שמים גבול לחילוט: ביהמ"ש הורה להשיב לזוג אלוביץ תכשיטים

שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק, ורעייתו איריס, זוכים ברגע של נחת במאבקם לשחרור הרכוש התפוס שלהם במסגרת חקירת פרשת בזק (תיק 4000): בית המשפט העליון הורה היום (א') על המשטרה להחזיר לידיהם את התכשיטים בשווי 600 אלף שקל שנלקחו מביתם בעת החיפושים שבוצעו במסגרת החקירה, ובהם טבעות הנישואים שהוסרו מאצבעותיהם של בני הזוג ועגילים שהוסרו מאזניה של איריס.

עוד קבע העליון כי כאשר בית המשפט המחוזי ידון שוב בשאלה אם יש להשיב לבני הזוג חפצי אמנות בשווי 6.2 מיליון שקל שתפסה המשטרה - עליו לתת משקל לכך שהם נתפסו שלא כדין. זאת, לאחר שנקבע כי למשטרה אסור היה לתפוס את חפצי האמנות והתכשיטים של בני הזוג ללא צו חיפוש ותפיסה, לצורכי חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון במסגרת חקירת פרשת בזק.

השופט עמית מתח בהחלטתו ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בעת תפיסת רכושם של בני הזוג אלוביץ, ועל כך שהשוטרים נטלו על דעת עצמם מבית האלוביצים רכוש שלא צוין בצו התפיסה שהוציא בית המשפט. בין היתר ציין בית המשפט כי "אם סבור הקורא כי המשטרה הופתעה למצוא בביתם של שאול ואיריס אלוביץ חפצי אמנות, נספר כי הגיעה לביתם של האלוביצים עם שתי משאיות ושמאית להערכת החפצים, ורוקנה את הבית מחפצי האמנות. נטען כי באותה הזדמנות, לצד התכשיטים שנתפסו, הורד שעון מידו של שאול אלוביץ, האלוביצים הסירו טבעות נישואין מאצבעותיהם, ואיריס אלוביץ הסירה עגילים מאוזניה - וכל אלה נתפסו ללא צו תפיסה, ובגדר חילוט זמני של רכוש בשווי".

השופט הבהיר כי "אנו נמצאים בשלב חקירה, לפני כתב אישום, וכאשר חזקת החפות עדיין מרחפת ממעל, קשה להלום התנהלות מעין זו, והתקשיתי להבין אם מדובר בפרקטיקה הנוהגת על-ידי המשטרה. אם אכן כך - יש להפסיקה לאלתר".

 הנכסים המחולטים של האלוביצים

"עוצמת הפגם אינה גבוהה"

אלוביץ ורעייתו נעצרו בפברואר השנה במסגרת סבב החקירות השני בתיק 4000, אז פשטה המשטרה על ביתם ותפסה רכוש בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. בין היתר, הוטל צו עיקול על ארבע דירות של הזוג בתל-אביב ועל נכסים נוספים שלהם. כמו כן, נתפסו שלוש מכוניות - המרצדס של שאול אלוביץ, אאודי ששייכת לפי הנטען לבן ליאור ואאודי ששייכת לאיריס. בנוסף, נתפסו חשבונות בנק וחשבונות ניירות ערך ופוליסות ביטוח, שבבעלות הזוג אלוביץ, וחפצי אמנות, תכשיטים ופריטים נוספים שנלקחו מביתם.

בנוסף, שאול אלוביץ ונושאי משרה בכירים בבזק חשודים בעבירות ניירות ערך, שהועברו לפני מספר חודשים לבחינת הפרקליטות. לפי החשדות, נהגו לכאורה אלוביץ ונושאי משרה בכירים בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים והעבירו מידע אסור בלי מעצורים, תוך קבלת מאות מיליוני שקלים.

מפרוץ החקירה מנהלים בני הזוג אלוביץ - באמצעות עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר - מאבק לשחרור חלק מרכושם התפוס מידי המשטרה, ומבקשים כי בית המשפט יורה על שחרור התכשיטים וחפצי האמנות שנתפסו, לטענתם, שלא כדין וללא צו. הערעור לעליון התמקד רק בתפיסת חפצי האמנות והתכשיטים, ואולם בתחילת הדרך ביקשו בני הזוג לשחרר את כל חלקה של איריס אלוביץ ברכוש שנתפס. זאת, מאחר שלטענתם אין כל ראיה הקושרת אותה לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

בית משפט השלום דחה טענה זו, וכן נדחתה הטענה שתפיסת חפצי האמנות והתכשיטים מבית האלוביצים נעשתה שלא כדין וללא סמכות חוקית. בית המשפט קבע אמנם כי מאחר שלחפצי האמנות ולתכשיטים אין זכר בצווי החיפוש שהוציא בית המשפט, היה על היחידה החוקרת לחזור לבית המשפט לאחר תפיסת הרכוש ולקבל את אישורו לכך. עם זאת, נקבע כי עוצמתו של הפגם אינה גבוהה ואינה יורדת לשורש חוקיות עצם התפיסה.

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, שנדחה לאחר שנקבע כי יש תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לביצוע העבירות על-ידי הזוג אלוביץ, באופן המצדיק את תפיסת נכסיהם לצורך בחינת אפשרות חילוטם בהמשך. בהקשר זה ציין המחוזי כי ניתן לחלט רכוש בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, וזאת ללא תלות בשאלה אם מלוא שווי הרכוש הגיע לכיסו של נאשם או לכיסו של אחר.

המחוזי קיבל את עמדת המשטרה, שלפיה קיימת סמכות תפיסה והחזקת נכסים לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי לצורך חילוט עתידי של הרכוש, וכי סעיף זה אינו דורש קבלת צו מבית המשפט טרם התפיסה. התרופה לסמכותה הרחבה של המשטרה לתפוס נכס, נקבע, היא פנייה של בעל הנכס לבית המשפט וביקורת שיפוטית בדיעבד.

"מצאתי נכסים, קדימה להעמיס"

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון שהתקבלה היום. השופט יצחק עמית קבע כי "דין הערר להתקבל, באשר המקרה שלפנינו חושף, לטעמי, התנהלות של הרשויות אשר סותרת מושכלות יסוד במשפטנו". עמית ציין בהחלטתו כי צו החיפוש והתפיסה לא כולל חפצי אמנות ותכשיטים.

המדינה טענה כי די בכך שבבקשה להוצאת צו חיפוש במסגרת חקירת פרשת בזק נכתב כי קיים חשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון - כדי לאפשר את תפיסת הרכוש. בכל מקרה, כך טענה המדינה, ממילא יש לשוטר סמכות תפיסה ללא צו.

"טענה זו של המדינה קשה להלום", כתב עמית. "לשיטתה של המדינה, יכול שוטר להיכנס לבית עם צו חיפוש או בלעדיו, על-מנת לאתר חפץ ששימש לביצוע העבירה. והנה, לכדה את עינו של השוטר תמונת פיקאסו מקורית התלויה על הקיר, או שולחן מהגוני בסגנון לואי ה-14 בסלון הבית, והוא יכול לומר לחברו 'מצאתי נכסים שניתן יהיה בעתיד לחלט כרכוש בשווי, קדימה להעמיס'.

"או שיכול שוטר לעצור פלונית ולתפוס סמים בכיסה, ובאותה הזדמנות לפרוק אותה מתכשיטיה ועגיליה בגדר תפיסה לצורך חילוט של רכוש בשווי". לדברי עמית, "כך נעשה במקרה שלפנינו, ואף גרוע יותר. אף שהמשטרה יכולה הייתה לבקש מראש צו תפיסה של חפצי האמנות והתכשיטים, היא לא עשתה כן".

"כרטיס פתוח לרוקן את הבית"

השופט הוסיף כי "דרך המלך" לגבי תפיסת רכוש היא תפיסה באמצעות צו חיפוש ותפיסה לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי, והחריג הוא תפיסה שלא מכוח צו. "אלו עקרונות יסוד שעומדים בבסיס שיטתנו המשפטית", קבע והוסיף כי לא בכדי התקשתה המדינה להציג ולו אסמכתא אחת לתפיסת רכוש בשווי ללא צו שיפוטי. עמית הוסיף כי בכל ההחלטות שבהן הוכרה סמכותו של שוטר לתפוס חפץ או נכס ללא צו, היה אלמנט של דחיפות או אקראיות, שהצדיקו תפיסה ללא צו.

עמית הוסיף עוד כי "לשיטתה של המדינה, די למשטרה לבקש צו חיפוש ותפיסה של חפץ או נכס הדרוש לחקירה, ולהשתמש בצו זה כ'כרטיס פתוח' כדי לרוקן את הבית של החשוד מתכולתו לצורך חילוט עתידי של רכוש בשווי, משל הייתה המשטרה קבלן הוצאה לפועל", ועל כך כתב: "תוצאה זו קשה בעיני, בלשון המעטה... כך ממש נעשה במקרה דנן, תוך חריגה רבתי מנוסח צו החיפוש".

העליון קבע כי פרשנותה של המדינה, שלפיה סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי מאפשר גם תפיסת נכס או חפץ לצורך חילוט עתידי של רכוש בשווי ללא צו או בחריגה לצו - נוגדת מושכלות יסוד של שיטתנו המשפטית. בית המשפט קבע כי חפצי האמנות והתכשיטים בביתם של האלוביצים נתפסו שלא כדין, "תוך חריגה בוטה (וידועה מראש) מצו החיפוש והתפיסה". עוד צוין כי הפגם מתעצם, בהינתן שלאחר התפיסה, המדינה גם לא פנתה לבית המשפט לאשר את התפיסה.

השופט עמית הורה כי התכשיטים שנתפסו יוחזרו לאלוביצים לאלתר, ו"זאת, בהינתן שאי חוקיות התפיסה של חלק מהתכשיטים אף הייתה כרוכה במֵמד נוסף של השפלה, וגובלת בחיפוש על הגוף ללא צו. קשה להלום כי בית המשפטהיה מתיר בצו, במסגרת חקירה, חילוט של תכשיטים אישיים ושעונים"; עם זאת, באשר לחפצי האמנות, נקבע כי אלה יישארו תפוסים, אך העליון הורה כי בדיון הבא על היקף התפיסות, על בית המשפט המחוזי לתת משקל גם לאי-החוקיות שהייתה כרוכה בתפיסה".