הכלכלה האפריקאית מחכה למשקיעים

דוחות הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, האו"ם וארגונים נוספים, מורים כי מדינות ביבשת אפריקה משגשגות כלכלית וצומחות בעקביות. באפריקה שוכנות שש מדינות, מתוך 10 המדינות הצומחות בעולם, ו-16 מתוך 25 הכלכלות הצומחות בעולם.

אמנם קיימת שונות והטרוגניות בין כל אחת מהמדינות, ואפריקה אינה גוש מונוליתי-אחיד, אולם מבחינה כלכלית ניתן לחלקן בגדול: יצרניות הנפט (ניגריה, אנגולה, אלג'יריה וסודן), שספגו משבר ומיתון בעקבות ירידת מחירי הנפט והסחורות בשנים האחרונות, ורק בשנה האחרונה הן מתאוששות; מדינות צפון-אפריקה שבהן התרחש "האביב הערבי" (מצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו), שפגע קשות בכלכלתן, ומאז הן מדשדשות; ושאר המדינות שמדרום לסהרה (SSA - Sub Saharan Africa), שברובן חוות שיפור כלכלי ובר-קיימא.

מ-2006 חל גידול שנתי עקבי של 15% בממוצע בסחר העולמי עם אפריקה. בשנים 2017-2000, הוכפל התמ"ג המצרפי באפריקה שמדרום לסהרה פי חמישה (ל- 1.6 טריליון דולר). שיפור מערכות החינוך וההשכלה מובילים לתמורות חיוביות בהכשרות כוח העבודה.

בעשור האחרון מהווה השוק האפריקאי יעד מועדף להשקעות גלובליות. ב-2004 הסתכמו ההשקעות הזרות (FDI- Foreign Direct Investments) ביבשת ב-14 מיליארד דולר, ב-2016 הן טיפסו ל-75 מיליארד דולר. תיעוש נרחב והשקעות מאסיביות בתשתיות, שהוכפלו בעשור האחרון, ועלויות ייצור נמוכות, יסמנו את אפריקה כמרכז הייצור העולמי הבא.

אימוץ טכנולוגיות חדשניות נפוץ מאוד יחסית לעולם. באפריקה רווחת תופעת ה- leapfrog - דילוג על עידן/שלב טכנולוגי, כך רכישה ותשלום בסלולר מדלגים על דור תשתיות פיזיות של תשלום בכרטיסי-אשראי ופעולות בנקאיות.

מעמד הביניים הצרכני צומח וכוח-הקנייה שלו גדל. הבנק העולמי צופה שעד 2030 מעמד הביניים יגדל ב-100 מיליון בני-אדם נוספים (כ-160 מיליון כיום). מגמת "החזרה הביתה" של אפריקאים משכילים גוברת, ותורמת לשגשוג מולדתם, לאמון ולתקווה במדינות.

אוכלוסיית אפריקה מונה כ-1.2 מיליארד נפש. כ-400 מיליון מתוכם בגילאי עבודה, וכ-50% מהם ילדים מתחת לגיל 18. בניגוד לאוכלוסיית העולם שמזדקנת, שיעור הילדים הוא הגבוה בעולם, התמותה יורדת ותוחלת-החיים עולה, כך שאוכלוסיית היבשת צעירה וצומחת. ב-1950 מנתה אוכלוסיית אפריקה 140 מיליון נפש לעומת 550 מיליון באירופה; ב-2017 אוכלוסיית אפריקה עלתה ל-1.2 מיליארד נפש לעומת 0.74 מיליארד באירופה. כלומר, גידול האוכלוסין באפריקה הוא פי 7 מהגידול באירופה. מגמה בעלת השלכות דרמטיות על הדמוגרפיה והכלכלה העולמית. לפי תחזיות האו"ם, התרחבות המרכזים העירוניים תוביל להכפלת האוכלוסייה העירונית בתוך כ-20 שנה.

ועדיין, הכלכלות האפריקאיות מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, כמו מחסור במקורות ובשירותים פיננסיים. רק לרבע מהבגירים יש נגישות לשירותים פיננסיים. בנוסף, ישנם פערי ביקוש והיצע בתשתיות חשמל ואנרגיה, בכבישים ותחבורה, ומחסור בתשתיות תברואה. אתגרים אלה ונוספים פוגעים בצמיחה הפוטנציאלית. מדינות אפריקה מנסות להתגבר עליהם במאמצים אזוריים משותפים, בשיתופי-פעולה עם הבנק העולמי ובנקים אזוריים, ובעידוד יזמים ומיזמים עסקיים פרטיים.

מעבר לנתוני הצמיחה המרשימים, התחדשו גם הגישה, התפיסה והלך-הרוח של המנהיגים. ב"כנס הפורום האפריקאי לעסקים ולהשקעות" בינואר 2018, העבירו מנהיגי מדינות היבשת מסר חד: המדינות מעוניינות בשיתופי-פעולה כלכליים שיניבו תועלות הדדיות, ולא בתרומות וסיוע המנציחים תלות. ראשי המדינות הדגישו, שהם נחושים להמשיך לשפר ולאפשר יתרונות לסביבה העסקית, כדי שיהיו אטרקטיביים לקהילה הבינלאומית, במקביל להפחתת הסיוע שאינו נובע משיתוף-פעולה כלכלי בר-קיימא.

מעניין שדווקא ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ומהתורמים הגדולים לאפריקה, צייץ בעבר תובנה התומכת ברוח החדשה של מנהיגי אפריקה: "כלכלת אתיופיה צומחת מהר יותר מכלכלת סין, אז מדוע אנחנו חושבים על רעב כשמדובר באתיופיה?"

התעוררות האריות מאפריקה מוחשית, משגשגת, ומסמנת את תום עידן האריות המוכים והמורעבים. התרחבות שיתופי-הפעולה בין מדינות היבשת והשיפור בכלכלה מחזקים ומעצימים את המדינות ומייצרים סדר עולמי מתחדש.

■ הכותב הוא עמית מחקר בכיר במוסד "שמואל נאמן" בטכניון ויועץ ל-Healthcare.Israel.