מנדלבליט: "הצייצנים והמפגינים לא מזיזים לי את קצה הציפורן"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיע הבוקר (ד') לוועדת חוק, חוקה ומשפט כדי לשוחח ולהשיב לשאלות חברי הכנסת.

ביחס לחקירות נבחרי הציבור אמר מנדלבליט כי "חקירת ראש הממשלה נתניהו היא משמעותית ביותר, ולא אוכל להתייחס לתוכן שלה".

לדבריו, "אנחנו היום נמצאים שנה וחצי אחרי פתיחת החקירה. למרות שאנשים חושבים שעברו שנים ארוכות, זה רק שנה וחצי. מה שמנחה אותנו הוא עיקרון גילוי האמת, זה העיקרון היחיד ביחס לכל חשוד וחשוד".

לדברי היועמ"ש, מדובר בחקירה מאוד מסובכת ומסועפת. "אתם שמעתם במספר הזדמנויות את המפכ"ל ואת החוקרים האחרים שחקירת תיקי 1000 ו-2000 הן מסועפות". 

מנדלבליט אישר כי בתיק 1000 יש ראיות למתן מתנות, ויש הקלטות עם מול "ידיעות אחרונות" בתיק 2000, "אולם אלה הן ראיות שהביאו לפתיחת חקירה, אך הן לא ראיות מספיקות, אלא רק דברים אשר בבסיס החקירה. יש צורך בהשלמת הבירור, ואנחנו עדיין עוסקים בכך". 

עוד אמר מנדלבליט: "אנחנו מבינים את המשמעות של החקירות הללו בנוגע לאימון הציבור, אך במשפט פלילי צריך חומרים מהימנים ומדויקים, ולא ניתן לדלג על שלבים בדרך לבירור האמת". 

לדבריו, העבודה של החוקרים ועיקרון בירור האמת חשובים יותר מהערך של מהירות החקירה. "זה לא עניין של ציוצים ברשתות", הוסיף. 

מוכנים לתת הנחה לעדי המדינה

לדברי היועמ"ש, הסכמי עדי המדינה אינם החלטה פשוטה. "לשם בירור האמת והאינטרס הציבור בתיקים משמעותיים כאלה של חשדות מול ראש הממשלה, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר של מתן 'הנחה' לעדי המדינה". 

מנדלבליט אמר כי הוא דוחה בכל תוקף את הטענות המועלות בקמפיין ציבורי, "כאילו אנחנו רודפים אחרי מישהו". לדבריו, נעשה קמפיין גם לתקוף את מעמד עדי המדינה. 

"כל ניסיון לעשות דה-לגיטימציה למוסד עד המדינה משול לניסיון למנוע את החקירה - זו המשמעות של הקמפיין הציבורי", אמר מנדלבליט. "אם נוותר על כריתת הסכמים עם עדי מדינה, נוותר על הנושא של בירור האמת".

מצד שני, לדבריו, גם טענות ההגנה הן בירור האמת, ולכן החוקרים חייבים לבדוק את הטענות שמועלות על-ידי הצדדים השונים. "זה הכול כדי להוציא את האמת לאור, ולכן שנת 2017 וראשית 2018 היו אינטנסיביות ביותר". 

מנדלבליט ציין כי הפרקליטה התחילה לעבוד על חומרי החקירה שקיבלה מן המשטרה בנוגע לתיק 1000. לדבריו, אין משמעות הדברים שהפרקליטה המלווה מכינה ישר כתב אישום, אלא היא חייבת לעבור על כל התיק מהתחלה ועד הסוף. "הפרקליטות לא יושבת בחדרי החקירות של המשטרה. אנחנו מקבלים את הדברים בזמן אמת, אבל אחרי זה הפרקליטות עוברת על הכול מחדש, וזה כולל גם אותי וגם את פרקליט המדינה. השלב של לימוד ובחינת החומרים נמצא כיום בעיצומו. בהרבה תיקים, תוך כדי לימוד החומר מתגלים אירועים ופרטים נוספים, ובעצה עם המשטרה מבצעים פעולות נוספות והמשטרה מבצעת השלמות חקירה".

עוד אמר היועמ"ש: "צריך להסתכל על כל התיקים ביחד, הם מעוררים שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, ישנם עדים משותפים לכל התיקים". לדבריו, עדי מדינה בתיק 4000 מופיעים גם בתיקים אחרים, ועדותם מחייבת השלמות בתיקים ראשוניים, של 1000 ו-2000. 

לדבריו, עד המדינה ניר חפץ (הוא לא נקב בשמו) העביר כמויות גדולות של חומרים שמחייבות בדיקות והשלמות בתיקים המוקדמים יותר. "אך האם נסכים שעד המדינה ימסור רק דברים בתיק אחד, ואנחנו נאטום את אוזנינו לדברים שהם אומרים בתיקים אחרים? זה לא הגיוני", אמר מנדלבליט.  

"לא אסיים את החקירות רק בגלל צייצנים או מפגינים"

היועמ"ש הסביר גם את הסיבה הנוספת להתארכות החקירות: "אנחנו בעידן של מדיה דיגיטלית, והיקפי החומרים לא דומים למה שהיה בעבר. המיומנות לבדוק חומרים דיגיטליים היא שונה מבעבר ומחייבת עבודה מקיפה יותר". 

מנדלבליט אמר עוד: "גם לחשודים יש זכויות, ואני לא אסיים את החקירות רק בגלל צייצנים או מפגינים, הם לא מזיזים לי את קצה הציפורן". 

היועמ"ש פנה לחברי הכנסת ואמר להם: "חשוב לשמור על מערכת אכיפת החוק, וההתבטאויות השונות נגדנו לא מועילות". 

מודאג מהצעות החוק להגבלת גופי האכיפה

הוא הוסיף כי הוא מוטרד משלל החוקים המוצעים כדי להצר את צעדיהם של רשויות אכיפת החוק. לדבריו, "הכי מדאיגה אותי הצעות החוק להגבלת כוחה של המשטרה ולהחלשת כוחם של גופי אכיפת החוק. יש דעות שונות בעניין הזה, אך מה שאנחנו חשים זה שחשוב מאוד לשמור על הגופים האלה. הצעות כמו החוק הצרפתי, חוק ההמלצות, הצעה להגביל את משך זמן החקירה, הצעה של להפוך דוחות סודיים של המשטרה לעיון הסנגוריה והצעה לשלול זכות העתירה על זיכוי של חשודים-  כל החוקים הללו הם באצטלה של שמירה על זכויות חשודים, אך זה לא כך.

"אני הייתי שנים רבות סנגור וברשויות האכיפה, זכויות חשודים הם מאוד יקרות וחשובות, הזכות לשם טוב ולכבוד ומניעת מעצר-שווא. דברים שיש להקפיד עליהם ודברים שמרגיזים אותי באופן אישי - צילום משפיל של חשודים. הדבר צריך להתבצע בשיח עם רשויות אכיפת החוק. במסגרת שיח ומכבד ובונה אפשר להגיע לתוצאות טובות, כי אלה הם דברים שחשובים גם לי. אך המכלול של הצעות החוק שהזכרתי לעיל הוא מטריד ומדאיג עבורי, שיעשו שימוש בבית המחוקקים שלא כדי לשמור על מערכת אכיפת החוק". 

חקיקה מנוגדת

בשלב השאלות בדיון שאלו חברי הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) ובני בגין (הליכוד), כיצד היועמ"ש מסביר את העובדה שעצותיו לממשלה נידחות, ולמעשה אין מי שמקשיב לעמדותיו כיום, בעיקר במספר רב של הצעות חוק שהוא מתנגד לה, והן עוברות את כל שלבי החקיקה על אף עמדותיו. הדוגמאות לכך הן רבות - החל מחוק הסדרת הקרקעות ביו"ש, חוק היועצים המשפטיים שעבר ועדת שרים לחקיקה והשבוע נערך דיון סוער בהכנתו לקריאות השנייה והשלישית, חוק עונש מוות למחבלים אשר עבר קריאה טרומית, פסקת ההתגברות ועוד.

עוד נשאל מנדלבליט על-ידי ח"כ דב חנין על קשריו ההדוקים לראש הממשלה נתניהו וכתוצאה מכך על "הדאגה גדולה מהתמשכות הליך קבלת ההחלטות שלך בענייניו". חנין אמר: "לא סביר שראש ממשלה מכהן יהיה תחת חשדות כה כבדים זמן רב כל-כך. זה פוגע בחשודים אבל קודם כל בטובת הציבור. חקירות ראשי הממשלה הקודמים ארכו חודשים ספורים בלבד. חקירת ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ארכה חודש אחד בלבד. החקירה השנייה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה 3 חודשים. לאחר מכן הזמנים הלכו והתארכו, אבל נראה שכעת נשברים כל השיאים". 

מנדלביט רשם את השאלות ואמור להשיב להן בהמשך הדיון במרוכז. 

"אין דד-ליין"

ח"כ מרב מיכאלי שאלה האם היועמ"ש סבור כי על ראש הממשלה להתפטר אם יוגש כתב אישום, וגם כיצד הוא מתכנן את מהלכי החקירות כאשר נכנסים לשנת בחירות. 

מנדלבליט השיב כי חקירת האמת היא מעל לכל: "אין דד-ליין ויום ספציפי. איני פוליטיקאי, ואין לי כוונות כאלה. הבחירות יכולות להיות גם עוד שנה וחצי, למרות שאתם חושבים שזה קודם לכן. הדבר החשוב ביותר לחקירות הוא יסודיות. אני עובד עבור הציבור הישראלי, לא לפי מערכת בחירות", אמר. 

עוד השיב מנדלבליט כי הוא אינו מתערב לחוקרים כיצד לנהל את החקירה, כמה חוקרים להקדיש לכל נושא וכמה זמן. "הדברים מתנהלים על-ידי ראש אח"מ, והם מגיעים אליי במידע רצוף כל הזמן", אמר. 

באשר לתיק 3000 (תיק הצוללות), מנדלבליט הדגיש כי "העובדה שראש הממשלה לא נחקר תחת אזהרה מדברת בעד עצמה. כל מי שמסר עדות - זה סימן שיש לו קשר של מסירת עדות, והוא לא חשוד בתיק". לדבריו, "אנחנו לא מבזבזים את זמנה של המשטרה. אם גבו עדות מאדם - סימן שיש לו קשר לאירוע. אם הוא נחקר כעד ולא כחשוד - סימן שאין נגדו חשד".

מנדלבליט התייחס גם לעתירה של התנועה לאיכות השלטון ושל העיתונאי אורי משגב נגדו בנוגע להמשך קיום הפגישות האישיות שלו עם ראש הממשלה. לדבריו, "יש מדי שבוע פגישת עבודה שלי עם ראש הממשלה, וככל שאני נושא בכמה כובעים, אני חייב להיפגש עם ראש הממשלה, שרת המשפטים ושרים נוספים. זו פגישת עבודה בה יושבים עוד אנשים, לרוב יש 5-10 אנשים בחדר, והפגישות הן לא בארבע עיניים, למעט כמה נושאים מסוימים במהלך הפגישה בהם ראש הממשלה צריך להתייעץ לכמה רגעים בארבע עיניים. אבל מעבר לכך יש גם שיחות בקו אדום, מפגשי קבינט ודיונים ביטחוניים בהם אני חייב להיות". 

היועמ"ש אמר כי הוא אינו מוטרד מריבוי העתירות נגדו, האופן בו מונה והתנהלותו: "שימשיכו להגיש כמה שיותר עתירות ויקראו אחר-כך את פסקי הדין שניתנים. זה רק מסייע לעבודתי", אמר.  

"אין שום קשר להפיל ראש ממשלה בישראל"

בנוגע לשאלתה של ח"כ יעל פארן-כהן, האם ראש הממשלה יצטרך להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום, אמר היועמ"ש: "החקירה של ראש הממשלה מתנהלת. אני לא מתחייב על תאריך לסיומה ולא אעכב אותה אם יכריזו על בחירות". 

בנוגע לחקירתה של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, במשטרה בראשית החודש, אמר מנדלבליט: "יש גיבוי מלא לשומרי הסף - מי שבא אליי, אפתח בחקירה. אנחנו לא מוצאים לנכון לפתוח בחקירה על משהו שהיה לפני 8 שנים. החומר הרלוונטי הועבר לפרקליטי הנאשמים". 

בתשובה לשאלתו של ח"כ מיקי רוזנטל, אמר מנדלבליט: "אין שום קשר להפיל ראש ממשלה בישראל".