שיעור מרונאלדו על יחסי עבודה

אליפות העולם בכדורגל, שעיני מיליארדים נשואות אליה בימים אלה, יכולה ללמד אותנו הרבה דברים. למשל, שהשלם, כמו תמיד, גדול בהרבה מסכום חלקיו. כדורגל זה משחק קבוצתי' ונבחרת שמתבססת על כוכב בודד לעולם לא תצליח להגיע לשלבים הסופיים של הטורניר. עיין ערך ארגנטינה של ליאו מסי או פורטוגל של כריסטיאנו רונאלדו.

אבל המונדיאל הוא הרבה יותר מכדורגל. די להעיף מבט בהרכב של נבחרת צרפת המשובחת של היום ולהשוות אותו להרכב של נבחרת הטריקולור הגדולה של 1982 כדי לראות איזה שינוי כביר עברה המדינה. את צרפת של 1982 הובילו שחקנים כמו מישל פלאטיני, אלן ז'ירס, דומיניק רושטו; ואילו נבחרת צרפת של היום היא שונה. סמואל אומטיטי נולד בקמרון והיגר לצרפת כתינוק, הוריו של פול פוגבה הגיעו מגינאה, קיליאן אמבפה הוא בן לאב קמרוני ואם אלג'יראית, וכן הלאה. מעניין שבשבוע שבו ממשלת ישראל מקדמת חוק יסוד שנועד לחסום מיעוטים מלגור ביישובים של הרוב היהודי, נישאה צרפת על גבם של בני מהגרים, מיעוטים, אל גמר המונדיאל. 

אבל האמת היא שאסור לתת לשילוב הקסום של בני המהגרים מאפריקה בחלק מנבחרות הכדורגל האירופאיות לתעתע בנו. הוא לא מלמד כלום על השילוב של בני המהגרים בחברה האירופית או על היחס של האירופאים הוותיקים למהגרים. בזמן שקיליאן אמבפה וסמואל אומטיטי מרוויחים עשרות מיליוני אירו בשנה - רבים מאחיהם, בני המהגרים מאפריקה מתקשים להתפרנס ולגמור את החודש. בכלל, המונדיאל יוצר אשליה של שוויון כי הוא מאפשר לכמעט כל אחד ליהנות מהחוויה, אבל הכדורגל המקצועני הפך כבר מזמן למנותק מ"החיים האמיתיים".

ביטוי לניתוק הזה אפשר לראות למשל בהודעה השבוע (ד') של עובדי תאגיד הרכב האיטלקי הוותיק, פיאט, שבכוונתם לשבות על כך על כך שמשפחת אנייאלי, שמחזיקה בפיאט, רכשה את כריסטיאנו רונאלדו תמורת 112 מיליון אירו מריאל מדריד כדי שישחק בקבוצת יובנטוס, שבשליטת המשפחה. ועדי העובדים במפעל בדרום איטליה טוענים כי ניתן היה להשתמש בכסף הזה בדרכים טובות יותר שיועילו לעובדים.

"זה לא מתקבל על הדעת שבעוד עובדי פיאט ממשיכים לסבול מקורבנות כלכליים גדולים, החברה מחליטה לבזבז מיליוני אירו על רכישת שחקן", נמסר מהוועד. הוועד קורא להשבית את המפעל החל מ-22:00 ב-15 ליולי ועד 18:00 ב-17 ביולי. "כולנו עובדים של אותו מעסיק, אבל בתקופה כזו עם קשיים חברתיים ענקיים, השוני הזה בתנאים לא יכול להיות מקובל. החברה צריכה להשקיע ברכבים, שמבטיחים את עתידים של אלפי אנשים, במקום להעשיר אדם אחד", אמרו בוועד.

והאמת? העובדים צודקים. משפחת אנייאלי תשלם לרונאלדו כמעט 30 מיליון אירו לעונה, וההשקעה הכללית שהיא תוציא בגין רכישת השחקן הפורטוגלי ,שכוללת תשלומי מסים עצומים, תגיע לסכום דמיוני של 340 מיליון אירו. מדובר בסכום שיכול היה לפרנס או לשפר את תנאי השכר של אלפי משפחות של עובדי פיאט למשך שנים. משפחות שבמקום לממן לימודים גבוהים לבניהן ובנותיהן, או לסייע להם ברכישת דירה, ייאלצו להסתפק בצפייה בטלוויזיה בפרצי הגאונות ובמופעי ההתחזות של רונאלדו על המגרש.

הנסיבות שהובילו למחאה של עובדי פיאט נגד בעלי החברה הן יוצאות דופן, אבל מחאות של עובדים נגד בעלי החברות שבהן הם מועסקים בגין הוצאות מוגזמות ופערי שכר הן לא דבר נדיר. זה קרה וקורה גם אצלנו. להבדיל, לפני כמה שנים מחו עובדי החברה לישראל על כך שבעלי החברה הסכימו לשלם 143 מיליון שקל במונחי עלות שכר למשך 7 שנים למנכ"ל החברה לשעבר, ניר גלעד. הזעם של העובדים והמשקיעים במניות החברה גדל, כשהתברר כי מאז מינויו של גלעד למנכ"ל ביוני 2007, ועד פרישתו בתחילת 2015, איבדה מניית החברה 35% מערכה בזמן שמדד המעו"ף סיפק תשואה חיובית של 30% (יש לקוות עבור אוהדי יובנטוס שהשקעה ברונאלדו תתברר כמוצלחת יותר).

המדינה תמשיך לשלם משכורות מלאות לשובתים

בג"ץ נתן השבוע פסק דין חשוב בנוגע לזכויות של עובדים בשביתה, כשדחה את העתירה שהגישה המדינה נגד קביעות תקדימיות של בית הדין הארצי לעבודה בעניין תשלום שכר ראוי לעובדים הנוקטים שביתה חלקית.

עד כה, לפי הפרקטיקה שנהגה עשרות שנים, המדינה או המעסיק הציבורי ביצעו מעקב אחר עיצומים של עובדים והיקפם, ושילמו לעובדים השובתים את השכר הראוי המשקף למיטב הבנתם את שווי עבודתם במסגרת העיצומים. ובמלים אחרות, המעסיקים לא הפחיתו שכר לעובדים ששבתו בגין השעות שבהן הן לא עבדו באופן סדיר בשל העיצומים. 

באוגוסט אשתקד פסק בית הדין הארצי לעבודה כי המעסיק הציבורי חייב לפנות לבית הדין לעבודה לפני שהוא משלם שכר לעובדים שנקטו עיצומים עבור עבודתם החלקית, וכי הוא אינו יכול לפעול באופן עצמאי לתשלום שכר חלקי - הגם שהעובדים אינם מבצעים עבודתם המלאה והסדירה; עוד נקבע כי לפני פנייה כאמור על המעסיק לקיים הידברות עם ארגון העובדים על-מנת לנסות להגיע להסכמות בעניין.

על רקע העיצומים שבהם נקטו עובדים בנמל אשדוד במחאה על הרפורמות בנמלים, עתר הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, לבג"ץ נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בטענה כי קביעות בית הדין הארצי מפרות את האיזונים ההכרחיים ביחסי העבודה במגזר הציבורי.

בעתירה הודגש כי אמצעי מרכזי להתמודדות עם צעדי שביתה הוא אי-תשלום שכר בעת השביתה, וכן תשלום שכר ראוי (חלקי) בעת שביתה חלקית, כאיזון לזכותם של העובדים לממש את זכות השביתה המסורה להם.

משרד האוצר הוסיף וטען כי בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה לא ניתן מספיק משקל לאינטרס הציבורי הרחב, ונקבע מנגנון המסרבל את ההליך הקיים, הקובע תשלום שכר ראוי, באופן שעלול לרוקן אותו מתוכנו וליצור עיכוב רב בתשלום השכר הראוי לעובדים. עוד נכתב כי קיימת חשיבות לכך שבפני המעסיק תעמוד אפשרות מהירה, יעילה ואפקטיבית, לשלם רק את השכר הראוי בגין התקופה בה ננקטו העיצומים.

כמו כן, נכתב כי מובן מאליו שאם יותר לעובדים לשבות ולקבל על כך שכר מלא - שכר שאינו מגיע להם  שכן שבתו מעבודה סדירה - ובמקביל לקיים הליכים משפטיים ממושכים, הדבר יסיר בלם מרכזי מפני שביתות ויפר את מאזן הכוחות בין הצדדים.

במגזר הציבורי הדבר מעורר קושי נוסף, שכן הוא יבוא על חשבון הקופה הציבורית ויקטין את יכולות המעסיקים הציבוריים להוציא לפועל מהלכים חשובים לטובת הציבור.

"לנוכח פסק דינו של בית הדין הארצי, דומה כי לא נותר כלי אפקטיבי בארגז הכלים של המעסיק בשירות הציבורי, עת עליו להתמודד אל מול העובדים וארגונם היציג במהלך עיצומים", נאמר בעתירה.

עוד ביקשה המדינה שייקבע כי המעסיק רשאי להוריד משכר העובד כראות עיניו ללא פניה מוקדמת לבית הדין, וכן כי הוא יהיה רשאי לנכות לעובד את מלוא השכר המשתלם לפי תפוקות - גם אם העובד השלים את ביצוע העבודה המזכה בשכר זה.

שופטי בג"ץ דחו את טענות המדינה והותירו את פסיקת בית הדין הארצי על כנה. השופטים נימקו את החלטתם בכך שבג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי והתערבותו בפסקי דינו של הארצי מוגבלת למקרים חריגים שזהו לא אחד מהם.

עם זאת, השופטים ציינו בנוסף כי המקרה של נמל אשדוד, הוא לא המקרה הנכון לדון בסוגיות הרות הגורל שהעלה האוצר בערעורו. ולכן יש להניח כי לא מדובר בסוף פסוק וכי בקרוב, סביב שביתות שיתרחשו בעתיד, ינסה האוצר לחזור ולהעלות בפני בתי הדין לעבודה את הטענות שהעלה במקרה של נמל אשדוד. לתשומת-לבו של רונאלדו, אם ירגיש ששכרו מקופח.