טלוויזיות חכמות עוקבות אחרי המשתמשים שלהן, כך עולה מתחקיר של הניו יורק טיימס. חברת Samba TV, שמקיימת שיתופי פעולה עסקיים עם מותגים גדולים של יצרניות טלוויזיה כמו שארפ, סוני ופיליפס, אוספת נתוני צפייה מ-13.5 מיליון טלוויזיות חכמות בארה"ב ומוכרת אותו למפרסמים.
לפי הניו יורק טיימס, אישור שירותי החברה, שכמובן מתפרס על פני אלפי מילים, מתבקש מהמשתמשים עם הפעלת הטלוויזיות החדשות, ובו ההסבר שמספקת Samba הוא המלצה על תכנים ומבצעים שונים, באותה צורה שנטפליקס או ספוטיפיי מציעה למשתמשים. בפועל, אחרי הפעלת השירות, Samba עוקבת אחרי מה שמתרחש בטלוויזיה בכל שנייה ושנייה וברמת הפיקסלים.
אך המידע שאוספת החברה לא נועד כדי להעניק שירות טוב יותר לבעלי הטלוויזיות החכמות, אלא נארז כתובנות אישיות שאותן היא יכולה למכור למפרסמים שונים. המפרסמים יכולים להשתמש בפרופילים האישיים שנוצרים כדי לאפשר חשיפת תוכן ממוקד. Samba אגב, לא רק שואבת מידע מהטלוויזיות, אלא מכל מכשירים אלקטרוני אחר בבית שמחוברים לרשת האינטרנט האלחוטית של אותו המשתמש. לפי החברה, יותר מ-90% מאשרים את תנאי ההצטרפות של שירותי Samba.
פעילותה של Samba מזכירה את זו של "אלפונסו", התוסף החיצוני שעשרות אפליקציות השתמשו בו, שהעניק להן גישה למיקרופון המובנה במכשירי הסמארטפון, להקשיב וללמוד במה אנחנו אוהבים לצפות בטלוויזיה, לאילו פרסומות אנחנו נחשפים ואפילו לאילו סרטי קולנוע אנחנו הולכים. אלפונסו, כך מצא תחקיר של הניו יורק טיימס, כוון להאזין לאותות שמע הנפלטים מהטלוויזיה כדי לעקוב אחרי התנהגות הצפייה שלנו, יצירת פרופיל מלא, ומכירת הנתונים למפרסמים.
בחודשים האחרונים שאלות הנוגעות לפרטיות משתמשים, איסוף מידע רב, הסחר והשימוש בו תפסו במה מרכזית. חברות כמו פייסבוק וגוגל של אלפבית, נותנות את הדעת על האופן שבו הם משתמשות במידע אותו הן צוברות, בעוד שחברות טלוויזיה חכמות נותרו בשוליים. הדרישות הרגולטוריות, כמו גם הפיקוח, עדיין לא מקבלים תשומת לב מהותית.
ל-Samba יש 250 עובדים, היא פועלת מסן פרנסיסקו ולאחרונה השלימה גיוס של 40 מיליון דולר ממשקיעים כמו טיים וורנר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.