"המילה 'שמאל' הפכה בשנים האחרונות למילה נוראית"

"אפשר לשבש שפה במסגרת סאטירה כשזה מכוון ואנשים יודעים מה שיבשת. אבל כשאנשים לא יודעים עברית ועושים שגיאות, זה מפריע לי" - כך אמרה אמש (ב') השחקנית והקומיקאית רבקה מיכאלי בפתיחת הפאנל "ממציאים מחדש את השפה הישראלית" בוועידת MAD של "גלובס".

"לי חשוב שאנשים יזכרו שיש מילים בעברית, שימציאו אותם וישתמשו בהם. בשונה מה'הייטק פארק' בו נתקלתי ליד יקנעם - אלה גם מילים לועזיות וגם תחביר לועזי", אמרה בתגובה רונית גדיש, המזכירה המדעית באקדמיה ללשון עברית.

עידו גרינברג, בעל המותג MISMAS & #משפטאחדביום ומנהל הקריאייטיב והדיגיטל של ערוץ 10, אמר על השפה העברית העכשווית כי "אני פחות מזועזע, כי אני פחות קרוב לשורש העמוק של איך מדברים נכון. מה שגיליתי דרך הפרויקט 'משפט אחד ביום' זה שיש צמא ורעב להגדרה של שפה אחרת. אני חושב שמחפשים היום את הדבר החדש, ויש הרבה כבוד לבסיס. אנחנו בעיצומו של שעטנז, ועברית הופכת להיות ישראלית, כי היא מושפעת מהכול, זה משהו חדש שצריך עוד להבין אותו. אני פחות פסימי".

בהמשך הדיון, אורי לברון, יועץ שיווק ותסריטאי, הבדיל בין השימושים השונים שהוא עושה בשפה. "כתסריטאי אני מנסה להיצמד לשפה. בפרסום אני משתמש במילה ככלי לשנות עמדות. למילים יש ערך כלכלי אמיתי. מילים גרמו לאנשים לצאת למלחמות, להאמין בדברים, ולקנות מוצרים שהם לא רצו לקנות".

ממציאים מחדש את השפה הישראלית

הוא הוסיף כי "מילים הן כמו סוללות, הן טעונות. המילה 'שמאל' הפכה ב-10 השנים האחרונות למילה נוראית. המילה 'נוהרים' מזעיקה וגורמת לשנות עמדות. יש בה דימוי ויזואלי של נהר שגרם לאנשים לצאת מהבית ולהצביע. כשאבי גבאי אמר 'חשומה', זה נדבק".

כשדנה בריל, המייסדת המשותפת של חברת פרסום בריליאנט למגזר החרדי, נשאלה על-ידי הכתבת ענת ביין שהנחתה את הפאנל אם גם במגזר החרדי השפה עוברת שינויים, היא הסבירה כי המצב במגזר החרדי שונה. "השפה הראשונה של חסידים היא אידיש", אמרה בריל. "השינוי הגדול במגזר הוא מגמות של יציאה לעבודה, ללימודים, נסיעות לחו"ל, גלישה באינטרנט, ולכן הם צריכים ללמוד שפות שונות כמו אנגלית. זה משהו שלא היה במגזר החרדי, והם גם נחשפים לקמפיינים של המגזר הכללי ולומדים מושגים חדשים. אבל העברית עוד רחוקה. חמין תמיד ייקרא שם 'טשולנט'. הסלנג הישראלי לא עבר למגזר החרדי. אומרים 'סבבה' ו'אחלה' מאוד-מאוד מעט".

היא הוסיפה כי "יש גם צניעות בשפה החרדית, לא יגידו 'סרטן השד' אלא 'מחלת נשים'. לא יגידו 'הריון' אלא 'לידה'. שמירת הלשון מאוד חשובה. העיתונות החרדית והרדיו לא מכניסים כל מילה".

לברון הוסיף כי "שפה היא לא מטרה אלא אמצעי. אתה תשתמש בה למטרותיך. היא דבר חי ומשתנה. בקמפיין הבחירות בארה"ב מצאו כי הילארי קלינטון דיברה ברמה של ילדים בני 12, ודונלד טראמפ ברמה של ילדים בני 10. בשיח הפוליטי צריך להיות חד, פשטני, על גבול המשעמם. טראמפ סימן את סין כאויבת וחזר על המילים 'China 13' אלף פעמים בקמפיין".

גדיש מחתה והדגישה כי "לשפה יש עוד תפקיד חוץ מלהיות אמצעי. היא נשאית של תרבות. אתם לא רוצים שלילדים שיגדלו יהיה אוצר מילים של 500 מילה, כי עם זה שוטפים להם את המוח בעולם השיווק. אנחנו שפה קטנה בסכנת הישטפות בלעז. ישאל כל אחד את עצמו למה צריך לשמר את השפה. אני חושבת שזה חלק מהזהות של אדם. אני קוראת לכם להרים את הכפפה ולהקים ועדה כדי שלא נמשיך להגיד 'לטרגט', ושיהיה למקצוע השיווק מילון עברי שאנשים ישתמשו בו".

למרות הדברים, גדיש אמרה כי "אני חושבת שהסלנג נפלא. העברית היא שפה חיה, מתפתחת, זה תענוג. העברית פעם, של התאטרונים של שנות ה-60 וה-50, לא הייתה שפה טבעית, והיום היא טבעית. רק קחו 10% ממנה קצת יותר למעלה, כמו שצריך לתרום מעשר ביהדות".