הכשל של שוק הקנאביס המקומי: אין כניסה למשקיעים זרים

הפעילות הנלהבת של משקיעים ישראלים, בורסאיים ופרטיים, סביב גידול ושיווק קנאביס, מסתירה מאחוריה מה שנראה ככשל שוק בתחום: משקיעים זרים אינם משקיעים בתחום בארץ, ולא בגלל שהם לא רוצים.

עו"ד יואב עציון, המנהל המשותף של מחלקת ההייטק והשקעות הון בעמית פולק מטלון, מסביר כי "כל משקיע אשר מחזיק מעל 5% במניותיה של חברה בעלת רישיון לגידול, עיבוד ו/או מכירה של קנאביס, חייב אישור של היק"ר (יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות), אשר מבקשת 'תעודת כשרות' עבור המשקיע ממשטרת ישראל, כדי לוודא שגורמים עברייניים אינם משתלטים על ייצור קנאביס בישראל".

כאשר מדובר במשקיעים זרים, המשטרה טוענת שאין לה כלים לאשר את הבקשה. עציון: "לטענת המשטרה, כפי שהובאה לידי על ידי היק"ר, אין לה מספיק מידע כדי לבחון את הרקע של אותם משקיעים זרים והיא איננה פועלת על מנת להשיג מידע כאמור ממקורות מחוץ לישראל". עציון טוען כי רגולטורים אחרים כן עושים זאת. "התוצאה האומללה - הבקשות של משקיעים זרים להיכנס לתחום, נשארות באוויר ומשקיעים זרים לא יכולים להשקיע בתחום. הם לא מקבלים תשובה שלילית מראש, כך שהם נתקלים בבעיה רק אחרי שהשקיעו בעסקה מאמצים רבים".

משקיעים זרים יכולים להיות בעלי מניות בשרשור של חברות קנאביס, דרך חברות האם שלהן, רק אם האחזקה שלהם בחברת הקנאביס בפועל, אינה מגיעה ל-5% ולכן איננה דורשת אישור היק"ר ומשטרת ישראל.

עציון מציין כי ייצג בישראל מספר משקיעים כאלו, אולם לאחר שהתהליך נתקע, הוא נוטה כעת לעדכן אותם מראש על כך שכרגע אין מתווה לאשר אותם וחלק נכבד מהם בוחר שלא להשקיע בישראל.

עציון מספר כי התהליך מרגיז את המשקיעים ויוצר לישראל תדמית שלילית. לדבריו, "משקיע אחד שייצגנו, שהינו מיליונר קנדי שהשקיע זמן רב ומשאבים להשיג את האישור האמור, וכבר חתם על עסקת השקעה מהותית במגדל ישראלי, אמר לי לאחר שבקשתו להשקעה לא אושרה שישראל היא total writeoff והוא מתכוון למחוק אותנו לחלוטין ממפת העסקים שלו".

לדברי עציון, משרד הבריאות מכיר את הקושי, אך מתקשה לקדם את המצב. "אני בטוח שהם מנסים לחפש פתרונות", הוא אומר, "אבל בינתיים אנחנו מפסידים".

עו"ד חגית ויינשטוק, שמייצגת גורמים רבים בתחום הקנאביס והובילה את עתירת מגדלי הקנאביס לאישור היצוא, אומרת כי המשטרה אכן חוסמת דה פקטו את האפשרות של המשקיעים החיצוניים להפוך לבעלי עניין בחברות קנאביס, אולם היא מנחה את המשקיעים לקחת את הסיכון, ולהשקיע בכל זאת באמצעות מבנים משפטיים ייחודיים שנועדו להגן עליהם. "אנחנו חיים במדינה הזויה", אומרת ויינשטוק בתסכול, "המשטרה לא פרסמה נוהל שמגדיר כיצד היא בודקת את המשקיעים הזרים הפוטנציאליים ובאילו קריטריונים הם אמורים לעמוד. יש לנו לקוחות שהאישור שלהם כבר תקוע ארבע חודשים ואפילו חצי שנה.

"הנוהל של היק"ר אומר שהם צריכים לקבל את האישור תוך 30 יום ולכן אנחנו לוקחים את הסיכון, ומעבירים את המניות לידי המשקיע הזר. אם המדינה אחר כך תבוא אלינו בטענות, נפגוש אותה בבית המשפט".

ויינשטוק מספרת על גורם, שאינו לקוח שלה, שרצה להשקיע 15-20 מיליון דולר, אך העסקה נתקעה. "וזו רק עסקה אחת", היא אומרת. "אנחנו יודעים על משקיע, אחד הגדולים בתחום הקנאביס בעולם, שעסקה איתו עלולה ליפול בגלל היעדר האישור".

לדברי ויינשטוק: "אנחנו מאבדים את המשקיעים הללו בזמן שהמדינה מתעסקת בזוטות. בממשלה ובכנסת עוסקים בתחום הזה אנשים שבפועל לא עושים כלום".

טענותיה של וויינשטוק אינן קשורות רק לעצירת זרימת כספי המשקיעים הזרים. ויינשטוק מתייחסת גם לסוגיית יצוא הקנאביס, שתלויה באוויר כבר חודשים רבים, מבלי שחברות הקנאביס בעצם מבינות מדוע.

תגובת משטרת ישראל לא התקבלה עד מועד פרסום הידיעה.

רפורמת הקנאביס

בישראל מתחוללת בשנה האחרונה רפורמת קנאביס שכוללת מספר מרכיבים. היתרים לגידול קנאביס למתחרים רבים בארץ ולא רק לשמונה מגדלים להם אושר גידול הקנאביס עד היום - בפועל חולקו מאות רישיונות זמניים לגידול קנאביס. רובם יפוגו תוך כשנה; הפרדת הגידול צמח הקנאביס מנושא העיבוד, ההפצה והשיווק, מתוך הערכה כי עיבוד במפעלים מאושרים ולא בהכרח על ידי החקלאים, ישפר את איכות המוצר; שיווק הקנאביס בבתי מרקחת בארץ, כדי להקל על הצרכנים שעד כה נאלצו להגיע למספר קטן של נקודות חלוקה לא נעימות; היתר למספר רופאים לרשום את הקנאביס ישירות למטופלים במקום לקבל את האישור מן היק"ר עצמו, וזאת כדי לפתוח את צוואר הבקבוק שנוצר באישורי הקנאביס הרפואי על ידי היק"ר, שינוי מחירי הקנאביס כך שבמקום מחיר אחיד לכל משתמש ללא תלות בכמות הנרכשת (פרקטיקה שעלולה לעודד משתמשים לרכוש יותר מן הרצוי ולהפיץ את היתר לחברים), ייקבע מחיר פר גרם.

הגורם המשמעותי במשוואה הוא יצוא, שנועד לבנות מנגנון כלכלי שאמור לממן את הפעילות. השוק הישראלי לא מספיק גדול כדי להצדיק את הגידול על ידי עשרות או מאות מתחרים, עיבוד התוצרת במפעלים בתקן רפואי והפצה ושיווק כמו של מוצר צריכה. רק יצוא יכול להצדיק את הפעילות הללו עבור כל שרשרת הערך.

מדוע היצוא לא אושר עד כמה למרות שרוב משרדי הממשלה תומכים בו? קשה לספק תשובה חד משמעית לשאלה. גורמים מסוימים בשוק אומרים כי המדינה חילקה רישיונות גידול קנאביס ביד רחבה מדי, והיא חוששת מהצפה של השוק. אולם, אומרים אותם גורמים, חסמים כלכליים ולוגיסטיים יובילו ממילא לכך שרק כמה עשרות מבעלי הרישיון לגידול קנאביס יקימו בפועל חוות, והיתר ממילא לא יוכלו לעשות זאת לפי שיפקע רישיונם הזמני ולכן אין כאן באמת סכנה.

אפשרות אחרת היא כי המשרדים השונים עדיין לא החליטו כיצד לחלק את עוגת ההכנסות מהתחום, אלא שהעוגה הולכת וקטנה ככל שהזמן עובר, וגורמים ישראלים מקימים את הפעילות שלהם בחו"ל בעוד יותר ויותר מדינות מאשרות יצוא משטחן והופכות למתחרות במוצרים הישראלים.

הרפורמה הישראלית כאמור יצאה לדרך באפריל, ונראה כי היא זוכה להצלחה (ראה מסגרת) אך בלי אישור היצוא, יהיה כאמור יותר קשה להמשיך. נציין כי ב-16 ליולי יערך בכנסת דיון תחת הכותרת "לקראת יצוא קנאביס רפואי". למרות השם המבטיח, הדיון ייערך דווקא בועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול.

עם הפנים לקנדה

המשקיעים הזרים מתעניינים בקנאביס הישראלי בעיקר בגלל אופציית הייצוא. החודש החליטה קנדה, המדינה המובילה היום בעולם ביצוא קנאביס, על לגליזציה של קנאביס במדינה. ישראל וקנדה הן מתחרות שעשויות לשתף פעולה בתחום של שיווק קנאביס. הקנדים מתעניינים ביכולת של הישראלים לייצר קנאביס בזול, בזכות תנאי מזג האוויר בישראל והידע החקלאי שנצבר כאן מאז שהחומר הפך חוקי. יצואני קנאביס מקנדה מעוניינים להתרחב ולעסוק בפעילות של יצוא גם מישראל.

על פי דוח של חברת דלויט שבחן את הפוטנציאל של הקנאביס הקנדי, השוק יכול להגיע לכ-7 מיליארד דולר כבר ב-2019, כשהוא כולל את השוק הבלתי חוקי (50% מהשוק בערך). שוק הקנאביס הרפואי המגלגל היום בקנדה כמיליארד דולר, צפי להגיע לכ-1.7 מיליארד.

על פי הסקר, כיום משלמים צרכני הקנאביס כ-8.24 דולר בממוצע עבור גרם קנאביס הנרכש באופן לא חוקי, והם יהיו מוכנים לשלם עד 10% יותר עבור קנאביס חוקי. עם זאת, הצרכנים ציינו כי הם מצפים לאיכות משמעותית טובה יותר, כדי לעבור לרכוש את המוצרים באופן חוקי ובפרמיה. צרכנים רבים ציינו כי ימשיכו לרכוש את המוצר באופן לא חוקי.

מן הדוח עולה כי השוק הקנדי יקלוט בשמחה את התוצרת הישראלית, בשל יתרון המחיר הנובע מיתרון מזג האוויר. חברות קנאביס ישראליות כבר נסחרות בבורסה הקנדית ומשקיעים קנדיים מהווים את רוב המשקיעים הזרים שמעוניינים, אך לא יכולים כרגע, להשקיע בישראל. 

לדברי נדב גיל, שותף, מוביל תחום קנאטק בדלויט ישראל: "ברגע שנושא הייצוא מישראל יוסדר, השוק הקנדי שנמצא כרגע במחסור בתוצרת, יקלוט בשמחה את התוצרת הישראלית. בגלל מזג האוויר הקיצוני והקור בקנדה, היא מגדלת בעיקר במקומות סגורים, והעלויות בהתאם. לכן, ישראל יכולה לתת מענה מעולה, כאשר היתרון גלום ביכולתה של ישראל לגדל ולייצר במקומות פתוחים, מוצרים איכותיים ובמחיר תחרותי, בהתייחס לגידול במקומות סגורים. חברות ישראליות כבר משתפות פעולה עם חברות קנדיות נמצאות בקנדה (למשל תיקון עולם ומד ריליפ). הציפייה היא ששוק ההון הקנדי ימשיך וישגשג וחברות ישראליות נוספות יכוונו את מאמצי הגיוס שלהן לבורסה בקנדה, שכבר היום הינה המתקדמת בעולם בתחום הקנאביס. מכיוון שהמחקר בארץ מאוד מתקדם, פתיחת השוק בקנדה תגביר את העניין של שחקנים קנדים להגיע לישראל, לבחון השקעות במוצרים רפואיים ובטכנולוגיה, ולייצור שיתופי-פעולה. השוק הישראלי, אשר מאוד מתקדם בתחומים הרפואיים, יכול ללמוד רבות מהניסיון שייוצר בקנדה, בשוק של המוצרים הלא רפואיים. למשל בנושא של נהיגה בטוחה, שימוש כזה או אחר במוצרים בתחום והשפעתם. כיום, כצפוי הרגולציה בנושא מאוד מאוד זהירה, וקנדה תהווה מקום לניסוי ומקור למידה מהניסיון שיצטבר בשוק מתקדם כמו קנדה. השוק הישראלי יוכל לעשות קפיצת מדרגה בתחום הרפואי בזכות פתיחת השוק הלא רפואי בקנדה".

מניות הקנאביס ממסטלות את הבורסה

מניות חברות הקנאביס בבורסה הן ללא ספק הטרנד הלוהט בחודשים האחרונים בזירת המסחר המקומית. זינוקים דו ספרתיים ומחזורי מסחר יומיים של עשרות מיליוני שקלים הפכו למחזה שכיח יחסית במניות של חברות בורסאיות שמדווחות על כניסה לפעילות בתחום.

למרות חוסר הוודאות סביב הפעילות בענף הקנאביס המתפתח, ולמרות שבחלק גדול מהמקרים אותן חברות, שהן לעיתים שלדים בורסאיים (חברות ללא פעילות), מדווחות רק על בחינה של אפשרות לשלב פעילות מענף הקנאביס אצלן, המשקיעים לא מהססים, ובינתיים "מתנפלים" על כל חברה שמחליטה להצטרף לגל.

 רכבת ההרים של מניות הקנאביס

עד כה מניות אלה ייצרו תשואות חלומיות בדרך כלל עבור המשקיעים בהן, עם עליות דו-ספרתיות ותלת-ספרתיות תוך חודשים ספורים, מה שעשוי להשכיח את הסיכון הגבוה הגלום בהשקעה מסוג זה.

המסחר באותן מניות מתאפיין בתנודתיות גבוהה, והגרפים המתארים את התנהגות המניה נראים כמו רכבת הרים, וזאת משום שבמקרים רבים לאחר הזינוקים הנרשמים במניה מגיע תיקון אגרסיבי בדמות ירידות דו-ספרתיות המקזזות את כל גל העליות הקצר שאפיין את המניה, ואף מעבר לכך.

"הקנאביס הרפואי הוא לא בדיוק תרופה. כניסה לסל הבריאות? אנחנו אופטימיים"

האם הקנאביס בדרך לסל התרופות? חברת רפא הישראלית משווקת מוצרי קנאביס, תחת המותג אקסיבן אשר מיוצרים על ידי חברת פנאקסיה. אקסיבן הוא אחד משני מותגים בלבד של קנאביס רפואי שנמכרים כיום דרך בתי מרקחת. רפא הגישה הודיעה על הגשת מוצריה לסל הבריאות. דיוני הסל יחלו באוגוסט-ספטמבר וההחלטות יתקבלו לקראת סוף 2018.

רפא מתכוונת לבקש שיפוי מלא או כמעט מלא מהמדינה עבור כל חולה שקיבל אישור רפואי לקנאביס, ללא תלות במחלה עבורה קיבל את המרשם. רפא תבקש אישור בשני שלבים - תחילה למחלות קשות בלבד ואחר כך לכלל המחלות. המוצרים של רפא הם שמני קנאביס, ובעתיד גם גלולות ופתיליות, אך לא תפרחות. החברה מעריכה כי התצורה התרופתית תקל על האפשרות לקבל שיפוי, משום שבתצורה כזו יש פחות סיכון שהמוצרים יזלגו לשוק הפרטי. רפא ביקשה שיפוי עבור המוצר שלה בלבד, ולא עבור כלל הקנאביס בישראל.

באפריל נכנסה לתוקפה רפורמת הקנאביס בישראל. במסגרתה החלה רפא לשווק את מוצרי פנאקסיה לבתי המרקחת, לצד חברה אחת נוספת, BOL. בנוסף ממשיכים לפעול שמונה מגדלים (כולל BOL), שמספקים את המוצרים ישירות לצרכנים. המטרה של הרפורמה היא להפסיק בהדרגה את הקשר הישיר בין המגדלים לצרכנים, כך שבסוף התהליך המגדלים ימכרו את תוצרת למפעלי עיבוד, משם למשווקים ומשם לבתי המרקחת.

בישראל יש כמה עשרות אלפי בעלי רישיון לקנאביס רפואי הצורכים מנות שהמחירים שלהם בבתי המרקחת תחת הרפורמה החדשה, יכולים לנוע בין 150 שקל ועד כמה אלפי שקלים לחודש, כתלות במינון (15 שקל ל-10 גרם). רוב הצרכנים משתמשים במינונים נמוכים, אך עדיין מדובר בסכומים לא זניחים. טרום הרפורמה בשוק הקנאביס, כל מטופל שילם כ-370 שקל ללא תלות בכמות. בעקבות הרפורמה התחדד הצורך לספק שיפוי ביטוחי, בעיקר עבור חולים שמשלמים את הסכומים הגבוהים. מן המספרים האלה ניתן להעריך כי העלות הכוללת של הכנסת הקנאביס לסל תהיה כ-10-20 מיליון שקל עבור המשתמשים הקיימים.

בשנים הקרובות אמור מספר המטופלים בקנאביס לגדול משמעותית, וזאת משום שבמסגרת הרפורמה ניתן לקבל מרשם לקנאביס רפואי, המהווה גם רישיון לאחזקת קנאביס רפואי, ממספר רופאים רשומים, ולא רק ישירות דרך היק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות. תהליך קבלת האישור מהיק"ר, שהיה ביורוקרטי ולעיתים ממושך (כפי שעלה מדוח נציב תלונות הציבור האחרון), היווה צוואר בקבוק בפני הגדלת מספר המשתמשים.

ענת סביון, סמנכ"לית השיווק של רפא, מעריכה כי הרפורמה תכפיל את מספר בעלי הרישיון.

עכשיו כשהרישיונות נגישים יותר, ובהנחה שהמוצר ייכלל בסל הבריאות, האם לא גובר החשש מזליגת קנאביס מהמשתמשים לשוק הבידורי?

סביון: "המוצרים שלנו אינם מיועדים לעישון ולכן הם פחות אטרקטיביים לזליגה. כמו כן, המינונים הנרשמים אחרי הרפורמה הם מדויקים יותר, ובהכללה נמוכים יותר - כל מטופל מקבל את מה שהוא באמת צריך. גם זה מוריד את הסיכון לזליגה".

סביון מוסיפה כי "הסטטוס של הקנאביס הרפואי הוא לא בדיוק של תרופה. הוגדר לו סטטוס מיוחד של 'תכשיר קנאביס רפואי'. לכן אנחנו מקווים שהוא בכלל יעלה לדיון, אבל בינתיים לא החזירו לנו את התיק, אז אנחנו אופטימיים".

מה קורה בשוק מאז שהרפורמה נכנסה לתוקף?

"התחלנו לשווק בתחילת אפריל. אנחנו נמצאים בכל בית מרקחת שאושר עד כה, בתחרות רק מול המוצר של BOL. הביקוש לרכוש את המוצרים באפיק בית המרקחת הוא גבוה. כרגע, מסיבות טכניות, רוב הרופאים המאשרים עדיין לא מחוברים למערכת הממוחשבת, שמאפשרת להם להנפיק את המרשם ישירות. אלה עניינים טכניים שאנחנו מקווים שיפתרו בקרוב".

פניכם גם ליצוא, במידה ויאושר?

"אנחנו בהחלט חושבים על זה, יחד עם השותפה שלנו פנאקסיה, שכבר פועלת בחו"ל בהקמת מפעלי עיבוד קנאביס. רפא משווקת תרופות בעיקר בישראל, אך מייצאת מספר מוצרים כך שאנחנו מבינים גם בתחום הזה".