איך ייתכן שמכרז של האוצר מתאים רק לקבוצת טאטא?

האם מכרז להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים של משרד האוצר, הכולל מענק של 200 מיליון שקל לחברה הזוכה, "נתפר" למידותיה של חברת "טאטא" ההודית על חשבונן על חברות ישראליות?

במסגרת מאמציו של משרד האוצר ליצירת תחרות במערכת הפיננסית הישראלית, הוחלט ביוני האחרון באוצר לתת מענק בגובה 200 מיליון שקל לעידוד הקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים על-ידי גורם פרטי. אולם מטיוטת המכרז שפרסם לאחרונה משרד האוצר, עולה כי בפועל המכרז מאפשר לחברה זרה אחת בלבד להתמודד בו.

תנאי המכרז כפי שפורסמו לאחרונה בטיוטה ועומדים להתפרסם בגרסתם הסופית בשבועות הקרובים קובעים, כי רק חברת תוכנה שלה הכנסות הגבוהות מ- 400 מיליון שקל, ומכירות מישראל הגבוהות מ- 80 מיליון שקל ב-2017 - תוכל להתחרות במכרז. בנוסף, תנאי הסף בטיוטה שפרסם משרד האוצר מגדירים כי יוכלו לגשת למכרז רק חברות שהתוכנה שלהן משרתת לפחות חמישה בנקים ובעלת נציגות בישראל המתמחה בתוכנה הבנקאית ושתפעלה לפחות שלושה בנקים.

גורמים המעורים בתחום אמרו ל"גלובס" כי ישנה חברה אחת בלבד העומדת בתנאי סף אלו להתמודדות במכרז - חברת טכנולוגיות המידע של קבוצת "טאטא" ההודית (TCS). המדובר בחברה ששייכת לקבוצה ששמה הוזכר בקשר לחקירת תיק 1000, שבמסגרתו חשוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקבלת שוחד מאיל ההון, ארנון מילצ'ן. בעלי החברה, ראטן טאטא, היה שותפו של מילצ'ן ואף מסר עדות בתיק 1000 (ראו מסגרת). הגורמים ש"גלובס" שוחחו עמם טענו כי אין כל היגיון לקבוע, למשל, כתנאי סף במכרז עבודה עם חמישה בנקים או היקף עסקי מסוים כפי שנקבע, אלא אם הייתה כאן כוונה שרק "טאטא" תעמוד בתנאי המכרז.

שוק תוכנה פעיל ותחרותי

במשרד האוצר מנגד טוענים כי ישנן חברות נוספות העומדות בתנאי סף אלו ושיוכלו להתמודד במכרז. אולם לדברי הגורמים בתחום, בפועל נמצא כי גם שתי המתחרות העיקריות של "טאטא" בתחום התוכנה הבנקאית, החברות "טמאנוס" ו"אינפוסיס", אינן עומדות בתנאי הסף מבחינת היקף המכירות על-ידי גוף תפעול ישראלי המתמחה בתוכנה שלהן.

הגורמים המעורים בתחום הוסיפו ואמרו ל"גלובס" כי ללא הצבת התנאים המחמירים הללו במכרז של האוצר, יכולות היו לפחות 10 חברות להתמודד במכרז, בהן חברות ישראליות כגון "מטריקס" ואמאן". לדברי אותם גורמים, "בגדול", שוק התוכנה הבנקאית בישראל הוא שוק פעיל ותחרותי ויש בו שחקנים רבים יחסית. חברת "טאטא" מספקת שירותי תוכנה בישראל לבנק יהב, בעוד ש"טמאנוס" עובדת עם בנק לאומי, עם פפר ועם ישראכרט. לאומיקארד בחרה את הפתרון של חברת "אמאן", בעוד שאת התוכנה של "אינפוסיס" תוכלו למצוא בבנק דיסקונט, ואת התוכנה של חברת "מטריקס" תמצאו בבנק ירושלים, בנק יהב ובנק איגוד.

היקף המענק תלוי בשירותים

ב-12 ביוני 2018, אחרי שבאוצר התמהמהו למעלה משנה בפרסום כללים למכרז להקמת לשכת מחשוב, הם ביצעו צעד משמעותי כאשר פרסמו את טיוטת הכללים, וקבעו לוחות זמנים קשיחים לקידום המכרז. באוצר התכוונו להכריע בזהות הזוכה להקמת הלשכה עד סוף 2018, במטרה שבעוד כשלוש שנים לשכת המחשוב כבר תחל לפעול. מטיוטת הכללים עלה כי האוצר מוכן להעניק עד 200 מיליון שקל ללשכה שכזו. הקמת הלשכה היא חלק מהמלצות ועדת שטרום, שמטרתם הסרת חסמים להקמת בנקים חדשים בישראל, ובמקרה זה הסרת חסם העלויות הטכנולוגיות.

היקף המענק (עד התקרה של 200 מיליון שקל) שתעניק המדינה יהיה תלוי במספר הגופים שהלשכה תעניק להם שירות: בעבור בנק חדש תקבל הלשכה 60 מיליון שקל, בעבור שירות לבנק קיים היא תקבל 35 מיליון שקל ולאגודת אשראי היא תקבל 15 מיליון שקל. הלשכה תוכל להעניק שירותי מחשוב לבנקים קיימים בעלי נתח שוק של פחות מ-5%. ככל שהלשכה תצרף אליה יותר גופים, היקף המענק בעבור כל גוף נוסף יקטן. 

משרד האוצר בתגובה: "מבחינה שנערכה טרם פרסום טיוטת המכרז נמצא כי מספר חברות עומדות בתנאי הסף. עם זאת, לאחר שערכנו סבב שימועים בעקבות פרסום הטיוטה, הובן כי בקרב רבים מהגופים תנאי הסף לא הובנו כהלכה והתפרשו בצורה שונה מכוונתנו. בכל מקרה, לקראת פרסום מסמך הכללים הסופי, הוועדה תדאג להבהיר את אי-ההבנה ותערוך שינויים ככל שתמצא לנכון". 

הקשרים בין ראטן טאטא לארנון מילצ'ן הגיעו לחקירות נתניהו 

אחת הפרשות הכלכליות שעליה מתבססת המלצת המשטרה בתיק 1000 (תיק המתנות) העוסק ביחסי ראש הממשלה, בנימין נתניהו ואיש העסקים, ארנון מילצ'ן, היא בעניינו של איש העסקים, ראטן טאטא, לשעבר שותפו של מילצ'ן.

המשטרה חוקרת חשד כי במסגרת היחסים המושחתים לכאורה בין נתניהו לבין מילצ'ן, פעל בסוף 2009 רה"מ לקדם מיזם להקמת מפעל לייצור רכב של קונצרן "טאטא" באזור סחר חופשי בבקעת הירדן. טאטא שאינו חשוד בדבר, נתן עדות במשטרה במסגרת חקירת תיק 1000 בעת ביקורו האחרון בישראל שנערך לפני מספר חודשים לרגל כנס שיזם מנהל תחליפי נפט במשרד רה"מ.

עד מרכזי נוסף בפרשה זו הוא מי ששימש באותה עת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, שעל-פי חומר החקירה עמד בראש צוות לקידום המיזם. לפי חומרי החקירה, היוזמה לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל, על רקע התנגדות גורמי מקצוע במשרד רה"מ ובמשרד הביטחון. גורמים אלה העלו שלל הסתייגויות מהמיזם, וטענו בין היתר כי מדובר בפרויקט שלא יתרום למשק וישית עלויות אבטחה כבדות על ישראל.

בדוח סיכום חקירת נתניהו כתבה המשטרה כי לפי החשד, נתניהו פעל לטובת המיזם המסחרי שמילצ'ן היה מעוניין בקידומו כחלק משותפות שלו עם ראטן טאטא ההודי. "על-פי החשד, ראש הממשלה פעל וניסה לקדם את הנושא, לבקשת מילצ'ן, אל מול גורמים במשרד רה"מ ומשרד הביטחון, אשר הביעו את התנגדותם לקידום הפרויקט".

אדם נוסף שמסר במשטרה עדות בתיק 1000 בהקשר לפרויקט של טאטא, הוא רו"ח זאב פלדמן, לשעבר סגן נציב מס הכנסה ודמות מוכרת מאוד בעולם העסקים, שניהל בארץ במשך שנים את עסקיו של מילצ'ן. פלדמן נחקר בנוגע לפרשיות טאטא וערוץ 2 הממוזג - שני מקרים שבהם המשטרה חושדת כי נתניהו התערב לטובת אינטרסים של מילצ'ן במסגרת מערכת היחסים שהייתה בין השניים.

במארס 2011, לאחר פיגועי התופת במומבאי שבהודו, חזר מילצ'ן לעסקי הביטחון, שבהם עשה את ראשית הונו, והקים חברת אבטחה עם יו"ר טאטא, שהפכה לאימפריה בהודו. את השותפות בין טאטא למילצ'ן ניהל רו"ח פלדמן.