תנובה לבג"ץ: הורה לכחלון לייקר את מוצרי החלב המפוקחים

קבוצת תנובה בניהולו של אייל מליס הגישה היום (ג'), לראשונה בתולדותיה, עתירה לבג"ץ בדרישה כי בית המשפט יורה לשר האוצר משה כחלון לחתום על צו "עדכון מחירי מוצרי החלב המפוקחים", שמשמעותו התייקרות של 3.4%, כפי שהמליצה ועדת המחירים. תנובה טוענת בעתירתה כי "הימנעות משרד האוצר מחתימה על צו המחיר מפרה את הוראות החוק".

הכוונה של תנובה לבצע את המהלך הזה נחשפה לפני חודש ב"גלובס". ל"גלובס" נודע כי תנובה תזומן מחר (ד') לישיבה במשרד החקלאות לדיון בהסכם עתידי לענף החלב.

"במהלך החודשים האחרונים פעלה תנובה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים בניסיון להגיע לפתרון", אומרים היום בתנובה, "אולם למרות המלצת הוועדה המקצועית הממשלתית ועל אף עמדת שר החקלאות לפיה עדכון המחירים מתחייב, ובהתאם חתימתו על צו המחירים - שר האוצר מסרב להתאים את מחיר המוצרים המפוקחים לעלויות".

בתנובה מציינים כי במהלך כל התקופה האחרונה היא "מתנהלת כיאה למעמדה כמובילת שוק החלב ונמנעה מלנקוט מהלכים משמעותיים, כשבין היתר נמנעה מלעדכן את מחיר מוצרי החלב הלא מפוקחים", למרות עליית מחיר החלב הגולמי ו"הנזק היומיומי הכבד שנגרם לה".

לדברי תנובה, לאור עליית מחיר החלב הגולמי אותו רוכשת החברה, היעדר עדכון המחירים המפוקחים הסב לחברה עד כה "נזקים משמעותיים מוכחים בהיקף של כ-150 מיליון שקל מאז ינואר 2017". היא טוענת כי "על-פי הוראות החוק, על המחיר המפוקח לשקף את עלויות ייצור המוצר המפוקח", ומדגישה כי עלויות ייצור המוצרים המפוקחים עלו באופן משמעותי במהלך השנה וחצי האחרונה, וזאת כתוצאה מ"החלטת הממשלה עצמה להעלות את מחיר החלב הגולמי".

מנכ"ל תנובה, אייל מליס, שהגיע לפני כשבועיים לוועדת הכספים של הכנסת בניסיון להימנע מהגשת בג"ץ, מסר היום: "צר לי שהמדינה פועלת בחוסר אחריות, באופן שפוגע בנו כתעשייה ישראלית. מהלך בו המדינה אינה מכבדת את הכללים שהיא עצמה קבעה הוא בלתי נתפס ומערער את היסודות עליהם נשען הענף כולו. נוצר מצב בלתי אפשרי שבו חברה עסקית מחויבת לקנות חומר גלם חקלאי בכמות נתונה, במחיר אותו קובעת הממשלה, ולמכור אותו במחירי הפסד תחת צו פיקוח ממשלתי. לצערנו, לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה למשרד האוצר לאשר מיידית את המלצות הדרג המקצועי במשרדו".

רק בשבוע שעבר הגישה המחלבה השלישית בגודלה, טרה, עתירה בנושא, עם הבדל בולט; היא עתרה על-מנת שבית המשפט יורה למנכ"ל משרד החקלאות לעכב החלטה על העלאה נוספת של מחיר המטרה של החלב הגולמי, ולא דרשה באופן מפורש חתימה על צו ההתייקרות. כלומר, הסתכנה בפחות נזק תדמיתי, לא כיוונה ישירות לכיס של הצרכן אלא התייחסה למנגנון כולו. לפי משרד המשפטים, התייקרות מחיר החלב הגולמי תדחה עד הדיון בבג"ץ בתחילת השבוע הבא.

ומהן ההשלכות של צעד כזה? לתנובה יש לא מעט להפסיד מעתירה שמשמעותה עימות חזיתי מול שר האוצר, שלמשרדו יש נגיעה רחבה לנושאים שקשורים לחברה, בעיקר בתחומים כמו פתיחת מכסות היבוא של בשר, גבינה, וירקות קפואים (לצד משרד הכלכלה), מבנה שוק החלב והריכוזיות. התקררות במערכת היחסים עם שר האוצר עלולה להכניס את תנובה לפינה שהיא לא מעוניינת להיות בה.

עבור שר האוצר משה כחלון, הפנייה לבג"ץ דווקא עשויה לפשט את הדברים. במקרה שבג"ץ ידרוש ממנו לייקר, הוא יוכל לישון בשקט, כיוון שלא הוא הביא להתייקרויות; ואילו במקרה שבג"ץ יתמוך בהימנעות שלו מחתימה, הוא יוכל גם כן לסיים כמנצח, ולעומתו תנובה עשויה לשלם מחיר כבד.