מלחמות החצר האחורית של השכונות בצפון תל-אביב

ביום חמישי האחרון התקיימה בתל-אביב פגישה בין תושבי רמת-אביב לבין מנכ"ל העירייה מנחם לייבה. הרקע לפגישה היה רצונה של העירייה להרחיב את המרכז הקהילתי הקטן הקיים בשכונה לטובת מרכז קהילתי בגודל של כ-8,800 מ"ר, הכולל בין היתר חניון תת-קרקעי עבור 100 מכוניות.

התושבים התנגדו כבר שבועות ארוכים להרחבת המתנ"ס, ובפגישה החליטו בעירייה לקבל את עמדתם - לוותר על ההרחבה.

ראש העירייה רון חולדאי כתב לאחר מכן בעמוד הפייסבוק שלו: "רמת-אביב - מקשיבים לכם. בעקבות בקשתי לקיים שיח פתוח ומשתף עם תושבי שכונת רמת-אביב, התקיים אתמול מפגש תושבים עם הדרג המקצועי, בראשות מנכ"ל העירייה... במפגש התברר כי הלך הרוחות הוא כזה המעדיף להשאיר את המרכז הקיים בגודלו. לאור השיח המשותף הוריתי לבטל את התוכנית".

תושבי השכונה מצדם כתבו: "העירייה הודיעה שלא תבנה מתנ"ס חדש (ומפלצתי) כמו שתכננה, אלא תשפץ את הקיים. רשמנו הישג. אבל ההישג הזה בכלל לא היה צריך להירשם. לא היינו אמורים לצאת למאבק כזה בעירייה שלנו. העירייה שאמורה לשרת את תושביה ולא להתנכל להם. חולדאי רשם בפוסט שהוא קשוב לתושבים.... חחח... הדבר היחיד שהוא קשוב אליו זה הסקרים לקראת הבחירות".

לא כל כך מהר ובקלות בוטלה התוכנית. בחודש מארס השנה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של תל-אביב תוכנית להקמת מרכז קהילתי בשטח ציבורי הממוקם בין הרחובות חיים לבנון וברודצקי ברמת-אביב א'. על התוכנית חתום משרד האדריכלים קיסלוב קיי.

 הבניין בשכונת כוכב הצפון/ הדמיות: משרד פרחי־צפריר

על החלטת הוועדה הוגש ערר על-ידי עו"ד אבי חסון, בא כוח ועד תושבי שכונת רמת-אביב. אנשי השכונה טענו כנגד שינוי יעוד השצ"פ וכריתת העצים הבוגרים בחורשת כפר יונה הסמוכה, וכנגד היקף הבנייה שאותו הגדירו כעצום ומוגזם ולא מידתי לאופיה של השכונה ולצרכיה. כמו כן העלו גם את הטענה שבאי המרכז הקהילתי, שיגיעו ממקומות אחרים ברחבי העיר, יגבירו את עומס התנועה בשכונה. טענה נוספת, שנוסחה בדיפלומטיות יתרה, ומסתירה מאחוריה חששות כבדים, מרמזת לכך שיש חשש שבשטחי המתנ"ס החדש יעשו שימושים שאינם הולמים את אופי השכונה (כלומר שהקומה התחתונה תינתן לבית כנסת).

"מפלצת שלא נועדה לשרת אותנו"

בערר נוסף, שיזמו שישה תושבים מרחוב כפר יונה והוגש על-ידי משרדה של עו"ד ענת בירן, עלתה בין היתר הטענה שבשכונת רמת-אביב א' אין מחסור בשטחי ציבור ושמלאי שטחי הציבור עונה על צורכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. העוררים לא היססו לטעון שעיריית תל-אביב מתכננת להפנות למקום תקציבי עתק בעוד שאזורים אחרים בעיר משוועים להקמתם של מרכזים קהילתיים אך נענים כי אין תקציב לכך. מסתבר שכשצריך, וזה משרת את האינטרס הנקודתי, יש אפילו סולידריות עירונית.

העוררים הצטיידו בחוות דעת אדריכלית של משרד "שוקן אדריכלים" (אפרת ברז'יק והלל שוקן), שחשפה לדבריהם את העובדה שנספח הבינוי של התוכנית אינו כולל תיאור של מלוא היקף זכויות הבנייה, אלא היקף זכויות נמוך בהרבה. לדבריהם, בדראפט שהוכן לקראת הדיון הוצגה הדמיה המשקפת פחות ממחצית מהזכויות שהתוכנית מבקשת לאשר. עורכי הדין העוררים טענו שהוועדה המקומית קיבלה את החלטתה על בסיס מצג מטעה, שכן חברי הוועדה לא היו יכולים להתרשם מממדיו המלאים של המבנה המתוכנן. למעשה, הם אומרים, יש פער של אלפי מ"ר בין המבנה שהוצג בפני הוועדה המקומית ופורום מנכ"ל, לבין נפח המבנה המתקבל עם ניצול מלוא זכויות הבנייה המותרות בתוכנית.

כשאורלי אראל, סגנית מהנדס העיר תל-אביב, שומעת שהעוררים טוענים שמדובר במניפולציה מכוונת, היא יוצאת מגדרה מרוב כעס: "אם הם חושבים שהיה משהו שהוצג לוועדה והוא לא נכון, מבחינתי זו עבירה, ושיגישו תלונה במשטרה".
לימור בר און, תושבת שכונת רמת-אביב הירוקה, אומרת שבשנים האחרונות יש פער הולך וגדל בין האופן שבו העירייה מנהלת את השכונה, לבין רצון התושבים: "אני יוצאת החוצה מהבית ואני לא רואה שכונה צפון תל-אביבית. אני רואה תשתיות ירודות, בחינוך, בתברואה. הרצון שלנו, וצר לי אם זה נשמע פלצני, צריך להתחשב בו. הרצון שלי הוא שהשכונה שלי תשפר את השירותים שלה".

בר און טוענת שהעירייה מעמיסה על השכונה, בעיקר ברחוב חיים לבנון, מבנים המיועדים לקהל ברמה ארצית וכך מעמיסה על תשתיות השכונה: "בשנים האחרונות החליטה אוניברסיטת תל-אביב להקים באתר קמפוס ברושים, בקצה הדרום מזרחי של השכונה, את מעונות הסטודנטים החדשים. זה היה מבחינתנו קו פרשת המים. הם נבנו בלי מקום חניה אחד. כשהתרעמנו על זה אמרו לנו שלסטודנטים אין מכוניות. אבל היום אין כאן חניה".

איך זה קשור למתנ"ס החדש?

"בסקר הצרכים שהעירייה עשתה לפני כמה שנים כתוב שיש פה די והותר מבני ציבור. שאלנו את עצמנו מה פתאום 8,800 מ"ר? את מי השטח הזה אמור לשרת. הרי יש כאן מפלצת שלא נועדה לשרת אותנו".

רווחת הציבור או "שחיתות לשמה"

דרמה נוספת מתחוללת בימים אלה לא רחוק משם, בשכונת כוכב הצפון, ולאור תוצאות המאבק בשכונת רמת-אביב, מעניין יהיה לראות אם שלושה חודשים לפני הבחירות תיענה גם שם העירייה לדרישות התושבים.

בכוכב הצפון מסייעת העירייה ליזם פרטי לקדם מבנה שבו 59 דירות קטנות יחסית להשכרה, מתוכן 12 שיוגדרו כ"דיור בהישג יד". על התוכנית, שעליה חתום האדריכל דורון צפריר (ממשרד פרחי-צפריר). התושבים טוענים ש"כאן לא מדובר בנובורישים צפונים שלא נאה להם ולא אכפת להם, אלא בשחיתות לשמה שתפגע בתכנון השכונה".

השטח שעליו מדובר הוא מגרש קטן יחסית (1,400 מ"ר) ברחוב בילויה מעוז, ליד המרכז המסחרי. המגרש הוא בבעלות פרטית (לא קרקע של המדינה או של העירייה) אך ייעודו מוגדר כ"מגרש מיוחד ציבורי", מה שמאפשר הקמת פונקציות לרווחת הציבור כגון מרפאות, מועדונים או בתי אבות. את המגרש רכשה חברת "יסדה בע"מ", שמאחוריה עומד איש עסקים אמריקאי שביקש להישאר בעילום שם.

מיכאל רועה, בעברו חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו והיום איש עסקים המייצג את המשקיע האמריקאי, מסביר: "התחלנו לתכנן שם בית רופאים, עם שימושים ציבוריים בקומת הקרקע ואף עשינו שיתוף ציבור. על הדרך חטפתי כתבה במקומון השכונתי שאני עומד לפתוח שם בתי זונות. רק שתבין עם מי אתה מתעסק בשכונה הזאת.

"כשניגשנו מחדש לתכנון קיבלנו עידוד לעשות דיור להשכרה. באנו עם רעיון מקורי: יש כאן בתת-הקרקע מרכז קהילתי קטן ועוד 59 יחידות להשכרה שמתוכן 20% יהיו במחיר מפוקח של העירייה. הרעיון היה לתת אפשרות גם לאחרים לגור בכוכב הצפון במחירים אטרקטיביים. הדירות הן בממוצע של 62 מ"ר, הסלונים קטנים והממ"קים (מרחב מוגן קומתי) ישמשו לאירוח. התחזוקה היא על חברת הניהול".

"מישהו הולך לגזור פה קופון"

ברכה ליטבק, תושבת ותיקה של השכונה זועמת על היוזמה ואף רומזת שיש כאן שחיתות: "בשכונה הזאת אין כלום. חוץ מבית ספר שעליו נאבקנו שנים וגן ילדים, אין קאנטרי קלאב, כלום, כלום, כלום. היזם רכש את הקרקע ושילם עליה גרושים, הוא עבר כמה סיבובים בעירייה ואז יום אחד גיליתי באקראי שיש דיון. הסתבר שיש תוכנית של בניית דיור ציבורי".

מה הבעיה עם זה?

"יש מחסור של שטחים ציבוריים בשכונה. זה מגרש כלוא, שאין לו תקן לחניה, מבחינה תנועתית זה גומר את השכונה. הוא קנה מגרש בייעוד ציבורי שהיה מותר לבנות עליו 3 קומות. מישהו הולך לגזור פה קופון של בין 60 ל-80 מיליון שקל".

עו"ד דליה וקסלר, תושבת השכונה, חתומה על מכתב שנשלח לוועדה המקומית בשם בעלי דירות בשכונה. לדבריה, מאות מתושבי השכונה חתמו על עצומה וביקשו להיפגש עם ראש העיר, אך הוא מתחמק. "הבנתי שזה בייבי שראש העיר מקדם. שהוא עצר את התהליך, וזה שקוף שעכשיו לפני הבחירות הוא לא רוצה יותר מדי רעש. אחרי הבחירות התוכנית תאושר.

"אין לנו שום דבר נגד בניין כזה, אבל צריך לעשות את זה בצורה שלא תפגע בשכונה, שלא תיצור בעיה תחבורתית. איך אפשר לבנות בניין של 59 דירות בלי חניון? זו שכונה שחסרים בה המון שירותים. יש פה בסך-הכול שני מגרשים קטנים עם פוטנציאל ייעוד ציבורי, שלוקחים אותם מאיתנו ונותנים אותם לציבור חיצוני".

"הנימ"ביות לא לגיטימית"

אורלי אראל, סגנית מהנדס העיר תל-אביב-יפו, לא מבינה את גל ההתארגנויות של שכונות צפון העיר: "חובתם האזרחית של תושבים להיות מעורבים בעיר שלהם. זה לגיטימי ובסדר. אבל הנימ"ביות (not in my back yard) לא לגיטימית. ההתנהלות בשכונות הצפון לא ברורה. על-פי תוכנית המתאר בכל האזור שמצפון לירקון, יהיו אזורים שלמים שיעברו התחדשות עירונית, יש אזורים שעדיין לא בנויים. התחזיות מדברות על הגדלת האוכלוסייה פי כמה וכמה. העירייה מתכוננת לעתיד ומקדימה את הטיפול בשטחי הציבור עבור האוכלוסייה העתידית".

איך את מסבירה את ההתנגדות האדירה שבה אתם נתקלים?

"זה כשל של מדינה שלמה שבה אנשים צריכים קופות חולים, מרכזים קהילתיים, פארקים, אבל הם לא רוצים אותם לידם. אנשים לא רוצים את זה ליד הבית".