מרצ עתרה נגד חוק הלאום: "צריך להיות מושלך לפח האשפה"

מפלגת מרצ עתרה הבוקר (ג') לבג"ץ נגד חוק יסוד הלאום. העתירה מגיעה על רקע סערה ציבורית בקרב קציני צבא בדימוס בני העדה הדרוזית, מכתב של מפכ"לי משטרת ישראל לשעבר נגד החוק והפגנות מחאה של מוסלמים, דרוזים ויהודים האמורות להיערך במוצאי השבת הקרובה, 4 באוגוסט.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב, נכתב כי "החוק מעגן את האפליה בחוק יסוד, ולכן סותר עיקרון יסוד של השיטה. אין תקדים בעולם לעיגון חוקתי של אפליה על רקע גזע, דת או לאום". 

עוד נטען בעתירה כי חוק הלאום סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שממנו נגזר עיקרון השוויון, כפי שנקבע בעשרות פסקי דין. "לא ניתן להחליף את עקרונות היסוד של ישראל משוויון לגזענות בשביל קומבינה פוליטית", אמרה יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג.

מרצ ממקדת את העתירה בשני סעיפים בחוק יסוד הלאום - סעיף העדפת ההתיישבות היהודית והסעיף המבטל את מעמד השפה הערבית כשפה רשמית בישראל. לגבי החלק השני, יצוין כי מעמד השפה הערבית בישראל הושג לאורך השנים באמצעות פסיקות בג"ץ, ולא היה לו עיגון רשמי בחקיקה.

עתירה משפטית לביטול חוק יסוד בשל היותו סותר חוק יסוד היא בעייתית, כיוון שחוק יסוד הלאום עבר בכל הקריאות באמצעות הרוב הדרוש (יותר מ-61 חברי כנסת), ולכן בג"ץ לא ימהר להתערב בחקיקה, לא כל שכן בחקיקת חוק יסוד.

חקיקת חוק יסוד היא נדירה. מאז 1992, שבה נחקקו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, עבר בישראל רק חוק יסוד אחד - משאל עם.

בהודעה לעיתונות ששלחה מרצ צוין כי ציטטו את ז'בוטינסקי בעתירתם, "כדי להמחיש עד כמה אביה האידאולוגי של מפלגת הליכוד היה סולד מהחוק שהעבירה הממשלה: "אינני סבור כי חוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים במפורש את אופייה 'הלאומי'. סבורני כי סימן טוב הוא לחוקה, אם נמעט למצוא בה סעיפים כאלה".

עוד מצטטים העותרים את ח"כ דוד ביטן, שטען עח תפקיד חוק היסוד הוא "לסייע בעצירה של התפשטות הבדואים, שהשתלטו על הנגב". בעתירה נכתב: "יצא המרצע מן השק, כשאחד מאדריכלי חוק הלאום קורא בריש-גלי להילחם במגזר בחברה הישראלית ולעצור את 'התפשטותו'".

יו"ר מרצ, תמר זנדברג, אמרה כי "ראש הממשלה החליט לדרג אזרחים בישראל: יהודים סוג א', דרוזים סוג ב', ערבים ולהט"ב סוג ד' - בלי בושה, בגזענות שאושרה בכנסת ומעוגנת בחוק יסוד. החוק הזה מפר את עיקרון השוויון שעליו הוקמה המדינה ורומס את כל המיעוטים - אזרחים שווי זכויות - שחיים כאן. את חוק הלאום לא צריך לתקן, ואי-אפשר 'לרכך' אותו. גזענות לא מתקנים - פשוט מעיפים. החוק הזה נלחם במדינת ישראל כמו שאנחנו מכירים אותה, וצריך להיות מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה".

ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) מסר: "העתירה איננה בשם הדרוזים, הערבים או היהודים, אלא בשם כל אזרחי מדינת ישראל שמבקשים עדיין להאמין בדמוקרטיה הישראלית. שרוצים להאמין בשוויון שכותבי מגילת העצמאות התחייבו שיינתן לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום".