ריבלין ויועמ"ש הכנסת: לשנות סעיף ועדות הקבלה בחוק הלאום

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט הבוקר (ג') לפנות באורח חריג לכנסת וביקש מהם לתקן את סעיף 7 (ב) לחוק הלאום, הקובע את האפשרות להפריד קהילות במדינת ישראל. מדובר בסעיף ועדות הקבלה ליישובים, אשר הנשיא ריבלין היה ממתנגדיו הבולטים גם כאשר שימש כיו"ר הכנסת במהלך הכנסת ה-18.

בזמנו, ח"כ דודו רותם ז"ל (ישראל ביתנו) הציע את הנוסח בחוק האגודות השיתופיות, וריבלין הציע אז לרותם לשנות את הנוסחים, או שהחוק לא יעלה להצבעה במליאה. הפעם, בכנסת הנוכחית, מדובר בחקיקת יסוד, אשר מעמדה בקרב החוקים גבוה יותר, ואם תעבור בנוסח הנוכחי, תשפיע לאורך ולרוחב על הפסיקה ועל החקיקה בישראל.

סעיף 7(ב) של הנוסח הנוכחי הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", ולדברי הנשיא ריבלין, "הסעיף עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל".

הפנייה של ריבלין היא חריגה, שכן עיקרון הפרדת הרשויות מחייב שכל רשות מרשויות השלטון תעסוק בפעילותה, ללא התערבות של הרשות האחרת. לנשיא אין סמכות בתחום החקיקה.

ריבלין כותב כי "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו 'חוק ועדות קבלה', עבר בכנסת בשנת 2011 בעת כהונתי כיושב-ראש הכנסת ה-18. חוק זה מגן על זכותם של ישובים קהילתיים קטנים לשמור על המרקם החברתי והתרבותי של היישוב ולסרב לקבל מועמדים ליישוב הקהילתי אשר פוגעים במרקם זה. לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה של היישוב לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

"החוק, שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית, כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל. חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". 

עוד מציין ריבלין כי אותו החוק התקבל בהמשך לפסק דין קעדאן, אולם בניגוד להלכה ואותו החוק שעבר תחת תקופת ריבלין, "הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה למעשה מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום". 

לדברי הנשיא, "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו. אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד לאפליה ולהדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) העומד בפניכם לדיון מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת". 

מקרב מציעי החוק העומדים על כך שהוא יעבור בנוסחו זה, נמצא גם יו"ר ועדת חוץ וביטחון, אבי דיכטר. דיכטר היה מבין ראשוני מציעי חוק יסוד הלאום עוד כאשר היה במפלגת קדימה. צמרת הליכוד ברובה תומכת בחוק בנוסחו הנוכחי. בולט בהתנגדותו הוא ח"כ בני בגין מהליכוד, שמתנגד לסעיף הזה ולסעיפים נוספים בחוק המוצע. החוק אמור לעלות להצבעה לקריאות שנייה ושלישית בקרוב.

ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, הגיב להודעת הנשיא ואמר: "כבוד נשיא המדינה מביע הבוקר בפנייתו לחברי הכנסת עמדה מוסרית, ערכית ועקרונית, שחשוב לכבד להפנים וליישם. עוד לא מאוחר שהכנסת תתחשב בצרכי עם ישראל בארץ ובתפוצות ותיצמד אך ורק לעקרונות מגילת העצמאות, בכך שתשמור בקפדנות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ושוויונית". 

גם ח"כ דיכטר, יוזם חוק הלאום, הגיב לפנייתו של ריבלין: "טענתו של הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים, אינה נכונה. המציאות בישראל לאורך עשרות שנים פשוט הפוכה: הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם למיטב ידיעתי עם 70 אלף תושבים, ששמה רהט. עוד הוקמו יישובים בדואים כגון ביר הדאג' ונוספים, זאת ללא אף אוכלוסייה יהודית. הצעת חוק הלאום שיזמתי אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל., אפילו ליהודים. ההצעה לא עוסקת בערים אלא בהתיישבות קהילתית, שמטבעה היא התיישבות קטנה המשמרת מרקם מסוים, דתי, לאומי (דרוזי, צ'רקסי, נוצרי, מוסלמי, חרדי, להט"בי ועוד)". 

גם יועמ"ש הכנסת מתנגד

אחרי פניית נשיא המדינה ריבלין לכנסת שלא לאשר את סעיף ועדות הקבלה בחוק יסוד הלאום - כותב גם היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, שהוא ממליץ "לא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע".

לדברי עו"ד ינון, הסעיף חורג באופן משמעותי מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר הזה. "הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת", כתב יועמ"ש הכנסת.

ינון ממליץ לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בניסוח המוצע ולשקול נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת. "אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב", כתב ינון.

ישיבת הוועדה השוקדת על חוק יסוד הלאום, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), אמורה להתכנס הבוקר להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.