האתגרים שעומדים לפני המנכ"ל הטרי של התעשייה האווירית, האלוף (במיל') נמרוד שפר שמינויו בדירקטוריון החברה אושר אך ביום חמישי - רבים ומורכבים. לצד היעד המרכזי שיוגדר לו בידי היו"ר הראל לוקר - טיפול בהול בבעיית היעילות של החברה לצד העלאת הרווח התפעולי שלה ל-9% לפחות, הוא יידרש להחליט אם לחדש מגעים שהתקיימו עד לפני כמה חודשים במסגרת ערוץ חשאי: איחוד של פעילויות או אפילו מיזוג מלא של התעשייה האווירית עם חברה ביטחונית ממשלתית אחרת - רפאל מערכות לחימה מתקדמות.
ל"גלובס" נודע מפי בכירים בתעשיות הביטחוניות כי הרעיון לאחד פעילויות של התע"א ושל רפאל גובש בקרב בכירים בתעשייה האווירית, שרתמו למען קידומו את רשות החברות הממשלתיות. "רשות החברות והתע"א רצו במיזוג, ובנושא התקיימו ישיבות עם רפאל תוך הקפדה על חשאיות מחשש שהרעיון הזה ידלוף ויסעיר את ארגוני העובדים בשתי החברות", אומר ל"גלובס" גורם בכיר שהיה מעורב במו"מ. "הצדדים לא הגיעו לדיונים שנגעו לסוגיות של יחסי עבודה. היה ברור לכל שהדיון על הנושא הזה רלוונטי, שכן לא ייתכן ששתי חברות ביטחוניות ממשלתיות שמנועי הצמיחה שלהן הם מסביב לפיתוח ויצור של מערכות טילים - יתחרו ביניהן בשוק המקומי ובשווקים בעולם".
רשות החברות הממשלתיות והעומד בראשה דאז, אורי יוגב, הביעו תמיכה בתוכנית ומצאו ביישומה היגיון ויתרונות. מדוע, אם כן היא נותרה - לפחות בינתיים - בין חדרי הדיונים? גורם אחד טוען כי הרעיון נזנח בתקופת החילופים ברשות החברות, עת הגיע בתחילת השנה ינקי קווינט והחליף את אורי יוגב. לדברי מקור אחר, הרעיון נזנח עוד קודם בגלל חוסר עניין ו"פסיביות" מצד משרד הביטחון, ולדברי גורם שלישי - רפאל סירבה להמשיך בקידום הרעיון כי חששה שבכל תרחיש של מיזוג עם התע"א היא פשוט תיבלע בתוכה, וזאת בשל העובדה שרפאל קטנה יותר מתע"א: מעסיקה כ-6,500 עובדים, לעומת התע"א שמעסיקה כ-15,000 עובדים. "רפאל היא חברה טובה. למה לה להכניס ראש בריא למיטה חולה? היא משלמת דיבידנדים למדינה, היא מוכרת טוב, התדמית שלה טובה. לא היתה שם התלהבות גדולה מאיחוד כזה", הסביר אחד הגורמים.
השקעות גדולות אחרונות של אלטשולר שחם
רפאל ותע"א: תחרות שפוגעת בשתיהן
ברקע של המגעים האלה, שנחשפים כאן לראשונה, קיים ניסיון של התעשייה האווירית לשפר את כושר התחרות שלה בשווקים העולמיים, תוך שיפור הרווחיות שלה. גם היא וגם רפאל מנהלות תחרות קשה בעיקר בתחום מערכות הטילים. הניסיון הזה נבנה בין היתר על רקע המהלך הדרמטי שחייב את שתי החברות הביטחוניות הממשלתיות לעשות הערכת מצב מחודשת: ההפרטה של תע"ש מערכות ומכירתה לאלביט שבבעלות מיקי פדרמן בכ-1.8 מיליארד שקל.
תע"א ורפאל הסתייגו פעמים רבות מהמהלך המתגבש, של מיזוג בין אלביט לתע"ש. בשתי החברות לא הסתירו את החשש מהכוח העצום שתצבור אלביט בעקבות הרכישה של תע"ש - ובאופן שישנה לחלוטין את השוק הביטחוני המקומי. חרף הסתייגויות אלה, משרד הביטחון תמך במכירת תעש לאלביט בנימוק שהוא יידע לווסת את התחרות בשוק הביטחוני הישראלי ולשמר יכולות ויתרונות ייחודיים בכל חברה. "המנכ"ל החדש של התע"א, נמרוד שפר, יצטרך להחליט מה הוא עושה עם זה. עוד לפני תע"ש ואלביט, המצב בשווקים בעולם לא פשוט, התחרות קשה ואי אפשר להמשיך עם המצב לפיו שתי יצרניות של טילים מישראל, ששתיהן בבעלות המדינה, מתחרות זו בזו בעולם. הרבה כסף נמנע משתי החברות הללו בגלל התחרות הזו", אמר גורם בכיר בשיחה עם "גלובס".
החששות של התע"א ורפאל מפני רכישת תעש בידי אלביט הובאו גם לידיעת הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ואנשיה עדיין בוחנים את ההשפעה של מיזוג כזה על שאר התעשיות הביטחוניות בארץ. זאת, אף שגורמים רבים משוכנעים כי למיזוג תהיה השפעה משמעותית בעיקר על תע"א ורפאל.
בעבר הוזכר שמן של התע"א ורפאל בהקשר של מיזוגים, אבל דווקא עם תע"ש: בניסיון לפתור את בעיית התעשייה הצבאית, בסוף 2010 רשות החברות ומשרד הביטחון בחנו אפשרות למזג את תע"ש עם רפאל. התע"א רצתה לפרק את תע"ש, כך שחלק מהפעילויות שלה יחולקו איתה וחלק אחר - עם רפאל.
חלק מהגורמים שמעורים ברעיון למזג את תע"א עם רפאל הביעו במהלך סוף השבוע ספקנות בהיתכנותו בעידן שפר: היו"ר לוקר ויו"ר רשות החברות קווינט מתעניינים בחודשים האחרונים ביישום של תוכנית ישנה שגובשה בנוגע לתע"א - להוציא אותה להנפקה של מניות מיעוט (עד 49%).
מה שהעיב בעבר ועוד עשוי להעיב בהמשך על התכנית להוציא את תע"א להנפקה הוא ההפסדים שלה בעיקר בפעילות האזרחית: ב-2017 הפעילויות בחטיבות בדק מטוסים וכלי טייס אזרחיים הסבו לתע"א הפסד מצטבר של כ-40 מיליון דולר.
שפר יצטרך להניע בחודשים הקרובים את התוכנית לאיחוד החטיבות האזרחיות לחטיבת תעופה חדשה, שתהיה יעילה ורווחית יותר. קל זה לא הולך להיות: כל תוכנית התייעלות כזאת תישא משמעות של קיצוצים בכוח אדם, או פגיעה בתנאי עבודה. "התע"א לא תוכל להיות תחרותית כשהיא משלמת למהנדס בין 80 ל-90 דולר לשעה. היא לא תרוויח כך לעולם", אמר מקור בחברה ל"גלובס".
מביט מן הצד, יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית יאיר כץ שנבחר לתפקיד זה במסגרת בחירות מיוחדות שנערכו באחרונה. מערכת בחירות נוספת לראשות הוועד ולמליאת מועצת העובדים יערכו בסוף השנה. בתע"א יש תמימות דעים לגבי התרחיש שבו מאבק קשה בין הוועד לבין ההנהלה הוא רק עניין של זמן, ולא הרבה מאוד זמן: "שפר יצטרך לנקוט במהלכים שישפרו את היעילות בחברה, כץ לא ישב בחיבוק ידיים כי הוא יצטרך להראות לעובדים שאך בחרו בו שהוא מגנם, מה גם שבסוף השנה יש בחירות נוספות - והרי התרכובות שייצרו ריאקציה שתוביל לפיצוץ", העריך גורם בחברה. "התקופה הקרובה עומדת להיות מאוד מתוחה בתעשייה האווירית".
הבוקר (א') כץ בירך את שפר על הבחירה בו למנכ"ל הבא של החברה: "רק בשיתוף פעולה בין העובדים וההנהלה נוכל להגיע לפסגות הגבוהות ביותר בשמירה על בטחונה וכלכלתה של מדינת ישראל", אמר והוסיף: "אנחנו נמצאים בתקופה של הסכם צמיחה ואתגרים רבים שעומדים לפנינו. ארגון העובדים יהיה הכוח המניע של התעשייה האווירית, כוח שיאפשר לצלוח כל אתגר ויעמוד איתן ונחוש כדי לשמור על מעמדם ועל זכויותיהם של עובדי החברה".
אייל יוניאן - קבלת אות הוקרה / צילום: אלה פאוסט
סמנכ"ל הכספים שלא מונה למנכ"ל תע"א - יפרוש
אייל יוניאן, סמנכ"ל הכספים של התעשייה האווירית ב-6 השנים האחרונות, יודיע בקרוב על סיום תפקידו בחברה. כך נודע ל"גלובס". יוניאן היה בין שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל החברה, במקום המנכ"ל היוצא יוסי וייס. הוא הגיע אל הישורת האחרונה, לצדם של האלוף (במיל') נמרוד שפר וסמנכ"ל ומנהל חטיבת טילים וחלל, בועז לוי.
גורמים בחברה העריכו כי פניו של יוניאן הן למגזר העסקי, וזאת בעקבות הצעות שקיבל במהלך החודשים האחרונות שחלקן עוררו אצלו עניין רב. הגורמים סירבו לפרט אודות הצעות אלה, אך ציינו כי חרף העניין שיוניאן גילה בחלק מהן, הוא בחר למצות את המאמץ להתמנות למנכ"ל התע"א.
מקורות בחברה אמרו בסוף השבוע ועל רקע אישור מינויו של שפר לתפקיד המנכ"ל בדירקטוריון תע"א, הציעה הנהלת החברה ליוניאן להתמנות לתפקיד בכיר יותר - משנה למנכ"ל עם סמכויות מורחבות. יוניאן דחה את ההצעה. עם זאת, גורמים אחרים בחברה טענו בחברה טענו כי הצעה כזו לא הועלתה.
יש לציין כי יוניאן קיים יחסי עבודה תקינים עם המנכ"ל היוצא של החברה, וייס ועם היו"ר לוקר. הוא נחשב לאחד מאדריכלי הסכם הצמיחה בחברה, שנחתם לפני כמעט שנתיים עם היו"ר לשעבר של ועד העובדים, אהוד נוף. לפי הסכם זה כ-800 מעובדי החברה פרשו.
לפיכך, היו"ר לוקר והמנכ"ל הנכנס שפר יצטרכו לפעול בקרוב למינוי של לא מעט בכירים בחברה: סמנכ"ל כספים חדש במקום יוניאן; סמנכ"ל מו"פ וטכנולוגיות חדש, במקום שפר שיתמנה למנכ"ל; מנהל חטיבת כלי טייס צבאיים, במקום שאול שחר שהודיע באחרונה על פרישה ומינוי של סמנכ"ל משאבי אנוש, במקום הסמנכ"לית עירית קליפר אבני שביקשה לפרוש מתפקידה. "למרות שהכל נראה כרגע לא יציב, המצב הזה אמור להגשים את החזון של היו"ר לוקר - להחליף חלק גדול מהנהלת החברה ולעדכן אותה", אומר גורם בחברה ל"גלובס". "לוקר ושפר יצטרכו לעשות מאמצים רבים כדי לוודא שבתהליך הזה הם לא יאבדו גם אנשים טובים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.