פרטנר וסלקום יורשו לפרוס סיבים בתשתיות בזק עד פתח הבית

משרד התקשורת ממשיך להוכיח שהוא כבר לא שבוי בידיה של בזק, הימים האלה חלפו. ל"גלובס" נודע כי בימים הקרובים משרד התקשורת צפוי לאפשר לפרטנר ולסלקום לרכב על גבי תשתיות בזק ולהניח סיבים אופטיים עד פתח הבית, מה שיקצר משמעותית את התהליך. עד כה החברות נדרשו להקים בור תקשורת משלהן לצד זה הקיים של חברת בזק. הדרישה היוותה חסם משמעותי לפריסת הסיבים וליצירת תחרות בתשתיות האינטרנט שנשלטות ברובן המוחלט על ידי בזק והוט. 

רפורמת השוק הסיטונאי שאושרה עוד ב-2014 כוללת שלוש רגליים: הגברת התחרות באינטרנט, גישה לתעלות התקשורת של בזק ושיתוף תשתית הטלפוניה הקווית של בזק. השתיים הראשונות הן החשובות באמת. התרומה של הטלפוניה הסיטונאית לתחרות מוטלת בספק, חרף העובדה שהיא טרם יושמה, וספק אם תיושם בזמן הקרוב נוכח הבעיות עם בזק בנוגע ליישומה (בזק טוענת שהיא לא ערוכה מבחינה טכנולוגית לכך). 

שיתוף התעלות של בזק זה כבר סיפור אחר. מדובר על הסרה של חסם שצפוי באמת לקדם את התחרות בפריסת סיבים אופטיים שיאפשרו אינטרנט מהיר יותר, ובתוך כך גם שירותים מתקדמים שדורשים פס רחב. 

בעבר הרשות להגבלים עסקיים הטילה קנס של כ-30 מיליון שקל על בזק וקנס אישי של כ-700 אלף שקל על מנכ"לית בזק סטלה הנדלר משום שמצאה כי בזק חסמה בדרך מניפולטיבית את השימוש בתעלות התקשורת והגובים שלה.

ייחסכו קידוחים וחסימות כבישים

כאשר מתחרותיה של בזק רוצות להשחיל סיבים אופטיים על מנת להגיע ללקוחות באופן עצמאי, הן נדרשות להגיע ל-"גוב אפס". גוב אפס הוא בור התקשורת הקרוב ביותר לפתח הבית שנמצא בשטח ציבורי, שממנו מתקבלת התקשורת הביתית באמצעות כבלי התקשורת. לבזק כבר יש צינור, קנה או תעלה שדרכם עוברים כבלי התקשורת אל הבתים עצמם, ולמעשה היא סירבה לאפשר לחברות המתחרות להשתמש בתשתיות אלה. חשוב לציין שתשתיות אלה הונחו עוד בימים שבזק הייתה בבעלות המדינה. 

בחסם הזה טיפל משרד התקשורת רק לפני מספר חודשים כשאפשר למתחרותיה של בזק להתחבר לבתים מתוך צינורות אלה. בגלל טעויות שעשה המשרד בעבר ובגלל קשיים שבזק הערימה, נאלצו המתחרות לחפור את המטרים האחרונים לבניין תוך שהן נאלצות למצוא דרכים יצירתיות דרך גינות ושטחים ציבוריים. זה כאמור נפתר. 

עכשיו מתכוון המשרד לשחרר את החסם הנוסף - בניית הגוב. האבסורד במצב הנוכחי זועק לשמיים. באותה מדרכה, שבה יש כבר גוב של בזק ששוכב שנים ריק, נאלצות המתחרות לבנות את אותו גוב בסמוך, רק כדי להשחיל סיב ולהתקין בו מחברים אופטיים. פרטנר וסלקום נדרשו להגיש בקשות לרשות המקומית כדי להרים פעמיים את המדרכה ולחפור בה גוב. מעבר לעלות הבנייה, חולפים חודשים ארוכים עד שמקבלים את האישורים המתאימים מהרשויות. זה מצב לא סביר. לא ברור איך משרד התקשורת הסכים במשך כמה שנים להתיר מצב כזה, וטוב שעכשיו הוא שם לזה סוף. 

סלקום ופרטנר סברו שתיק השירות הקיים (התנאים שקובע משרד התקשורת) אינו מחייב בניית גוב נוסף. לשיטתן נדרש המשרד רק להבהיר לבזק שהיא חייבת להקצות את הגוב שלה לשימוש - וזהו. במשרד התקשורת מקבלים את ההנחה של סלקום ופרטנר, אולם הגיעו למסקנה שאי אפשר להסתפק בהבהרה לבזק אלא חייבים לתקן את תיק השירות כדי לשים סוף לסוגיה. מכיוון שתיקון כזה מחייב שימוע, זה אמנם ייקח יותר זמן וחבל שכך, אבל העיקר שיתוקן - והפארסה הזו תסתיים. 

הרשות להגבלים עסקיים כאמור ראתה בעניין התשתיות את ההפרה המרכזית של בזק. היא הבינה שהמכשול האמיתי שבו בזק ניצלה את כוחה, ומשרד התקשורת היסס ולא פעל, היה בכל הקשור לשימוש בתעלות התקשורת של בזק, ולא באפיקים אחרים בטלפוניה הקווית או באינטרנט. מבחינת הרשות, בזק פגעה בתחרות בצורה חמורה בכך שמנעה מהמתחרות להקים רשת עצמאית. התוצאה של התנהגותה הייתה שהמתחרות נאלצו לקבל אישורים רגולטוריים רבים ולתאם עם הרשויות המקומיות ובעלי תשתיות אחרים, שבמקרים רבים כוללים קידוחים וחסימות כבישים ומדרכות. 

בזק מצדה דובקת בטענה שהיא בכלל לא אחראית על התשתיות בחצרות הבתים. לשיטתה, החוק קובע שחצרות הבניינים הם מחוץ לתחום אחריותה, היא פעלה בהתאם לתיק השירות. בכך היא כביכול מחזירה את הכדור למגרש של משרד התקשורת, אבל ספק רב אם הרשות תקבל את הטענות הללו.

הצדקה נוספת למהלך הנוכחי של משרד התקשורת הוא שלבתים משותפים אין אינטרס לאפשר לכל חברה לקדוח בשטחה על מנת להוסיף כבל תקשורת. בזק לא מאפשרת למתחרות גישה "לקנים הסופיים" שלה - ובכך פוגעת ביכולתן להציע ללקוחות הקצה שירותי תקשורת מתקדמים.

בזק כבר לא יכולה לסכל תחרות

הניסיונות לאפשר לחברות מתחרות לרכב על תשתיות בזק התחילו כבר לפני מספר שנים, אולם בכל פעם נתקלו במכשולים שהציבה בזק.

לדוגמה, בזק טענה שכאשר היא משחילה סיבים אופטיים, היא נדרשת לחתוך את הסיב בין בור תקשורת אחד לאחר, ולמעשה משחילה סיבים במקטעים. חיתוך סיב בכל מעבר מגוב לגוב הוא מורכב טכנית והחיבור מחדש הוא בעייתי משום שהוא מפחית את האות התקשורתי ובכך איכות התקשורת פוחתת. בספטמבר 2016, הודיעו סלקום ופרטנר כי הן לא מוכנות להמשיך ולעבוד כך, ועצרו פריסת התשתיות שלהן עד להתערבות משרד התקשורת. בסופו של דבר המשרד נכנס לעובי הקורה, אולם במשך חצי שנה כל השוק נעצר וקצב פריסת התשתיות של המתחרות הואט באופן משמעותי. 

לדברי הרשות להגבלים עסקיים, בזק הצליחה לסכל את הרפורמה בתשתיות הפאסיביות המעניקות לה יתרון משמעותי על פני שחקניות אחרות בתחום התקשורת. במשך חצי שנה זה היה באופן מוחלט, ועד היום באופן חלקי. התיקון בנושא גוב אפס וביטול החובה להקמת גוב נוסף, יהפוך את החיים לקלים הרבה יותר עבור פרטנר וסלקום. האם זה ייקרב לישראל אינטרנט מהיר יותר ותחרותי יותר? הרבה תלוי במצבן הפיננסי של החברות.