מיסוי ביטקוין? לא תמיד יעיל

מדד הביג-מק הוא כבר מספר שנים אינדיקטור, שמאפשר להשוות את יוקר המחייה במדינות שונות. המדד משווה את מחירה של הקציצה של רשת מקדונלד'ס במספר מדינות, על מנת לשקלל את יוקר המחייה. לפי מדד זה, נכון להיום, כוח הקנייה של השקל, לדוגמה, נמדד בחסר של כ-15%. כלומר, המטבע הישראלי צריך להיות חזק יותר על מנת להשתוות למטבע האמריקאי.

מכיוון שמדד זה הפך לפופולרי במיוחד, זוהי לא הפתעה שגם רשת ההמבורגרים הפופולרית החליטה להשתמש בו. באחרונה השיקה הרשת (לתקופה מוגבלת) את מטבע ה"מקקוין" (MacCoin) בקרב 14 אלף סניפים. בכל רכישה של בורגר ביג-מק (והכמות מוגבלת), יוקצו מטבעות אשר ניתן יהיה להשתמש בהם בכל סניף של הרשת במהלך שנת 2018, ולקבל המבורגר כנגד העברת המטבע.

בפועל מדובר על מכשיר פיננסי מסובך, שמאפשר ניהול מסחר בינלאומי וגידור שערי מטבע. לצורך העניין, משקיע מתוחכם יכול לפנות לישראלי שמחזיק מטבעות אלו בשווי של כ-17,000 שקל (כאלף המבורגרים) ולהגיע לשוויץ ושם למכור מטבעות אלו מחוץ לסניפי מקדונלדס עבור 24,000 שקל. כלומר, רווח נאה של כ-7,000 שקל (41%) בתוך יום אחד.

אותו משקיע ספקולטיבי יכול גם להמתין, מתוך ציפייה שמחיר הביג-מק יעלה במהלך השנה הקרובה - ולכן לבצע הימור על השער, ולהרוויח אם מחיר הביג-מק עולה.

בפועל, המכשיר הפיננסי שהוא מטבע הביג-מק הוא כמו כל מכשיר פיננסי אחר. לכן, עולה השאלה כיצד ימוסו הרווחים ממימוש המטבע.

לפי חוזר רשות המסים שפורסם לא מזמן בנוגע למטבעות וירטואליים, הרי שאמצעי תשלום כזה אינו "מטבע" ועל כן, הרווח הצומח ממנו הוא מס רווחי הון. כלומר, האדם שקיבל את ההטבה והרוויח ממנה (לצורך העניין על ידי ארביטרז') יהיה מחויב לשלם מס על הרווחים שהצמיח.

האדם התמים, אשר רכש בישראל ארוחה משפחתית וקיבל ארבעה מטבעות, וטס לחופשה משפחתית בניו-יורק בחגים ומימש את ארבעת המטבעות שקיבל, תוך שהוא מרוויח 3 שקלים שלמים על כל קציצה (!), מחויב בתוך 30 יום לפנות לרשות המסים, לדווח על העסקה כרווח הון ולשלם את המס הראוי.

האם הדבר נשמע אבסורד? ובכן, זה לא שונה בהרבה מהוראות החוזר כאשר אדם רוכש פלאפל בביטקוין כיום. כמו המק-קוין, גם הביטקוין אינו מטבע מדינתי. בניגוד למק-קוין, לביטקוין אין "אבא" ואין "אמא" אלא יש קהילה שמוכנה לקבל את המטבע כאמצעי תשלום. כאשר אדם מעוניין לרכוש קציצת פלאפל עם המטבעות שבחזקתו, הוא מחויב לדווח לרשות המסים בתוך תקופה קצרה במיוחד ולשלם מס על הרווחים (בין המחיר שבו רכש את המטבע לבין המחיר שבו מימש).

כאשר מדובר ברווחים של מאות אלפי שקלים הדבר ברור לגמרי. הוא משקף מדיניות ראויה למיסוי של רווחים של ספקולנטים ומשקיעים. כאשר מדובר על רווח סמלי (לצורך העניין של כמה שקלים בודדים) ובסכומים נמוכים, הרי שעצם הדרישה יכולה לשקף בעייתיות: אם הרווח ממימוש הביטקוין לצורך רכישת הפלאפל הוא 8 שקלים, והעלות של דיווח לרשות המסים היא כמה מאות שקלים, הרי שהעסקה לא תתבצע; היא פשוט לא כלכלית.

לכן, אני כולי תקווה כי רשות המסים תלמד מהמקרה של מקדונלד'ס ותבין שכשם שהיא לא אמורה למסות את הרווח של המשפחה שקנתה קציצה בניו-יורק, היא לא צריכה למסות את רוכש הפלאפל בישראל.

הכותב הוא היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי