פוסט שהעלה אתמול בלילה נוסע של אל-על בשם חן רותם מסעיר את הרשת. הפוסט, שזכה לעשרות אלפי צפיות ולאלפי שיתופים, מתאר את שהתרחש בטיסה 002 של אל-על מנמל התעופה קנדי בניו-יורק לתל-אביב.
"טיסה 002 של אל-על מקנדי לבן-גוריון. שעת המראה מתוכננת: שש בערב. כולם עולים, מתיישבים במקומותיהם. מחכים. מתחיל בלגן. ארבעה חרדים שעלו לטיסה מסרבים לשבת ליד נשים (אחד מהם, אדוק וסגפן במיוחד, עלה למטוס כשעיניו עצומות בחוזקה, מובל ביד על-ידי חברו - ונשאר כך לכל אורך הטיסה). הצוות מנסה לפתור את העניין. זה לא הולך. הדיילות מפנות מקום לגברים הסמכותיים שעל הסיפון: לפרסר ולמי שנראה כראש הצוות, שמנסים לפתור את המשבר. החרדים לא מוכנים לדבר עם, או להסתכל על, הדיילות. כל הגברים בצוות, חוץ מהקפטן, עוסקים עכשיו רק בזה, במקום להתכונן להמראה ולשרת את הנוסעים. החרדים לא ממצמצים. אחד מאנשי הצוות מאיים: 'אם לא תשבו, אתם יכולים לרדת מהטיסה כבר עכשיו'.
"בסוף, אחרי דקות ארוכות של משא-ומתן, הצוות נכנע. ואז מתחיל תהליך דיפלומטי וממושך של הזזת נוסעות ממקומן, כדי לפנות שורת כיסאות לארבעת החרדים. יצוין כי כל העת הזאת, חובשי כיפה אחרים במטוס (חב"דניקים, חובשי כיפות שחורות, סרוגות ורפורמים אמריקאים) מביעים תמיהה וסלידה מהתנהגות החרדים.
"בסוף, אחרי הרבה התפתלויות, צעקות ותמרונים, שתי נשים (אחת אמריקאית כבת 70 והשנייה ישראלית צעירה) מסכימות, גם מפאת לחץ הזמן, לעבור מקום, והמשבר נפתר. הצוות, שהתרוצץ במעברים יותר משעה, נראה מותש כבר לפני ההמראה, אם כי יש להניח שמורגל כבר בסצנות שכאלה. רק למען הסר ספק: הנשים לא שודרגו למקום טוב יותר, רק עברו למושבים אחרים במחלקת תיירים. לא שזה רלוונטי לעניין העקרוני, כמובן.
"שורה תחתונה: בזמן שבמטוס אל-על עסקו בענייני תיאולוגיה מעשית ובסוגיות של אמונה אישית מול זכויות הפרט וסדר אזרחי, 12 מטוסים של חברות אחרות עקפו את התור של טיסה 002. הטיסה לישראל המריאה בשעה ורבע איחור.
"שאלה אחת לאנשים הטובים באל-על: האם יש מדיניות רשמית כלשהי בעניינים שכאלה? ואם כן, מהי? והאם כל נוסע יכול לדרוש - ולקבל - הזזת נוסעים אחרים ממקומם לטובת רווחתו האישית ועל פי אמונתו הפרטית? או האם זו פריבילגיה ששמורה רק לפלח אחד של נוסעים? לתשובתכם אודה. בברכת הכי בבית בעולם ושאבעס שולם" .
רותם מתאר סיטואציה שרבים מנוסעי אל-על מכירים ולצערנו היא שכיחה. הנוסעים החרדים, שלשמם אל-על גם לא טסה בשבת, מובילים בסיטואציות מסוימות לאי-נעימות אחרת, דוגמת הפיכת המטוס לחדר תפילות. נוסע של אייר קנדה תיאר פתרון מקורי. הנוסע סיפר כי בטיסה לקנדה הייתה קבוצה גדולה של חרדים שבמהלך הטיסה קמו להתפלל. האקט הזה, למותר לציין, הפריע לצוות הדיילים ולנוסעים האחרים. מה עשה הטייס? חיש מהר הקפיץ מעט את המטוס, הדליק את שלט "חגורות בטיחות", ובא לציון גואל. כל הנוסעים התיישבו במקומותיהם, שעת התפילה חלפה, והטיסה שבה להתנהל כסדרה.
צחוק בצד - אבל סיטואציות כפי שתיאר רותם מעלות את זעם הנוסעים, ויודגש, כפי שתואר בפוסט, כי לא מדובר בהתנהלות גורפת על-ידי הקהל החרדי. מה שמעניין לבחון הוא האם סיטואציה כזו יכולה להתרחש גם בטיסות של חברות תעופה זרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.