חיות אוסרת על שופטים להיות בקשר עם תובעים מחוץ לבימ"ש

בעקבות "פרשת המסרונים", נשיאת בית המשפט העליון מנסה לעשות סדר ביחסים בין השופטים לתובעים ולחוקרים שמופיעים בפניהם. הנשיאה אסתר חיות, פרסמה היום (א') הנחיית נוהל לכלל השופטים בארץ, שתכליתה להסדיר את ממשק העבודה בין שופטים ובין גורמי תביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום.

בהנחיה מורה הנשיאה לשופטים כי הקשר בין השופט ובין גורמי החקירה והתביעה וכל גורם המופיע בפניו בבקשות השונות יתקיים אך ורק במהלך הדיון המתקיים בפני השופטים. חיות מבהירה לשופטים כי עליהם להימנע מכל קשר ישיר או בלתי פורמאלי אחר עם התובעים או גורמי החקירה (זאת, בניגוד למצב שהתרחש בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לתובע ערן שחם-שביט, שבו תיאמו השניים "מעל ראשם" של המשטרה והחשודים וסנגוריהם את הארכות המעצר בתיק בזק).

עוד מנחה הנשיאה את השופטים כי דיון בבקשות מעצר ובבקשות למתן צווים יוגשו בשעות העבודה הרגילות למזכירות בית המשפט. בניגוד למצב שהתגלה בפרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ, כותבת חיות בהנחיה כי "לא תתאפשר הגשת בקשות במישרין לשופט או למי מאנשי לשכתו, בלשכתו או באולמו. ככל שהבקשה הוגשה שלא בהתאם להוראות כל דין, תפנה המזכירות תשומת לבו של מגיש הבקשה לכך".

עוד נאמר בהנחיית נשיאת העליון כי בכל בית משפט שבו נדונות בקשות מעצר או בקשות למתן צווים ייקבעו נשיא בית המשפט או סגניו את המותב שידון בהן. הנשיאה מורה, בנוסף, כי חומר החקירה יוצג לשופט במהלך הדיון באולם בית המשפט בין בדיון המתקיים במעמד כל הצדדים ובין בדיון המתקיים במעמד צד אחד. "ככל שהדבר נדרש, יפסיק השופט את הדיון ויעיין בחומר החקירה בלשכתו ללא נוכחות מי מהצדדים".

לפי ההנחיה, בתיקי חקירה רחבי היקף, ועל פי בקשה מנומקת שתוגש לבית המשפט, רשאי בית המשפט להתיר לנציג היחידה החוקרת להגיש את חומר החקירה מראש באמצעות מזכירות בית המשפט. השופט או אנשי לשכתו לא יקיימו קשר ישיר מול נציג היחידה החוקרת לעניין קבלת חומר החקירה.

 עיקרי הוראת הנוהל של הנשיאה חיות

הנוהל יחל בספטמבר הקרוב

עוד מנחה הנשיאה את השופטים כי כל דיון בבקשה יתועד בפרוטוקול וכן יתועדו כל המסמכים שהוגשו במהלך הדיון. "החלטות בבקשות מעצר ובבקשות למתן צו לרבות על דחיית הבקשה יינתנו ויתועדו במערכת "נט המשפט", למעט במקרים חריגים ובאישור נשיא בית המשפט או סגנו". הוראת הנוהל תיכנס לתוקף ב-6 בספטמבר.

הנשיאה חיות גיבשה את הוראת הנוהל בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא (בדימוס) אליעזר ריבלין מה-27 בפברואר בעניינה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ. בהחלטתו, המליץ הנציב לשרת המשפטים להביא את השופטת בפני בית דין משמעתי וכך נעשה. כמו כן המליץ הנציב באותה ההחלטה לנשיאת בית המשפט העליון לתת דעתה לכשלים המערכתיים שנתגלו בבית משפט השלום בתל-אביב.

בהתאם להמלצה זו, מינתה נשיאת בית המשפט העליון בתחילת מארס צוות בדיקה פנימי בראשות שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, עמו נמנו גם נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה כץ ונשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטת עינת רון. בהודעת דוברות הנהלת בתי המשפט היום נאמר, כי "הצוות קיים בחינה יסודית ומעמיקה לקביעת מתכונת ממשק עבודה אחיד בין גורמי התביעה והחקירה ובין בתי המשפט טרם הגשת כתב אישום. זאת, לאחר שהוצגו בפניו בכתב ובעל-פה עמדות של גורמים רלוונטיים רבים ובהם, בין היתר, נציגי הסנגוריה הציבורית, נציגי לשכת עורכי הדין ונציגי המשטרה. המלצות הצוות הוגשו לנשיאה ביום 15.4.2018 ובעקבותיהן גובשה הוראת הנוהל המתפרסמת היום".

הוראת הנוהל עוסקת בבקשות מעצר ובבקשות למתן צווים בשלב החקירה ומתייחסת לשלבים שונים של ההליך השיפוטי החל מפתיחת הבקשות, קביעת המותב הדן בבקשה, העברת חומר החקירה לשופט לפני הדיון, ניהול הדיון, תיעוד הדיון וההחלטה בבקשה.

"חיזוק אמון הציבור במערכת"

לדברי הנשיאה חיות, הוראת הנוהל הותקנה בהמשך להחלטת הנציב בדבר כשלים מערכתיים נקודתיים שהתגלו בבית משפט השלום בתל אביב, אך היא נושאת אופי כללי ומיועדת ליצור כללים אחידים שישמרו על תקינות ההליך השיפוטי, על השוויון בין בעלי הדין, מתוך החשיבות הרבה שמערכת בתי המשפט מייחסת לנראות של ההליך השיפוטי. זאת בפרט בשלב של טרם הגשת כתב האישום, כאשר החשוד אינו זכאי לקבל לידיו את חומר החקירה.

הנשיאה חיות אמרה כי "ניתנה לנו כמערכת הזדמנות לתת מענה הולם בשקיפות ובמקצועיות לכל ליקוי מערכתי. הוראת הנוהל תיצור אחידות בטיפול בבקשות בכל בתי המשפט ברחבי הארץ, תסייע להסדיר את ממשקי העבודה בין שופטים ובין גורמי התביעה והחקירה ותחזק את אמון הציבור במערכת".

חילופי המסרונים עם החוקר הסתיימו בהרשעת לשופטת / חן מענית

נזכיר כי תחילת "פרשת המסרונים" ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך, החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ב-16 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה מבקשים כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים, והיא הושעתה באופן זמני ועד מתן גזר הדין.

ב-5 ביוני נחתם הסדר טיעון בעניינו של שחם-שביט שהועמד אף הוא לדין משמעתי. במסגרת הסדר הטיעון נקבע כי עו"ד שחם-שביט ישוב מיידית לעבודה משפטית ברשות ניירות ערך וישמש במשך 9 חודשים כעורך דין במחלקת החקירות של הרשות. עוד הוסכם כי בתום התקופה יוכל עו"ד שחם-שביט לשוב לתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ולייצג את הרשות בערכאות משפטיות.

בנוסף הוסכם כי עו"ד שחם-שביט יקבל נזיפה חמורה ויורד בדרגה אחת למשך שנה אחת. עוד סוכם בין הצדדים כי ניתן יהיה לשקול הקלה נוספת עם עו"ד שחם-שביט, במקרה שיבקש זאת לאחר גזר דינה המשמעתי של השופטת פוזננסקי-כץ.