימש כשר התקשורת. חפץ, מקורבו ואיש אמונו של נתניהו, שימש לפי החשד כחוליה מקשרת בין נותני השוחד למקבלי השוחד, אבל חפץ מספק למשטרה מידע מפליל לכאורה, גם בתיקים 1000 ו-2000.

עו"ד סופר אומר היום, כי "הגעתי לייצוג של ניר חפץ אחרי שהגעתי לייצוג של מיקי גנור, ללא כל קשר בין זה לזה. כל מקרה וסיבותיו. זה נכון שבשל סמיכות הזמנים בין המקרים, נוצר איזשהו זיהוי או תיוג שלי כמי שמייצג עדי מדינה. בעיניי, זה מקרי לחלוטין כי ב-23 שנות הקריירה שלי שקדמו לייצוג של גנור, מעולם לא ייצגתי עדי מדינה".

מה גרם לחפץ להפוך לעד מדינה? הפשפשים בתא המעצר?

"ניר ביקש לבחון את כל החלופות שעומדות בפניו, כולל הפיכתו לעד מדינה. הוא התלבט מאוד בשאלה הזאת, ואחרי שהבין כי אשתו ושני ילדיו יתמכו בהחלטתו, התחלנו לבחון את הנושא יותר לעומק".

גם כאן נשמטה לכם הלסת כששמעתם מה יש לניר חפץ לספר ולהביא למשטרה?

"אני חושב שהנושא כאן פחות אמוציונלי מסיפור הצוללות. ביטחון זה ביטחון, ופה אנחנו מדברים על תקשורת ועל יחסי תן וקח, על דברים שהם אולי פחות מסעירים. מה שקרה עם חפץ זה, שמיד אחרי שהוא סיפר את הסיפור עלו שתי נקודות. האחת, שניר לא פעל עבור עצמו ולא הפיק טובת הנאה כספית חריגה כלשהי מהפעילות שלו. כלומר, הנחת המוצא הייתה, שחפץ פעל בשירות ראש הממשלה ומשפחתו, ולא עבור עצמו. בנוסף, ככל שחפץ ביצע עבירות הרי שמדובר בדברים יחסית קלי-ערך, בעיקר ב'משפחת השיבושים'".

"בסך-הכול פיון שנקלע לסיטואציה"

נדמה שאתה ממעיט במקום המרכזי שלפי החשד תפס חפץ בתיווך בין שאול אלוביץ לראש הממשלה/ לנתניהו ולמשפחתו.

"אין ספק שחפץ אוצר אצלו מידע רב-ערך לחוקרים בתיקים 1000, 2000 ו-4000. לכן, היה ברור לנו מלכתחילה שיש לנו קלף מיקוח מאוד חזק, ושנעמוד על כך שאם אכן תיחתם עם חפץ עסקת עד מדינה, היא תהיה עסקת חסינות מלאה שלא תטיל עליו קלון פלילי, בנוסף לעצם היותו עד מדינה. העיקרון הזה הובהר על-ידינו לאורך כל המשא-ומתן, וכך באמת היה. חפץ קיבל חסינות מלאה".

עוד דבר שחשוב מאוד לסופר לומר, זה שההחלטה של חפץ להפוך לעד מדינה התקבלה גם לאור העובדה שכהגדרתו של סופר, "הדבק שחיבר בין חפץ לבין משפחת נתניהו נסדק עוד קודם לחקירה. בספטמבר 2017, כשחפץ עזב את המשרה של דובר משפחת נתניהו".

באיזה מובן נסדקו היחסים?

"הרקע לעזיבה של חפץ את העבודה עם נתניהו היה תחושות קשות שהיו לו בנוגע לתפקודו של ראש הממשלה במספר החלטות בעלות משמעות ביטחונית וציבורית גדולה ביותר. ניר הגיע למסקנה שהאופן שבו מתקבלות ההחלטות נעשה בצורה מעוררת דאגה. יותר מזה, לניר הייתה ביקורת חריפה על דרך קבלת ההחלטות בסביבה הקרובה לנתניהו, כולל בנושאים מדיניים וביטחוניים. הוא גם שיתף בביקורת הזאת לפחות שני אנשים בכירים ביותר בסביבה הקרובה לנתניהו. אני מאמין שכשהציבור ייחשף לתמונה בשלמותה, אנשים יבינו הרבה יותר את ההחלטה של חפץ, ללא קשר לשיוכם הפוליטי".

למה חפץ הקליט את נתניהו וסביבתו?

"התמונה המצטיירת בתקשורת לגבי ההקלטות היא רחוקה מהמציאות. חפץ ביצע הקלטות בעיתויים מסוימים וקצרי-טווח בלבד, ובוודאי שהתמונה העולה כאילו שהוא פעל כמקליט סדרתי עושה לו עוול גדול".

כסנגור, מה אתה חושב על תיק 4000?

"התמונה המצטיירת בתיק 4000 היא של מסחר בסמכויות רגולציה וחקיקה, לקבלת תקשורת ידידותית וצייתנית. אפשר לצייר את הפעולות שנעשו שם בצבעים פליליים ועלולים היו לכרוך או לסבך את ניר בפרשה שהיא הרבה יותר גדולה ומורכבת. לניר עצמו לא היה כוח לספק למישהו רגולציה, אז במובן הזה התפקיד שלו לא היה מרכזי. מעבר לכך, הוא לא היה אמור ליהנות מהאפשרות של תקשורת אוהדת של ראש הממשלה. הוא היה בסך-הכול פיון שנקלע לסיטואציה".

אחת מהפרשיות שנחקרו בעקבות גיוסו של ניר חפץ לעד מדינה, היא פרשיית השופטת הילה גרסטל. נזכיר, כי לפי החשד שנחקר, יועץ התקשורת אלי קמיר שהיה מיודד עם גרסטל העביר לה הצעה מחפץ שלפיה היא תקבל את תמיכתם להתמנות ליועמ"שית לממשלה; ובתמורה - גרסטל תבטיח לסגור את תיק החקירה נגד שרה נתניהו.

החקירה הזאת שהתפוצצה בקול גדול, תסתיים כנראה בלא כלום. רוב מהומה על לא מאומה. גרסטל לא באמת קיבלה הצעה כזאת, חפץ לא באמת העביר אותה, לכל היותר, מדובר היה בפעולה עצמאית של קמיר, שגרסטל לא דיווחה עליה בדרך מיטבית, בין היתר עקב יחסים רעועים שהיו באותה עת בינה לבין צמרת הפרקליטות.

הקשר של סופר לעניין הזה לא מסתיים בזה שהוא מייצג את חפץ. אשתו של סופר, עו"ד שרון קליינמן, ייצגה באותה עת את קמיר.

עו"ד סופר: "בתחילת המפגש הראשון שלי עם חפץ, ביקשתי לברר אם יש משהו בחשדות כלפיו ביחס ל'סיפור הילה גרסטל' בשל המעורבות של שרון (אשתו של סופר). ידעתי, שאם יש משהו בסיפור הזה לא אוכל לייצג את חפץ. ניר הבהיר לי באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שאין דבר בסיפור הזה ושנעשה לו עוול אדיר בכך ששמו שורבב לפרשה. ניר לא עסק מעולם בהליך בחירת היועמ"ש, ולא הייתה לו כל השפעה על כך. כולם כבר מבינים שזאת הייתה סערה בכוס תה. אני מניח שזה רק עניין של זמן שהתיק הזה ייסגר".

בנוגע לייצוג עדי מדינה. קודמיך בייצוג של גנור וחפץ, עורכי הדין שמחוני וקוסטליץ, סירבו לסייע להם להפוך לעדי מדינה. האם הייתה לך איזו שהיא דילמה בעניין?

"בשום שלב לא הייתה לי דילמה אם ראוי או לא ראוי לייצג עדי מדינה. אני יכול להבין את נתי שמחוני, שייצג את גנור במשך חודשים וכנראה בסיס האמון בינו לבין גנור נשבר כשהוא החליט למסור את גרסתו החדשה. מהאספקט הזה, אני יכול להבין את ההחלטה של נתי.

"אבל באופן כללי, אני לא מבין את זה. יותר מזה, אני חושב שסנגור שלא מחזיק בארגז הכלים שלו את כלי העבודה של אפשרות לעשיית עסקת עד מדינה עבור הלקוח שלו, חוטא לתפקידו. מה שצריך להנחות אותנו בעבודה זה טובת הלקוח, וטובת הלקוח בלבד. ומבחינת הלקוח, יש סיטואציות שבהן עדיף לו כן לעשות עסקת עד מדינה. להגיד שכתפיסת עולם, אני לא עושה הסכמי עד מדינה, זה כמו להגיד אני לא עושה הסדרי טיעון. הכול עניין של סיטואציה".

כסנגור, האם מוטלות עליך חובות מיוחדות כשאתה מייצג עד מדינה?

"כאשר העדות של הלקוח עשויה לסבך אחרים, כעורך דין מוטלת עליי חובה גדולה במיוחד, להזהיר ולשוב ולהזהיר את הלקוח מפני אמירת דבר שקר. אם אדע שעד המדינה שאני מייצג משקר, אפסיק לייצג אותו. לא נכון לומר את זה על לקוח רגיל שלי, שאני יודע שהוא משקר".

להיות ליטיגטור זו הפסגה

הטיימינג שבו בחרת לצאת לעצמאות הוא מינוף של ייצוג ניר חפץ ומיקי גנור.

"ממש אין קשר בין הדברים. צריך להיות נאיבי בשביל לחשוב שבניתי משרד עצמאי על החשיפה התקשורתית של תיקי ניר חפץ ומיקי גנור. להיפך, זה ברור לחלוטין שאתה יכול לעשות לעצמך את המהלך כתוצאה מהבשלה של תהליכים שהתחילו שנים ארוכות קודם לכן - של רקימת קשרים עם לקוחות, בניית מוניטין בקהילייה המשפטית".

עו"ד סופר מוכר בזכות ייצוג בתיקי צווארון לבן, אבל את מרבית ימיו הוא מקדיש לעיסוק בליטיגציה אזרחית-מסחרית. "בכל 20 ומשהו שנותיי כעו"ד עסקתי בראש ובראשונה בליטיגציה מסחרית. אל תחום הצווארון הלבן הגעתי באופן מקרי, כשעו"ד אמנון גולדנברג ז"ל ביקש ממני ב-1998 - כשעזבתי את משרד ש. הורוביץ - להצטרף אליו לייצוג של חברת הביטוח הפניקס בקרטל חברות הביטוח.

"מאז, לצד העיסוק האינטנסיבי בליטיגציה מסחרית, אני עוסק גם בתיקי צווארון לבן. בימים אלה, אני מייצג שורה ארוכה מאוד של גופים כלכליים גדולים, כמו התעשייה-האווירית, שופרסל, נכסים ובניין, אזורים, חברות של היזם ג'קי בן-זקן, לפידות קפיטל, תנובה, דור אנרגיה, דור כימיקלים, ועוד. אנחנו מייצגים גם את התעשייה-האווירית בשני תיקי ענק שקשורים להתפוצצות של הלוויין 'עמוס 6'; ובתביעה של חלל תקשורת של אלוביץ, שמתבררת בבוררות".

מה החלום שלך?

"במובן מסוים, אני מאוד צר-אופקים. בעיניי, להיות ליטיגטור זה הגשמת כל המאוויים המקצועיים שלי. זאת הפסגה. זה הדבר הכי מושלם שיכולתי לאחל לעצמי".

"הוריי נקלטו במעברות עתלית ועפולה, ועברו את כל מסלול המכשולים בעיירות הפיתוח"

סופר גדל בעפולה להורים שעלו לארץ מאיראן ב-1951. "הוריי נקלטו במעברות עתלית ועפולה, ועברו את כל מסלול המכשולים של בני העליות בעיירות הפיתוח באותן תקופות. אבי עבד כמסגר, ובזמנו החופשי למד הנהלת חשבונות, עד שהפך למנהל חשבונות. אמי למדה עבודה סוציאלית, והפכה לעובדת סוציאלית בכירה. אנחנו 4 ילדים במשפחה. שלושה אחים ואחות. שניים מאחיי הם עורכי דין, ואחותי היא אחות במקצועה".

שלושה עורכי דין מתוך ארבעה אחים?

"להורים שלי היה מאוד חשוב שנלמד, וזה לא מקרי ששלושתנו עורכי דין. זה מקצוע שגם מאפשר פרנסה בכבוד, ובעיקר עבור אמי זה היה סוג של חלום שיהיה לה בן עו"ד. החלום שלה התגשם שלוש פעמים".

וגם אשתך, שרון קליינמן עורכת דין. חשבתם לעבוד ביחד?

"לא. אנחנו מעדיפים את שלום הבית על פני הרווחה הכלכלית. אנחנו שונים מאוד. אני יותר רגוע ואיש של התמונה הרחבה, ושרון היא בן אדם של פרטים, היא אשת עקרונות הרבה יותר ממני. אני הרבה יותר אדם של פשרות".

סופר אמנם פרץ לאחרונה ביתר שאת לתודעה הציבורית בזכות הייצוג של ניר חפץ ומיקי גנור, אבל בברנז'ה המקצועית והעסקית הוא מוכר מאוד כבר שנים רבות. סופר עבד שנים כעורך דין במשרד ש. הורוביץ, וב-2008 עבר למשרד גולדפרב-זליגמן, שבו שימש כראש מחלקת ליטיגציה מסחרית וצווארון לבן.

בחודש מארס השנה עזב סופר את הפירמה, ביחד עם 5 עורכי דין נוספים ממחלקתו, והקים משרד עצמאי שנקרא על שמו. את הראיון עמו ערכנו בקומה 21 של מגדלי אלון החדשים בתל-אביב. מחדרו של סופר העיר נראית כמו גלויה יפה: המכוניות רצות בהרמוניה על נתיבי איילון, הרחובות משתרגים ומתפתלים, הים כחול ויפה, זיהום האוויר והחום כאילו לא קיימים, כשאתה יושב מאחורי מחיצת הזכוכית, ונהנה מקרירות המזגן. כן, סופר הגיע אל הפסגה. ולא רק במובן המטאפורי של הביטוי.

"עברתי לכאן יחד עם שלושה שותפים צעירים ועוד עורכת דין ומתמחה, וכבר בשלב זה אנחנו מנסים לגייס עורכי דין נוספים. כפי שזה נראה, ההחלטה להקים משרד עצמאי הצדיקה את עצמה. אולי תתקשה להאמין, אבל מהרגע שהחיידק לעזוב התחיל לקנן בי, ועד שעזבתי, עברו רק חודש וחצי. אני ביצועיסט. אני אדם שחי יותר בשלום עם מצבים מוחלטים מאשר עם התלבטויות, ובדרך-כלל תקופת ההתלבטות אצלי היא קצרה". 

מטעמו של מיקי גנור נמסר בתגובה: "עו"ד סופר אינו משמש יותר כבא-כוחו של גנור, הדברים בראיון לא פורסמו על דעתו של גנור, לא בידיעתו ולא בתיאום עמו. בתוקף ההתחייבות שבהסכם עד המדינה שהוא ערך, התחייב מר גנור לא להתבטא בתקשורת בכל נושא הקשור לתיק. בתוקף התחייבות זו מר גנור מנוע מלהתייחס לתוכנם של הדברים, אך הוא מסתייג לחלוטין ומכחיש את הדברים שנאמרו על-ידי עו"ד סופר בעניינו".