מ' התקשורת החמיר עם בזק והקל על הוט? "אין אכיפה בררנית"

איתן כסיף, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, הוא בדיוק מסוג האנשים שאפשר לצפות לראות בתפקידים מסוג זה.  קפדן, ישר, משכיל, שלא סוטה ימינה ושמאלה, ורואה בעבודתו שליחות ציבורית. כסיף, שהגיע מהסקטור הפרטי, הצהיר כי הגיע למלא שליחות לתקופת זמן מוגבל, וכי ברצונו לחזור למגזר הפרטי בעתיד.

הריאיון עם כסיף מתקיים בתקופה שבה הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת לא יורדים מהכותרות. על המוקד: אי מילוי חובת הפריסה האוניברסלית של חברת הוט (חובה לספק שירות לכל לקוח במדינה שירצה בכך) והחלת רפורמת השוק הסיטונאי עליה. לכסיף יש הרבה מה לומר על הסוגיות הללו, אבל כמנהל רציני ומסודר הוא מגיע לראיון מוכן, ומיד מתחיל עם הנתונים על הקנסות שהטיל משרד התקשורת בשנים האחרונות על מפעילים שהפרו את תנאי רישיונם.

"מסוף 2017 חילטנו 28 מיליון שקל למפעילים. מ-2013 הסכום הגיע ליותר מ-56 מיליון שקל - בעיקר כתוצאה מהחילוט של גולן טלקום בסך 30 מיליון שקל. כל מי שהפר את תנאי הרישיון שילם, גם אם לאחר תהליך ארוך שכלל ערעורים מצד החברות".

הפסדתם פעם בערעור של אחד המפעילים על קנס שנתתם?

"מעולם לא הפסדנו, ניצחנו בהכל. בזק הפסידה, לקחה אותנו לבג"ץ בנושא העיצום שהטלנו עליה בסך 8.5 מיליון שקל על הפרות בנושא השוק הסיטונאי, אבל אין לי ספק שגם שם ננצח".

מה לגבי הפריסה האוניברסלית בהוט?

"עד כה היו החלטות שנדחו ונדחו, אבל מבחינה משפטית לא נוצרה הפרה, כי כל הזמן ההחלטה נדחתה. זה כבר עניין של מדיניות שלא אני קבעתי אותה. כאזרח שלא מקבל שירות יש פגיעה, אבל מבחינתי, כמי שעומד בראש אגף הפיקוח לא נוצרה הפרה. הגישה שלי, אולי בגלל שאני לא באתי לקבע והרקע שלי יותר כלכלי, אומרת שלא מעניין איך הוט תגיע לאותו יישוב שאין לה בו תשתיות, בכבלים או אלחוטית.

"זה קצת תמוה בעיניי שהוט טוענים לחוסר ביקושים, אבל מצד שני לא מגיעות אלינו תלונות מאנשים שמבקשים להתחבר ולא מקבלים מענה. אם נגלה שאנשים מבקשים שירות של הוט והיא לא מספקת אותו, אז אני אכנס לתמונה, אבל לא הובאה לידיעתי הפרה כזו".

מבחוץ נראה שחלק מהחברות מפוקחות יותר וחלק פחות. מבלי להיכנס לנושא עצמו, הרושם הכללי הוא שהסוגיות בהוט כמו בנושא השוק הסיטונאי והפריסה האוניברסלית, לא מקבלות את אותו היחס לו זוכה לבזק.

"שוק סיטונאי על הוט נמצא במיקום גבוה מבחינת סדרי העדיפויות שלנו. ולגבי בזק והטלפוניה הסיטונאית, הם צריכים להתחיל בזה עד אוגוסט, ואם זה לא יקרה הם ימצאו אותנו שם. נחזור להוט, המשרד נחוש והמנכ"ל אומר לי בכל הזדמנות לפעול כדי שיהיה שוק סיטונאי בהוט. כרגע המצב הוא שהוט שינתה דיסקט. היא מבינה שלא תהיה לה ברירה, אלא ליישם את הרפורמה, בעיקר ממניעים שלה. היא מבינה שכדאי לה שהמתחרים ישתמשו ברשת שלה ולא ברשת של בזק.

שוק סיטונאי על הוט היה אמור להיות מיושם פחות או יותר במקביל לבזק. בשורה התחתונה זה לא מיושם, ואתם לא פועלים נגדה כפי שאתם פועלים נגד בזק.

"עדיין לא נוצרה הפרה וכל הזמן יש דין ודברים, ויש בין הצדדים מו"מ. אנחנו על זה כל הזמן. אני מניח שאתה מודע איזה קרבות היו לגבי בזק. לגבי הוט לא ניתנה הוראה כמו בבזק. אין לי את התאריך הזה כדי שאני אוכל להוציא את המפקחים, אבל אנחנו על זה. אם תפתח את תיבת המייל שלי, כל הזמן תראה תלונות מסלקום ופרטנר. אני מודה שלפעמים קשה כשכל צד מאשים את השני. אנחנו על זה, ואתה יכול לצטט אותי, מהרגע שיהיה משהו מקביל למה שהיה ב-2015 בהחלטה על היישום בתאריך מסוים אנחנו נהיה שם".

אז לגבי הוט אתה אומר שיהיה בסדר והתחרות תיושם גם על גבי הרשת שלה?

"כשאני מקבל הוראה לבצע אני מבצע. הוט טוענת שהיא מוכנה והמתחרים לא רוצים. אז שם הקשיים, כשאנחנו צריכים להיות השופט או הבורר".

וכאזרח, איך אתה מרגיש עם הסיטואציה?
"כאזרח לא מרגיש טוב, אבל מכיוון שאני מצוי בקרביים אני יודע שהמשרד והמנכ"ל רואים זאת כמשימה עליונה".

באופן כללי, כשאתה מסתכל על התפקוד של החברות נראה לך שהן מקיימות את תנאי הרישיון ומתנהלות בסדר?

"המצב השתפר מאד מאז שקילבנו את הסמכות להטיל עיצומים כספיים".

מלבד פיקוח על מפעילים, יש פיקוח על נושאים אחרים כמו תחנות רדיו פירטיות.

"זו תופעה שהולכת ונעלמת. יש שלושה מקרים בחודש בערך, התדירות ירדה והנושא מטופל".

לדעתך, מי שרוצה לשמוע רדיו מקבל איכות סבירה ללא הפרעות?

"לדעתי כן. אם השיבושים מגיעים מהשטחים, אנחנו נעזרים במינהל האזרחי. לגבי הרדיו הפיראטי מגבולות ישראל, זה מטופל ואין תחנה שפועלת לאורך זמן. אנחנו מערבים משטרה וכל מה שצריך בהתאם לסיכון. ברור שאם זה מפריע לנתב"ג לדוגמה אז מתייחסים לזה אחרת".

אתה חושב שאתה והמשרד נדרשים לסמכויות חקירה?

"לדעתי כן. הייתי שמח שזה יהיה פלילי. תראה אסור לי, ואני אומר למפקחים שלי אתם לא יכולים להקים מישהו עם פיג'מה בשש בבוקר, אבל ברור שהייתי שמח ליותר סמכויות, אבל אני יכול לעשות תהליך מהיר ויעיל גם בלי".

אתה מדבר על סמכויות חקירה?

"ברוב המקרים זה היה מקל עליי. אסור לי למשל להחרים מחשבים, אבל אני יכול לבקש שיוציאו לי פלט".

מה עוד היה עוזר לך יותר?

"להגדיל את העיצומים עוד יותר. בעבר היו עיצומים שלחברות היה משתלם לשלם ולהמשיך להפר את התנאים. כשחברה מפיקה מהפרה סכום כסף מסוים ובפועל היא נקנסת בפחות, אז אם הייתי סמנכ"ל שיווק של אותה חברה, לא בטוח שהייתי עצוב על כך. יחד עם זאת, ברוב המקרים החברות מתנהלות בסדר, ואני מקווה שגם בטלפוניה הסיטונאית של בזק והוט זה יהיה ככה. בראשון לאוגוסט זה יהיה המבחן של בזק, ונראה אם היא תקצה את הטלפוניה שלה למתחרים או שלא".

בכל הקשור לפיקוח על ההפרדות המבניות שחלות על החברות, איך אתה רואה את זה, בעיקר בבזק והוט.

"בהוט יש אמנם הוראות הפרדה מבנית, אבל לצערי היא לא כמו בבזק. בבזק יש שינויים שאני לא יודע להגיד לך לגביהם. אגף כלכלה והמחלקה המשפטית שלנו אחראים על זה, כולל בחינה של הטריפל שיצאה איתו בזק בינלאומי. כרגע בוחנים את הנושא, כולל את עניין המינוי של רן גוראון מנכ"ל פלאפון לתפקיד מנכ"ל yes. אם סטלה הנדלר הייתה ממונה אז ברור שהייתה הפרה אבל פה כרגע אין. יש כאן הצבת עובדות בשטח שצריך לבדוק, וזו סוגייה מבחינתנו.

"ההפרדה המבנית בבזק הרבה יותר קלה לאכיפה כי החברות מופרדות פיסית ואני אוהב את זה. הוט מיזגו את הכל, ויותר קשה לי עם זה כסמנכ"ל פיקוח. הייתי רוצה שאיפה שקובעים הפרדה מבנית תהיה הפרדה של הפעילות פיסית".

דור 5: רק שלא ניזכר מאוחר מדי

חדירת הדור החמישי בסלולר מתרחשת בימים אלה במספר מקומות בעולם. בקונגרס הסלולר העולמי שנערך לאחרונה בשנגחאי (המקביל לכנס השנתי בברצלונה) הועלתה השאלה כיצד קורה שאירופה, בניגוד לאסיה וארה"ב, מפגרת בכל מה שקשור ליישום הדור החמישי.

לדברי אנשי תעשייה, האירופאיים פשוט לא מחוייבים מספיק לדור החמישי. אם בארה"ב התעשייה הסלולרית הולכת על פתרונות למשתמש הקצה ולהאצת הקיבולת לצרכנים הפרטיים בגלל ביקושים הולכים וגדלים היוצרים עומס על הרשתות, הרי שבמדינות אסיה הדגש הוא על פתרונות דור חמישי לקידום התעשייה והגופים המוסדיים, ופחות דגש על המשתמשים הסופיים.

זה לא באמת משנה מה נכון יותר, וייתכן שיש מי שיסתור את ההנחה הטבעית ויטען לטובת האירופאיים. הנקודה החשובה באמת היא הצורך במחוייבות מצד המדינות לדור החמישי. דור חמישי הוא לא עוד שדרוג ברשת כמו הדור השלישי לרביעי למשל. מדובר בתפיסת עולם אחרת לגמרי שמחייבת את המדינה להתייחס לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה ולהיערך לכך. במילים אחרות, הדור החמישי ייצור הבדלים בין המדינות שינצלו את הטכנולוגיה ויקדמו באמצעותה את הכלכלות שלהם, לבין אלה שיפגרו ויישארו מאחור.

גם בישראל נדרשת חשיבה אחרת ברמה לאומית. צריך לתכנן איך ומה עושים לקראת ההתפתחות הטכנולוגית החדשה. זה לא יכול להיות רק ברמת משרד התקשורת, לשם כך נדרשת אסטרטגיה לאומית רחבה. בישראל המושג אסטרטגיה כמעט ולא קיים, או כמו שאמר פעם הנרי קיסינג'ר, לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים. עכשיו הזמן לקחת אחריות לאומית, לתעדף ולהתכונן לשינוי שבוא יבוא.