מבקר המדינה מציג: כך "בושלה" הפרטת תעש

פעמיים נדרש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להכריע בשאלה אם להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד מנהל רשות החברות לשעבר אורי יוגב לאחר פניות שנעשו אליו ממשרד מבקר המדינה, ופעמיים הוא החליט בנושא בשלילה - כך עולה מדוח מיוחד שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה על תהליך ההפרטה של החברה ומכירתה לאלביט מערכות.

הפניות למנדלבליט נעשו בעקבות ממצא מטריד שחשפה הביקורת המקיפה על תהליך ההפרטה של תעש ומכירתה לאלביט מערכות. זאת, בעקבות הקלטה של יוגב מישיבת דירקטוריון תעש מאוקטובר 2015, שבה הוא נשמע אומר כי משרד הביטחון מפציר באלביט לתמחר את תעש במחיר גבוה כדי שתקבל אותה במסגרת המכרז שניהלה רשות החברות הממשלתיות. לפי יוגב באותה הקלטה, משרד הביטחון הבטיח לאלביט בתמורה לתמחור הגבוה הטבות "מהצד". יוגב נשמע אומר כי הוא מבסס את דבריו על מפגש שהיה לו באותו היום עם מנכ"ל משרד הביטחון דאז, האלוף (במיל') דן הראל. בשני המקרים שבהם הנושא הובא לפתחו, היועמ"ש כאמור החליט שלא לפתוח בחקירה. תהליך ההפרטה ומכירת החברה בידי המדינה צפוי להתקדם במהלך השבועות הקרובים.

הציטוט המלא של יוגב, שהובא בדוח הביקורת הוא: "ראיתי היום את מנכ"ל משרד הביטחון; מבחינת מנכ"ל משרד הביטחון, מבחינת משרד הביטחון, שכבר אין לו השפעה על ... (תהליך ההפרטה של תעש, י"א) אז כל מה שהוא עושה זה לוחץ את אלביט להציע מחיר גבוה ומבטיח לה כל מיני הבטחות מהצד אבל לא לחשוב רק בעל-פה".

יוגב התבקש להסביר את כוונתו במסגרת בדיקת משרד מבקר המדינה וטען כי דבריו לא הובנו כהלכה, והתכוון לומר כי "יש הטוענים שמשרד הביטחון מעוניין באלביט ולא הייתה לי כל כוונה לטעון שמשרד הביטחון מעוניין בה ופועל בדרך כלשהי בעניין זה". הוא הוסיף וטען כי לא ידוע לו, וממילא גם לא הייתה לו כוונה לומר שמשרד או הביטחון או המנכ"ל שלו מעדיפים את אלביט או הבטיחו לה משהו "מהצד". לטענתו, "מדובר בפליטת פה מצערת" וב"בדברים שהוצאו מהקשרם".

ביקורת נמתחה במסגרת הדוח גם על חברי הדירקטוריון של תעש שנחשפו למידע שמצביע על פגיעה לכאורה בטוהר המידות ובמינהל התקין, אך לא עשו דבר בנושא. המבקר מציין כי באותה עת הסמכויות של דירקטוריון תעש בנוגע לתהליך ההפרטה אמנם ניטלו ממנו, אך עדיין היה על חבריו לפעול בנושא. באותה העת כיהן בתפקיד יו"ר תעש האלוף (במיל') אודי אדם, כיום מנכ"ל משרד הביטחון. המבקר העיר לאדם ולשאר חברי הדירקטוריון כי "היה עליהם לייחס חשיבות לדבריו הברורים והחד משמעיים של יוגב, כי במועד שבו הם נאמרו עלתה מהם האפשרות לפגיעה בחוק או בטוהר המידות. נוכח המשמעויות החמורות האלו היה על כלל חברי הדירקטוריון לפעול לכל הפחות לבדיקת מכלול החובות שחלו עליהם בנסיבות העניין". המבקר העיר גם לרשות החברות הממשלתיות, לאחר שלא נמצא כי יוגב או מי מטעמו ניסו לבדוק אם יש ממש בדברים המחשידים.

מנכ"ל משרד הביטחון דאז, דן הראל, הכחיש בתוקף כי קיים שיחה כזאת עם יוגב והביע לפני נציגי משרד המבקר את רצונו להיבדק בפוליגרף. אלביט מצדה מסרה למבקר כי לא קיבלה כל הבטחה ממשרד הביטחון, לא במישרין ולא בעקיפין וציינה כי למיטב הבנתה אמירתו של יוגב אינה משקפת את המציאות.

המבקר העיר ליוגב כי "היה עליו להיזהר בדבריו ולא להשמיע אמירה חמורה, שהיה בה ובמשמעויותיה כדי להטיל דופי בהראל, במשרד הביטחון או בתהליך התקין של ההפרטה ואולי אף לגרום לעצירת התהליך, מה עוד שגם לדבריו של יוגב אין באמירתו דבר".

יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ', הודיעה כי תכנס בדחיפות את הוועדה לביקורת המדינה לדון בממצאים הקשים של דוח המבקר על הפרטת תעש. ״מדובר בהפרטת ביטחון המדינה, אשר גם מי שמאמין בנחיצותה אינו יכול לעצום עיניו מפני הפגמים היסודיים החמורים בתהליך. מכרז שאינו מכרז משום שבאורח תמוה נשאר בו רק קונה אחד; חשש כבד לתפירת מכרז למידותיו של קונה אחד; ניגוד עניינים; הלוואת בעלים תמוהה של הממשלה לקונה - אשר כבר עכשיו לא צריך להיות נביא כדי להעריך שלא תוחזר; יצירת מונופול פרטי על בטחון המדינה, ועוד".

החשש: פגיעה בתעשיות הביטחוניות

המבקר מקדיש בדוח הביקורת פרק שעוסק בהשלכות של מכירת תעש לאלביט על השוק הביטחוני הישראלי וציין כי "יש חשש שמכירת תעש לאלביט תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הביטחוניות הממשלתיות רפאל והתעשייה האווירית".

לפי הדוח, אחרי ש-11 חברות וקבוצות שהתעניינו ברכישת תעש בתחילת הליך ההפרטה באמצע 2015 פרשו ממנו בזו אחר זו, רשות החברות המשיכה להתקדם עם אלביט מערכות שנותרה שחקנית יחידה במגרש.

באותה העת הזהירה החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, במסגרת דיוני הוועדה למכירת מניות המדינה מפני כוח השוק האדיר שאלביט תצבור בעקבות רכישת תעש, שעשוי לייקר מוצרים שמשרד הביטחון רוכש ממנה. החשכ"לית דרשה להעלות את שיעור התמלוגים שאלביט תשלם למשרד הביטחון לאחר הרכישה של תעש, לבחון את השפעת המיזוג של שתי החברות על שאר החברות הביטחוניות בארץ, להעריך את עלויות הרכש העתידיות של משרד הביטחון ועוד.

משרד הביטחון מצדו לא התרשם מהדברים וטען כי ידע להתמודד עם המצב החדש. ראש אגף התקציבים באוצר באותה העת, אמיר לוי התייצב נגד החשכ"לית ואימץ את עמדת משרד הביטחון. התעשייה האווירית ורפאל, שתיהן חברות ממשלתיות, הזהירו מפני המיזוג בנימוק שהוא יסב להן הפסדים. שתי החברות הוסיפו וטענו כי הן תלויות ברכש של מוצרים מסויימים מתעש ובעקבות מכירתה לאלביט עלויות הרכש, או של רכש חלופי, יאמירו.

המבקר מציין בדוח כי מאז שהוא העביר טיוטות ביקורת בנושא זה לעיון ולתגובת משרדי הביטחון והאוצר ניכר שחלה תזוזה בסוגיה: במשרד הביטחון הוקם צוות לגיבוש מנגנוני תמחור ותמורה לעסקאות עתידיות ולמתן הגנה עסקית על התעשייה האווירית ורפאל בנוגע לפעילותן מול אלביט עם תעש.

עוד עולה מהדוח כי רשות החברות, משרד הביטחון ומשרד האוצר עשו עבודת מטה לבחינת ההשפעות האפשריות של המיזוג על שאר התעשיות הביטחוניות והיא העלתה כי אין מניעה מהתקדמות בעסקה עם אלביט. עם זאת, עבודת המטה העלתה כי יש להסדיר שני תחומים שיש בהם כדי להשפיע על פעילותן רפאל והתע"א.

המבקר העיר לרשות החברות כי טרם תעשה הפרטות בעתיד, עליה לבצע עבודת מטה מקיפה שתבחן את השפעת המהלך על כלל המשק ולהיערך לקשיים שעלולים לעלות ממנו.

מתנה של מיליארד שקל למשרד הביטחון

בין הליקויים שעולים מדוח הביקורת, נמצא גם הסכם הבנות שנחתם ב-2014 בין משרדי האוצר והביטחון, המסדיר את פעולות האינטגרציה והתכנון שיעשה משרד הביטחון למתחמי תעש והתמורה שיקבל בגינן מרשות מקרקעי ישראל.

הדוח העלה כי שני המשרדים קבעו במסגרת אותו הסכם כי האוצר יעביר לתקציב הביטחון בין השנים 2014 ל-2022 כ-980 מיליון שקל - כשמשרד הביטחון יהיה אמון על פעולות התכנון והאינטגרציה. בהסכם נכתב כי הכסף, כמעט מיליארד שקל, ישמש את מערכת הביטחון לכל מטרה בהתאם לשיקול דעתה.

באוצר ראו בהעברת הכסף לתקציב הביטחון תמריץ שנועד לקדם את ההפרטה, ו"מיצוי תועלות"- כך שאין מדובר בהפרה של כללי המינהל התקין. סכום זה לא נכלל בתקציבי הביטחון שהובאו לאישור הועדת הכספים של הכנסת והועבר ישירות מאגף התקציבים למשרד הביטחון לאחר שהוא עמד ביעדים שעליהם התחייב.
המבקר העיר כי בטרם יאושר תקציב הביטחון בכנסת, על משרד האוצר להביא לידיעתה את כל התוספות התקציביות הצפויות בעקבות מערכות ההסכמים שעליהם הוא חותם עם משרד הביטחון.

דיונים עם אלביט על השווי של תעש לא תועדו

המבקר מצביע גם על תיעוד לקוי של פגישות וישיבות הקשורות לתהליך ההפרטה: מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו ב-2015 נחתמו רק על ידי נציגים של רשות החברות הממשלתיות. מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה שהתקיימו מאז 2016 ועד לחודש אוגוסט של אותה השנה לא נחתמו כלל וזאת בשל חילוקי דעות בין חברי הוועדה על התאמת תוכנם לאמור בדיון.

המבקר מצא כי תיעוד תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים עם נציגי החברות שהתמודדו על רכישת תעש היה דל, בחלק מסיכומי הפגישות אף נפלו שגיאות. פגישה שקיימה רשות החברות עם נציגי אלביט, ועסקה בשווייה של תעש, כלל לא תועדה. כך, לא תועדו שיחות שקיימו יועצי רשות החברות עם נציגי החברות השונות בנוגע לסיבות פרישתם מהלך מהכירה. גם פגישות שהתקיימו בארבע עיניים בין מנהל רשות החברות לשעבר יוגב לבין מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר לא תועדו: "ליקויים אלה מהווים חריגה מכללי מינהל תקין", קבע המבקר. "הליקויים בתיעוד ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה אף מהווים חריגה מההוראות המחייבות. הליקויים גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ופוגעים בפיקוח ובבקרה על התהליך ועל תקינותו".

במשרדי הביטחון והאוצר מרבים להתרברב במעלותיה של הפרטת תעש באופן שיאפשר את פינוי הקרקעות היקרות שהחברה תופסת כיום בשרון והעברת כל מתקניה לרמת בקע שבנגב. אלא שמדוח המבקר עולה כי אין כל ודאות שתעש תעתיק את מלוא פעילותה לנגב. המבקר מצא כי "לא עלה בידי משרדי הביטחון והאוצר, לרבות רשות החברות, להבטיח יישום מלא של התכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון לרמת בקע על פי החלטת ההפרטה".

בדוח נכתב כי המנגנון שנקבע בהסכם הרכש של מוצרי תחמושת לשנים 2019-2025 בין משרד הביטחון לבין תעש לא מחייב את המעבר של כל מתקני החברה לרמת בקע והוא מאפשר את העתקתם גם לאתרים חלופיים. חלק מהמחויבויות של תעש להעתיק את המתקנים האמורים לרמת בקע, כך העלתה הביקורת, פקעו כבר ב-2016 כך שחלק מההתחייבויות של החברה בנושא זה כבר אינן בתוקף.

מחיר המטרה של תעש לא נקבע לפי הערכות שווי

בדוח נמתחה ביקורת על רשות החברות ועל משרד האוצר גם על האופן שבו הם קבעו את מחיר המינימום של תעש, 1.1 מיליארד שקל, במסגרת נוהל המכירה של החברה במארס 2015. מחיר זה מורכב מעלויות פרישה של עובדים, שמסתכמות בכ-600 מיליון שקל, מחובות לבנקים בגובה של כ-200 מיליון שקל ועוד כ-300 מיליון שקל עבור נכסים.

שנה לאחר מכן, רשות החברות הסבירה למבקר המדינה כי סכום זה נקבע על פי אינדיקציות שהיו לה בנוגע לשווי של החברה ובאופן ש"התאים להעמיס את אותם תשלומים על הרוכש". במסמכי הרשות לא נמצאו פרטים אודות לאופן שבו נקבעו אותן אינדיקציות.

מהדוח עולה כי לפחות שתי חברות שהתמודדו בתחילת ההליך על רכישת תעש, פרשו ממנו בעקבות קביעת מחיר המינימום ל-1.1 מיליארד שקל.

המבקר קבע כי מחיר המטרה נקבע על פי אינדיקציות בלבד ולא לפי הערכות שווי והעיר לאוצר ולרשות החברות כי בהפרטות עתידיות עליהן לבסס את מחיר המטרה שהם קובעים על הערכות שווי.

יצויין כי מחיר המכירה של תעש לאלביט עלה בסופו של דבר, ל-1.8-1.9 מיליארד שקל. גם כשנקבע מחיר המינימום של 1.1 מיליארד שקל, התרעמה החשבת הכללית, עבאדי-בויאנג'ו, ודרשה כי תעש תימכר בלא פחות מ-2 מיליארד שקל.

ביקורת בזמן אמת ו-3 טיוטות

את הביקורת על תהליך ההפרטה של תעש הוביל ראש החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה, תא"ל יוסי ביינהורן. היא החלה בינואר 2016, כשברקע טענות רבות אודות ליקויים, כשלים, אי-סדרים והיעדר בהירויות שמלווים את תהליך ההפרטה של התעשייה הצבאית. הביקורת נעשתה ב "זמן אמת" ולמעשה ליוותה את רוב תהליך ההפרטה הארוך, המסורבל, רווי הטלטלות והמשברים.

3 טיוטות של דוחות ביקורת חוברו במשרד מבקר המדינה עד פרסום דוח הביקורת הסופי על תקינות ההליכים שהובילו למכירת תעש לאלביט. העובדה שמדובר בביקורת בזמן אמת, כך מאמינים במשרד המבקר, אפשרה תיקון של ליקויים קשים שהתגלו בעיצומו של ההליך ונחשפו בטיוטות הדוח, שהועברו לתגובת הגורמים המבוקרים.

גורמים שמעורבים בתהליך ההפרטה נוטים לייחס לזכות הביקורת תיקון של שני ליקויים מרכזיים. הראשון הוא העלאת מחיר המכירה של תעש לאלביט מ-1.1 מיליארד שקל כפי שרשות החברות קבעה מלכתחילה לכ-1.8-1.9 מיליארד שקל - הסכום שבסופו של דבר המדינה מוכרת את תעש לאלביט. ההישג הנוסף הוא עבודת מטה שנפתחה במשרד הביטחון, ונועדה לבחון את השפעת מיזוג אלביט-תעש על כלל התעשיות הביטחוניות בישראל: "הגופים המבוקרים ביצעו שינויים בחלק מהנושאים שבהם עלו ממצאי בטיוטות הדוח", נכתב בדוח הביקורת.

 מבקר המדינה יוסף שפירא/ צילום: תמר מצפי

התגובות לדוח המבקר: "הוכח שכל ההשמות וההמצאות כלפי היו חסרות כל שחר"

מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר אורי יוגב מסר בתגובה כי הוא "מרוצה מהעובדה ששוב, ובפעם המי יודע כמה, הוכח שכל ההשמות וההמצאות כלפי היו חסרות כל שחר. אני שמח שגם בנושא הזה, ובדומה לעמת היועץ המשפטי לממשלה, מצא מבקר המדינה שלא נפל רבב בהתנהלותי. אני מברך על כך שהפרטת תעש התקדמה והגיעה לסיומה ומצר על העובדה שתהליך זה נמשך משך שנתיים וחצי מיותרות".

תעש מערכות מסרה בתגובה כי "תעש מערכות יזמה את התכנית להפרטת החברה וקדמה אותה מול משרדי האוצר והביטחון. בשנים האחרונות החברה סייעה, ככל שהתבקשה, לרשות החברות שהובילה וניהלה את התהליך עד לחתימת החוזים. במקביל, ובלי קשר להתליך ההפרטה החברה קדמה את מעבר מפעליה שברמתץ השרון למתחם של החברה בנגב- שמצוי כעת בשלב של אישור סופי של התב"ע לקראת הקמת מפעלי החברה. החברה מציינת כי תהליך ההפרטה נוהל כאירוע מכובד ומקצועי לטובת קידום עסקיה של החברה ועובדיה לשנים רבות".

ממשרד הביטחון נמסר כי "בימים אלה מגיע לסיומו תהליך הפרטת תעש שנמשך מעל 15 שנה: במהלך השנים הללו נבחנו מספר אפשרויות להפרטת החברה או למיזוגה- ובמסגרתן משרד הביטחון בחן את כל ההיבטים הקשורים למבנה השוק הביטחוני ולהפשעות הכלכליות והביטחויות של ההפרטה תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

"ככלל, נתח משמעותי מפעילות משרד הביחטחון הינו מול ארבע תעשיות ביטחוניות מרכזיות, כשלכל אחת מהן מערכות אמל"ח בלעדיות בתחומים ספציפיים והן מהוות ספקים בלעדיים של משרד הביטחון. במשך השנים פיתח משרד הביטחון מנגנוני פיקוח ובקרה כלכליים ותמחיריים על הרכש מהתעשיות הביטחוניות וזאת מעבר להיותו לקוח מרכזי ולעיתים בלעדי ויש בכך כדי ליצור מנגנון של איזונים ובלמים.

"במסגרת הסכמי ההפרטה משרד הביטחון דאג לעגן מנגנונים כלכליים שישמרו על התחרות השוק מול התעשייה האווירית ורפאל- ועל מחירי הרכש משרד הביטחון באלביט. בנוסף, משרד הביטחון דאג והבטיח כי במסגרת ההפרטה יישמרו קווי הייצור ויכולות הייצור העצמאיות בישראל וזאת בתחומים ספציפייים שנקבעו על ידי המשרד לרבות תשתיות יצור שצפויות לעבור מרמת השרון לרמת בקע או לכל מקום אחר במדינה וזאת כפי שיאשר המשרד.

"לאורך כל הבדרך משרד הביטחון שיתף פעולה עם הליך הביקורת, היה קשוב להערות מבקר המדינה והציג לפניו את כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים לרבות עבודות מטה, ניירות עמדה וניתוחים נוספים המבססים אתה אמור לעיל".

משרד האוצר מסר כי "משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות מברכים על עבודת הביקורת המקיפה של מבקר המדינה ולומדים את פרטי הדוח הסופי. ככל שקיימים עניינים נוספים שדורשים תיקון או שיפור- הם יפעלו לתקנם בהקדם".

"הליך ההפרטה של תעש ההוא הליך מורכב, שהשתרע על פני שנים רבסות ונוהל בשיתוף פעולה של כלל גורמי המדינה. משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות הגיבו לכל הסוגיות הועלו במסגרת הדוח ועיקרי עמדותיהם מוצגים בו. ההליך, חרף מורכבותו, התנהלך באופן תקין, שקוף ושקול. בפרט, עמדת משרד האוצר ורשות החברות כפי שגם עולה ממסקנות הדוח, כי לא נפל כל פגם שחייב את ביטול ההליך וההיפך הוא הנכון- השלמתו חיונית למדינה ואמורה להביא לייעולה של תעש, לשיפור ביצועיה ובעיקר לניתוק התלות התקציבית שלה כחברה ממשלתית שעלתה עד כה למשלם המסים כ 5 מיליארד שקל.

"במסגרת המו"מצ עם אלביט, שנוהל לאחר המועד שאליו מתייחסים ממצאי הדוח, הוספו הוראות שונות ובהן גם הוראות שנועדו להבטיח את שימור התחרות בשוק ואת שימור רמת המחירים למשרד הביטחון".