תפנית ב"פרשת המסרונים" בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לחוקר רשות ניירות ערך, ערן שחם-שביט: בית הדין המשמעתי של עובדי הציבור בחר שלא לכבד במלואו את הסדר הטיעון שנחתם עם שחם-שביט לעניין העונש שיוטל עליו, והטיל על שחם-שביט עונש חמור יותר, הכולל את העברתו של שחם-שביט מתפקידו כיועמ"ש מחלקת חקירות ומודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך עד ל-31 לדצמבר 2020. בתקופה זו, נקבע, הוא לא ייצג את הרשות בפני ערכאות שיפוטיות. עוד כולל העונש שהוטל על שחם-שביט הורדה בדרגה למשך שנה אחת ונזיפה חמורה שתירשם בתיקו.
העונש הוטל לאחר שהדיינים דחו את העונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון, במסגרתו הוסכם כי עו"ד שחם-שביט ישוב מיידית לעבודה משפטית ברשות ניירות ערך וישמש במשך 9 חודשים כעורך דין במחלקת החקירות של הרשות. עוד הוסכם בהסדר כי בתום התקופה יוכל עו"ד שחם-שביט לשוב לתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ולייצג את הרשות בערכאות משפטיות, וכן כי עו"ד שחם-שביט יקבל נזיפה חמורה ויורד בדרגה אחת למשך שנה אחת. ההסדר כלל סיכום כי ניתן יהיה לשקול הקלה נוספת עם עו"ד שחם-שביט, במקרה שיבקש זאת לאחר גזר דינה המשמעתי של השופטת פוזננסקי-כץ. בתוך כך, שחם-שביט הודה והורשע בביצוע עבירות משמעתיות של פגיעה בתדמית שירות המדינה.
ואולם, כאמור, בית הדין המשמעתי לא קיבל את רוב ההקלות בעונש כפי שהוצגו בהסדר, וקבע כי שחם-שביט לא יוכל לחזור לתפקידו כיועמ"ש מחלקת חקירות ומודיעין עד שנת 2020.
"פרשת המסרונים" נחשפה בפברואר 2018, אז התפרסם בערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרוני בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר, של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד ערן שחם-שביט, המייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך, החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה. מההתכתבות בין נציג התביעה לשופטת עלה כי השניים תיאמו את הארכות המעצר בתיק "מעל הראש" של המשטרה ו"מעל לראשם" של החשודים.
ב-15 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים, ובחודש שעבר הוטל עליה עונש חמור של הדחה מכס משיפוט. בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, החליט כי פוזננסקי-כץ תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה המביכה. לאור ההחלטה סיימה השופטת את תפקידה ב-31 ביולי 2018. ההחלטה ניתנה בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד.
ברקע הגיע שחם-שביט, שעניינו נדון בבית הדין המשמעתי של עובדי ציבור בנציבות שירות המדינה, להסדר טיעון בעניינו, שאפשר לו לחזור לעבודה משפטית ברשות ניירות ערך. ואולם, כאמור, הדיינים בחרו לכבד את ההסדר באופן חלקי בלבד, והאריכו את תקופת הרחקתו של שחם-שביט מתפקידו.
בגזר הדין צוין, בין היתר, כי "אלמלא הסדר הטיעון ראוי היה להשית על הנאשם אמצעי משמעת של פסילה לתפקיד יועץ משפטי של רשות ציבורית כלשהי, לרבות תפקיד יועץ משפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך והעברה מתפקידים אלה לתקופה ממושכת מאוד (במהלך תקופת ההעברה והפסלות יהיה מנוע מלייצג את הרשות בפני בתי המשפט). בכך ניתן היה לצקת תוכן ממשי לתכליות המניעתיות וההרתעתיות של הדין המשמעתי, ולשמירה על תדמיתו הראויה בעיני הציבור".
עם זאת, נכתב כי נוכח האינטרס ההסתמכות והציפייה של שחם-שביט כי ההסדר יכובד על-ידי בית הדין, העברתו של הנאשם מתפקידו כיועץ משפטי של מחלקת החקירות ברשות תהא לתקופה קצרה באופן יחסי ותעמוד על כשנתיים וחצי (שחם-שביט הועבר ביום 6.6.18 מתפקידו כיועץ משפטי של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר של הרשות, ואנו מורים כי העברה זו תארך עד יום 31.12.2020).
עוד דחו הדיינים גם את בקשת התביעה להפקיע משכורת אחת של שחם-שביט, תוך שהם מציינים כי "לאור הנתונים שקיבלנו ממזכ"ל רשות ניירות ערך אודות השתכרויותיו של הנאשם, לא מצאנו לנכון להוסיף ולהכביד עליו מבחינה כלכלית, ולפיכך אנו נמנעים מלהורות על הפקעת משכורתו כמבוקש על-ידי התביעה".
כיבודו של הסדר הטיעון באופן חלקי על-ידי בית הדין מאפשר לשחם-שביט להמשיך לעבוד ברשות ניירות ערך, ואולם לאור המגבלה שהוטלה עליו מלחזור לתפקידו עד 2020, לא מן הנמנע כי ישקול שוב את צעדיו ואת המשך עבודתו ברשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
