"נהפוך את ישראל לאחת ממדינות הבינה המלאכותית המובילות"

אין כמעט סנטימטר מרובע שלא מנוצל על הקירות במשרדו הקטן של הפרופסור והאלוף במיל' יצחק (איציק) בן-ישראל. שורת פסלים של אלברט איינשטיין מביטה אל קירות המכוסים כמעט לחלוטין בדיוקנאות של הפיזיקאי בסגנונות שונים. לקירות שנותרו נקיים מתמונות הוצמדו ספריות המתפקעות מספרים ועבודות דוקטורט ומאסטר בנושאי ביטחון, לצד ספרים שעוסקים באודות ראש ממשלת סינגפור לי קואן יו, ששלט באי המזרח אסייתי עד 1990. במהלך הריאיון ניגש בן-ישראל אל אחד המדפים, שולף משם את אחד הספרים, מעלעל לשעה קלה בדפיו ולבסוף מוצא את שחיפש: ציטוט של קואן יו שמצטט את חזון הביטחון של דוד בן גוריון. ולא בכדי - הראיון כולו מתנהל באווירה של תכנון לטווח ארוך וראיית הנולד.

נראה שהמסר הלא כל כך סמוי כאן שהיוזמה שמקדם כיום בן-ישראל, להפוך את ישראל למעצמה בתחום הבינה המלאכותית (AI), צריכה להיות מוצבת מעל המחלוקות הפוליטיות היומיומיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר אישר לו לצאת לדרך ולגבש ועדה של 80 מומחים שתתווה את היעדים ואת תכנית הפעולה, והעבודה על כך בעיצומה. כרגע השאיפה היא לקבע את המשימה כבעלת חשיבות ביטחונית ראשונה במעלה, ולצמצם מראש את מרחב הפעולה של מי שעלולים לתקוע מקלות בגלגליה. הכל קשור פה בהכל.

משרדו של בן-ישראל ממוקם במרכז הסייבר שבאוניברסיטת תל אביב, שהוא עומד בראשו. גלגול של המהפכה המדינית-טכנולוגית האחרונה שרשומה של שמו. בימים אלה, יחד עם אביתר מתניה, הראש הקודם של מערך הסייבר הממשלתי, מתכנן בן-ישראל לשחזר את תרומתם להצלחה בהפיכתה של ישראל למעצמת סייבר עולמית, הפעם בתחום הבינה המלאכותית.

"אנחנו רוצים לעשות מהלך לאומי כמו שעשינו בסייבר לפני שמונה שנים. את הדוח הגשנו לנתניהו שנה אחרי שיצאנו לדרך, במאי 2011. הצלחנו להתניע מהלך לאומי של תעשייה לצד האקדמיה, מערכת החינוך, הממשלה ומערכת הביטחון. בלי השילוב הזה לא יזוז פה כלום. כדי שנצליח צריך לדאוג לסינרגיה בין כל הגורמים, שכל אחד לא רק יתרום לאחרים אלא גם יקבל משהו בחזרה".

 היה ותוכניותיך ייצאו אל הפועל במלואן, מה חזון ה-AI שלך למדינת ישראל?
"זה מתחיל בחינוך. באוניברסיטאות יוקמו מרכזי מחקר לבינה מלאכותית, וכל סטודנט בכל פקולטה יעבור קורס בסיסי בלמידת מכונה, בצורה שתאפשר לכל חוקר לבצע אנליזה אינטליגנטית של כל סט נתונים, אפילו של סוגיות בספרות או ארכיטקטורה למשל. זה יקרה לא רק בהשכלה הגבוהה - בינה מלאכותית תילמד בבתי ספר תיכון, אולי אפילו כמקצוע חובה".

 ובתעשייה?
"אם הכל יתקדם כהלכה, לפי הערכתי האישית, ישראל תהיה מרכז עולמי לטכנולוגיות בינה מלאכותית שיהפוך אותה לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם. הממשלה תפתח מכניזמים חדשים לעידוד הסטארט-אפים בתחום, וכסף מהעולם יזרום לישראל למימון המחקר והמשך הפיתוח.

"יהיה לנו יתרון במערכות בינה מלאכותית שיהיו עמידות למתקפות סייבר שיבואו מצד אלו שירצו לנצל את הטכנולוגיות החדשות לטובתם. כך למשל טכנולוגיות הרכב האוטומטי שיפותחו אצלנו לא יהיו אולי היחידות בעולם, אבל יהיו יותר עמידות מהשאר בפני פריצות סייבר, ולכך תהיה השלכה גדולה על בטיחות הנוסעים ברכב. גם הרפואה תעלה רמה בזכות השימוש ב'רופאי מחשב' שיחליפו חלק גדול ממה שעושים כיום רופאים אנושיים, החל מניתוח הדמיות, דרך דיאגנוזה המבוססת על מכלול הנתונים של הפציינט וכלה במתן אפשרות לדיאגנוזה מהירה בבית".

לדברי בן-ישראל, "היינו צריכים לבחור באילו שטחים אנחנו רוצים שישראל תתפתח. מאחר שאנחנו לא יכולים להתמקד ביותר משלושה-ארבעה נושאים, בחרנו תחומים שישמשו מודל שיאסוף אחריו את שאר המשק: המערך הפיננסי, כלומר פינטק; בריאות ורפואה, שבהם רוב עבודת הרופאים תוחלף בידי מכונות אינטליגנטיות; תחבורה - לא רק מכוניות אוטונומיות אלא יכולת תכנון ברמה העירונית, עד כדי ייתור הרמזורים; ותעשייה - שזה כל תחום הרובוטיקה והאינטרנט של הדברים".

במירוץ עם עוד 20 מדינות

השלב הראשון של המהלך הלאומי, על פי בן-ישראל, הוא בניית אקוסיסטם, כפי שקרה עם מטה הסייבר, שהוקם ב-1 בינואר 2012. הגוף שאמון על הגנת הסייבר של המדינה - רשות הסייבר - הוקם שלוש שנים לאחר מכן. מערך הסייבר, שיצא לדרך בתחילת השנה הנוכחית, איחד את השניים במסגרת גוף אחד.

"היו שתי לנו אז שתי מטרות - ביטחון וכלכלה. לא באמת המצאנו את האקוסיסטם הישראלי, הרי כל האקוסיסטם של ההייטק היה כבר קיים אז 30 שנה. רק לקחנו אותו ועשינו לו קצת הטיה לכיוון הסייבר משום שאיתרנו אותו כנושא שיכול לתפוס ברמה הכלל לאומית".

אם סיפור הרקע נשמע לכם מוכר אולי זה בגלל מאמציהם של גורמים באקדמיה שפועלים עתה במקביל לקידום התמיכה הממשלתית במשפחה טכנולוגית אחרת, המחקר הקוונטי, שעליה דיווחנו כאן ב"גלובס" בסוף החודש שעברה. שתי היוזמות, מסביר בן-ישראל, מקודמות זו לצד זו: אחד התנאים להתקדמות היכולות בתחום הבינה הוא הגדלת כושר המיחשוב, ואחת הדרכים להגיע להגדלה כוח המיחשוב היא בעזרת היכולות שיושגו בזכות ההתקדמות במדע הקוונטי. "לכן יש נגיעה ביניהן, הן לא באות אחת במקום השנייה".

כשהתחלתם לדבר על סייבר ב-2010 התזמון היה נכון, רגע לפני שהתחום פרץ, אבל היום כל העולם כבר מדבר על בינה מלאכותית. האם אתה בטוח שתפסנו את הנושא בזמן?
"כן. אכן ב-2010 העולם לא היה מודע לסייבר, מה שלא נכון לגבי בינה מלאכותית. מה שמכנים 'העולם' זה בעצם מקבלי החלטות ומדינאים, ובתחום הבינה המלאכותית יש עוד כ-20 מדינות שהבינו את המגמה. אבל שאלת המודעות פחות חשובה, הרי כבר היה סייבר ב-2010, רק שאף אחד לא דיבר על זה חוץ מגורמי ביטחון. בשאר העולם הרמה הייתה גבוהה כמו בישראל, אם לא יותר. אנחנו אפילו לא אלה שהעלינו את הנושא למודעות, אלא כל מיני מתקפות סייבר. אנחנו אמרנו - 'עכשיו הזמן הנכון לעשות את מה שרק מדינת ישראל יכולה לעשות: לארגן את כל הגורמים הרלוונטיים לסינרגיה'".

בן-ישראל מתכוון בכך למוסכמה שהתקבעה לא רק בארץ אלא גם בקרב המשקיעים מחו"ל, ולפיה ישראל היא מקום שבו ניתן להזיז דברים בקלות. תורמים לכך שטחה הגיאוגרפי המצומצם, העובדה שתעשיית ההייטק מרוכזת ברובה בכמה מוקדים סמוכים זה לזה, העובדה ש"כולם מכירים את כולם", לצד תרבות של היעדר דיסטנס, כושר אילתור, חשיבה יצירתית וחריצות. בנפרד, לכל אחד מן המרכיבים באקוסיסטם הישראלי קשה להתחרות עם מה שנעשה בחו"ל ובכל תחום יש מרכזים אחרים בעולם שדומים לנו. "אלא שבארה"ב יש את עמק הסיליקון בפינה אחת, ובוסטון בפינה השנייה", אומר בן-ישראל, "יש 300 מיליון אמריקאים, אי אפשר לחבר את כולם לאקוסיסטם אחד, אפילו אם הם ירצו מאוד".

התארגנות מהירה שתפצה על החולשות

לדעת בן-ישראל, יכולת ההתארגנות של ישראל אמורה לפצות על עמדת הפתיחה הרעה שלה בתחום הבינה המלאכותית: "בסייבר היה לנו מראש יתרון בתחומים מסוימים, אבל ברוב התחומים לא הובלנו ואף היו חוסרים שצריך להשלים. כך גם בתחום הבינה המלאכותית: אנחנו בפיגור. יש דברים שבהם אנחנו חזקים, במיוחד בכל מה שקשור לקשר שבין בינה מלאכותית לבין סייבר. יש גם כמה אפליקציות פשוטות של למידת מכונה, שבהן כמעט כל אחד עם רקע במתמטיקה יכול להפוך למומחה - אבל זו חזות מטעה. המציאות היא שיש לבינה מלאכותית הרבה יותר שימושים מאלה שנפוצים בארץ, ואפשר שיהיו הרבה יותר. מי שצריכה ליצור את התשתית זו המדינה, כי אין אף אחד אחר שייצור אותה. חברות כמו פייסבוק, אינטל, גוגל, IBM או עליבאבא יכולות להשקיע משאבים ברמה של מדינה כדי לייצר טכנולוגיות ליבה ב-AI, אבל כל השאר לא. לכן, קודם כל אנחנו צריכים ליצור את התשתית הטכנולוגית.

"לצד הקמת התשתית הזאת, צריך לחשוב על האופן שבו מארגנים הכל: איזה סוג של ארגון צריך - האם מדובר במנהלת עם תקציב או ברגולטורים? מה הרגולציה הדרושה? כיצד משלבים את מערכת הביטחון? מספר הוועדות יעמוד ככל הנראה על 10-15, בכל אחת יכהנו כ-5-10 חברים, כולם בהתנדבות. אנחנו אוספים את האנשים שמוכנים לתרום מזמנם".

בעוד בן-ישראל מסביר את מבנה הוועדות, הוא מקבל שיחת טלפון: על הקו מנהל מרכז פיתוח מקומי של אחד מהתאגידים הרב-לאומיים הגדולים, שמציע את עצמו לראשות אחת מתת הוועדות שיפעלו במסגרת ועדת השמונים של הבינה המלאכותית.

הוא לא היחיד. החברים בוועדה אמורים לכלול שורה ארוכה של בכירים המייצג את חלקי המשק הרלוונטיים, ובהם ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל, וראש המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), גוף שבן-ישראל עצמו עמד בראשו בשנים 1998-2002. לצידם אמורים לשבת בוועדה מומחים מהממשלה ומהאקדמיה.

בן-ישראל לא נותן לשיחת הטלפון להפריע לראיון וממשיך בהסבר: "מעל לתת הוועדות המקצועיות תהיה 'ועדה מתכללת', שתחבר את המסקנות של כל ועדה עם רעותה. לצד חברי ועדת ההיגוי יהיו בוועדה המתכללת נציגים מהתעשייה עצמה - נציגי התעשיות, כמו למשל אינטל שמעבירה את פעילות הבינה המלאכותית לישראל. ומעל לכולם תהיה ועדת ההיגוי, בראשה יעמדו שני החברים שהתמנו על ידי ראש הממשלה - אביתר מתניה ואנוכי, ולצידנו חברים נוספים שהקריטריון לחברותם הוא שהם עומדים בראש גופי מו"פ. הנציגים יהיו ד"ר עמי אפלבום, המדען הראשי ויו"ר הרשות לחדשנות - זהו המו"פ התעשייתי; ראש מפא"ת שמייצג את המו"פ הבטחוני; וראש המו"פ האקדמי שהוא ראש הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ופרופסור דני הרשקוביץ׳, יושב ראש המולמו"פ (המועצה הלאומית למו"פ).

לשלב חברה כמו אינטל בוועדות האלה - זה לא יוצר ניגוד עניינים?

"אולי הם לא יהיו חברים מן המניין, כי זו בכל זאת ועדה ממלכתית ואכן יש חוקים של ניגודי אינטרסים. צריך להבין שאלו דברים בבישול תוך כדי ריצה. אז חלק לא יוכלו להיות חברים אלא בהיבטים מסוימים שאינם מהווים ניגוד עניינים פוטנציאלי, והם יוזמנו רק לדיונים ספציפיים".

זיהוי טילים - וילדים שנופלים לבריכה

מדוע הציבור צריך לשלם על כל זה, אנו שואלים. בן-ישראל לא מתבלבל: "כל העולם אוהב להגיד שההצטיינות של ישראל בסייבר היא בזכות 8200. באותה מידה יש היום יחידות שהקימו בצבא שעושות בינה מלאכותית. אותה טכנולוגיה שלוקחת הרבה נתונים במטרה לגלות טרוריסט יכולה לשמש כדי לגלות מחלות. לכל דוגמה אזרחית יש מקבילה ביטחונית.

"מאז המהפכה התעשייתית, ההיסטוריה מראה שהכסף הגדול תמיד מגיע מהממשלה. זה בדיוק מה שקורה לנו היום בחלל: היו כספים גדולים ששום גוף תעשייתי לא יכול היה להשקיע, אך בשלב מסוים המחיר נעשה נמוך מספיק כדי שגם התעשייה תוכל להיעזר בטכנולוגיה הזו. ברגע שהיא מוכרת באופן המוני המחיר נופל וזה הופך לכדור שלג - יותר אנשים קונים ויש עוד כסף להוריד מחירים.

"כך המטוס הראשון נבנה לצבא ארה"ב, כמו גם המחשב הראשון, ואפילו ה-GPS התחיל כמערכת צבאית. גם הסלולרי הראשון פותח על ידי מוטורולה לצבא האמריקאי בשנות השמונים. בכל הטכנולוגיות האלה הושקעו בתחילת הדרך סכומים אדירים, ולא על ידי השוק. השוק בכלל לא חשב שיש צורך. השוק מתעורר רק כשהטכנולוגיה מתחילה לחדור, וזה בסדר גמור.

"אפשר לראות את זה אפילו בארץ, בטכנולוגיה הישראלית שפותחה בשנות החמישים. בן גוריון זיהה בעיות: למשל, היעדר עצמאות אנרגטית - זה הרי עניין בטחוני. מי פיתח את דודי השמש? המכון לפיזיקה של ממשלת ישראל. התפלת מים? גם על ידי גופים ממשלתיים. והנה, היום כולם יושבים מבסוטים מכך שאנחנו מרכז עולמי בתחומים הללו. בואו נלך רחוק יותר - אפילו טכנולוגיית טילים יכולה לשמש באזרחות. ראיתי מערכת של חברה ישראלית שמפתחת מצלמות שיכולות להתריע על כך שילד, ספציפית ילד מתחת לגיל מסוים, מתקרב לשפת בריכה באופן מסוכן. מה שכן, התנאי הוא למצוא את השילוב הנכון בין מה שתורם לביטחון אבל גם מביא רווח כלכלי, אחרת מדובר בבזבוז.

"את אותן שאלות שאלו על הסייבר. לאוצר היו חיים קלים: הם אמרו 'ברור שזה עוזר לביטחון, אבל לא ברור לנו שזה נותן יתרון כלכלי - אז נתחיל עם הביטחון'. המשמעות היא שהתקציב יילקח מתקציב הביטחון, ואם זה יצליח אז ההצלחה תגיע לאזרחות. הבעיה היא שבחיים האמיתיים זה לא עובד ככה, כי משהו שהולך לביטחון נשאר סודי ובמקרה הטוב ייצא החוצה רק כעבור 20 שנה".

 אם לשפוט מהניסיון שלך מוועדת הסייבר, מה יהיה המרחק בין התוכניות למציאות? אפשר להיות אופטימיים?
"מה שהפתיע זה שהתוכנית והביצוע בשטח בתחום הסייבר יצאו מאוד תואמים אחד את השני. ולא רק שהיה דמיון עצום בין התוכנית לבין הביצוע, אלא שבמציאות היישום אפילו רץ יותר מהר. אמרתי לראש הממשלה, בצחוק כמובן, שלא באמת היינו צריכים את החלטת הממשלה, כי לכל הגופים כבר הייתה הבנה מה הם צריכים לעשות. מתוך 13 סעיפים שעמדו להחלטת ממשלה, הרוב התקבלו בדיון הראשון, ורק ההחלטה על התקציב דרשה עוד כמה דיונים".

ומה הוחלט בדיונים האלה?
"בסוף קיבלנו הכל". 

כיצד תקודם התוכנית האסטרטגית וכמה כסף תידרש הממשלה להשקיע בה?

"חזון העצמת חוסנה של ישראל כמעצמה מדעית טכנולוגית בראיית הביטחון הלאומי והבטחת שגשוגה הכלכלי", זו הכותרת שמתנוססת מעל התוכנית שמגבשים בן-ישראל ומתניה. עוד הם מוסיפים: "מטרת המיזם הוא להציב את ישראל בחמישייה המובילה של מדינות העולם בתחומי הליבה הטכנולוגיים המשרתים את החזון, וזאת בתוך חמש שנים".

בן-ישראל אומר שיש הרבה פרויקטים שנועדו לקדם עוצמה כלכלית או עוצמה ביטחונית של המדינה, ואילו בתוכנית האסטרטגית הזו המטרה כפולה: גם בטיחוני, גם כלכלי. ההיגיון הוא שכשהמגזר הפרטי ייהנה מפירות התוכנית, הוא יזרים את התקציבים שיאפשרו לדחוף אותה עוד קדימה. עיין ערך תוכנית הסייבר הישראלי.

כדי לקדם את החזון השאפתני, מתכוון בן-ישראל להקים מערך של 10 עד 15 ועדות מקצועיות, שיהיו כפופות לוועדה עליונה, שתהיה כפופה לוועדת היגוי. בכל ועדה אמורים להיות חברים 5-10 אנשים, סך של 80 איש ממיטב המוחות בישראל, בשיתוף הממשלה, האקדמיה, המגזר הפרטי ומערכת הביטחון. יחד הם אמורים לבנות את התוכנית לישראל של העידן הבא - ישראל של בינה מלאכותית, שטכנולוגיות הקוונטום יקחו בה חלק חשוב.

כמה זה יעלה לנו? בן-ישראל נמנע מלציין סכומים מפורשים: "אני באמת לא יודע" הוא אומר. אבל אפשר לנסות ולהעריך: ראשית, בפרויקט הסייבר הממשלה השקיעה כ-2.5 מיליארד שקל. שנית, ראש הממשלה נתניהו התבטא לאחרונה בעניין, ואמר שהיקף המיזם הטכנולוגי החדש יהיה כמו הסייבר. ושלישית, המיזם הנוכחי רחב הרבה יותר מהסייבר, הן בעומק הטכנולוגיה והן במשמעותה לביטחון המדינה וכלכלתה. המסקנה היא שהיקף מעורבות הממשלה הפעם יהיה ככל הנראה גבוה יותר, אולי הרבה יותר, מ-2.5 מיליארד שקל.

לפי שעה עדיין אין הקצאה תקציבית ברורה, ובחלק מהתחומים שוררת אי-בהירות. בתחום המחקר הקוונטי, שככל הנראה יהיה חלק מהתוכנית המלאה, ות"ת כבר הגישה תוכנית תקצוב של 600 מיליון שקל על פני חמש שנים, במסגרתה המדינה נדרשת להזרים סכום קטן - 150 מיליון שקלים. מנגד, כפי שנחשף ב"גלובס", ראש הממשלה נתניהו אמר בכנס סגור עם תעשיינים שבכוונתו להעביר 300 מיליון שקל ישירות לאקדמיה לפיתוח מחשב קוונטי. כך או כך, ובאיזו חלוקה תקציבית שלא תהיה, נראה שלפנינו פרויקט אסטרטגי משמעותי ביותר.