בשבועות האחרונים פקדו את כדור הארץ גלי חום לוהטים מצפון-מערב האוקיאנוס השקט ועד צפון אירופה. התוצאה הטרגית ביותר נרשמה ביפן, שבה נספו יותר מ-100 אנשים, בעיקר זקנים. לא ניתן לקשור באופן ספציפי אף אירוע בודד לשינוי האקלימי, אך אירועים אלה מספקים תצוגה מקדימה למה שמצפה לנו במאה הנוכחית.
עד כמה עלינו להיות מודאגים? האופטימיים מציינים לעתים קרובות שמרבית המדינות יהיו עשירות בהרבה בסוף המאה הנוכחית, ולמין האנושי יש כושר הסתגלות. שני גורמים אלה עשויים לצמצם את הנזק שיגרום האקלים המתחמם, אך מחקר חדש ומקיף שמתמקד רק בנזק שנובע מההתחממות מוביל למסקנה מפכחת: עד 2099 - למרות הצמיחה הכלכלית וכושר ההסתגלות - יגדל מספר האנשים שימותו בעולם ב-1.5 מיליון נוספים בשל החום הגובר. לצורך ההשוואה, מספר הנספים בתאונות דרכים בעולם כולו ב-2013 הסתכם ב-1.25 מיליון.
בנוסף, יש מחיר כלכלי להסתגלות - החל בהתקנת מספר רב יותר של מערכות מיזוג אוויר וכלה בצמצום פעילות גופנית מתחת לכיפת השמיים. על פי המחקר, שביצע צוות של כלכלנים, מדענים, מפתחי מודלי מחשב ומומחים אחרים שעובדים בחסות המכון למחקר השפעת האקלים (CIL) באוניברסיטת שיקגו, מהלכים אלה יגדילו ביותר מפי שניים את עלויות השינויים שהמין האנושי יצטרך לבצע כדי להתמודד עם האקלים המתחמם.
לשינוי האקלימי עשויות להיות השלכות רבות, כולל עליית פני הים, שינוי בכמויות היבולים החקלאיים, בצורת, הגירה ותסיסה חברתית, אך המחקר מתמקד אך ורק במידות החום.
השיטה של CIL משתמשת בנתונים שמכסים 56% מאוכלוסיית העולם. היא מחלקת את העולם ל-24,000 אזורים ובוחנת את האופן שבו משפיע האקלים השונה ורמות ההכנסה על שיעור התמותה מהאקלים המתחמם. CIL סופר גם את האנשים שנפטרו כתוצאה מטמפרטורות גבוהות, וגם את האנשים שחייהם ניצלו הודות להתמתנות האקלים באזורי קור קיצוני.
שלא במפתיע האזורים העשירים יותר רושמים ביצועים טובים יותר. כל יום נוסף שהטמפרטורה שלו 35 מעלות צלסיוס - בהשוואה ליום "נורמלי" של 20 מעלות, מגדיל ביוסטון את שיעור התמותה השנתי ב-0.5% לכל 100,000 אנשים. בקהיר, שאינה חמה כמו יוסטון, אך שעושרה עומד על עשירית מעושרה של יוסטון, מגדיל כל יום את שיעור התמותה כמעט פי עשרה.
מה שמפתיע הוא שמקומות בעלי אקלים מתון רושמים ביצועים גרועים יותר מכיוון שתושביהם אינם רגילים לחום. יום חם בסיאטל קטלני פי שבעה מאשר ביוסטון מכיוון שמספר הבתים שבהם מותקן מיזוג אוויר קטן יותר והתושבים מבלים זמן רב יותר מחוץ לבית.
המחקר משתמש במערכות קשרים אלה כדי לצפות את השפעת הטמפרטורה העולמית שתהיה גבוהה ב-4 מעלות צלסיוס ב-2099 - זהו הקונצנזוס המדעי לגבי עליית הטמפרטורות אם לא יינקטו צעדים לצמצם את גזי החממה.
ללא היתרונות של עושר והסתגלות, היו שיעורי התמותה עולים ב-125 לכל 100,000 אנשים, או 14 מיליון מקרי פטירה נוספים. כשמכלילים בחישוב את הגידול בהכנסה, יורד שיעור התמותה ל-44. אם מכניסים לחישוב גם התנהגות הסתגלותית, כגון הישארות בבית, צונח שיעור התמותה עוד יותר ל-13, כלומר 1.5 מיליון בני אדם.
השפעת התחממות האקלים משתנה מאזור לאזור. בערים עשירות בעלות אקלים מתון כמו אוסלו יירד שיעור התמותה, מכיוון שמספר ימי הקור המסוכן יפחתו, והעושר מצמצם את הנזק שהימים החמים עלולים לגרום.
שיעור התמותה מזנק במקומות כמו מוגדישו בסומליה, מכיוון שעל אף שהתושבים רגילים לימים חמים, אין להם העושר המספיק להתמודד עם טמפרטורות קיצוניות. בארה"ב יורד שיעור התמותה במישורים הצפוניים הקרירים יחסית, אך עולה באזורים הדרום-מזרחיים.
הנזק אינו מצטמצם לשיעור התמותה בלבד. ההסתגלות מונעת מקרי מוות מסוימים אך מצריכה כסף ומאמץ שניתן היה להשקיע בתחומים אחרים כמו טיפולי שיניים וחופשות. עלויות אלה צריכות להיכלל בחישוב השפעת השינוי האקלימי.
רגולטורים שעוסקים בהערכת תקנות בטיחות חדשות נוהגים לתרגם חיים של בני אדם לסכומים נקובי דולר. מחברי המחקר עושים את ההפך, ומתרגמים את עלויות ההסתגלות לשיעורי תמותה. זה מגדיל את ההשפעה הישירה על התמותה ל-35 לכל 100,000, או כ-3.9 מיליון בני אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
