המדינה מתעלמת מנתונים מדאיגים

המחלוקת הציבורית הסוערת סביב מיקום אסדת הגז לוויתן ממשיכה לעורר גלים. עשרות אלפים הצטרפו ל"גרעין הקשה" של מובילי המאבק, תוך הבנה שההשלכות הבריאותיות והסביבתיות הקשות מהקמתה בקרבת חוף דור הן סכנה לבריאות התושבים ולזיהום הים והחופים. בנוסף, המאבק אמנם מתמקד בהרחקת אסדת הגז מחוף דור, אבל נועד למנוע הקמת אסדות עתידיות בסמוך ולאורך החופים באזורים שונים. כך שההשפעות הן על כולנו!

אחת הבעיות העיקריות במאבק היא העובדה שמדובר בנושא סבוך, עטוף במילים זרות, מדעיות ונתונים אינספור. התחושה היא, שהציבור, והתקשורת, מתקשים לעקוב אחר הנתונים. לפני כשבוע קיימו "שומרי הבית" מסיבת עיתונאים בהשתתפות שני מומחים בעלי שם בינל', פרופ' ריצ'רד שטיינר ואיימי רוזנשטיין, שהציגו נתונים המובילים למסקנה שאסדת לוויתן חייבת להיות מוקמת בעומק הים, 120 ק"מ מהחוף.

פרופ' סרג'יו קפוסטה מהטכניון הציג נתונים התומכים במתווה הקיים, מרבית טענותיו של הפרופ' מתעלמות מעובדות בשטח. אציג כמה עובדות, שאם ננקה נתונים מסובכים להבנה, השורה התחתונה פשוטה: אסדה קרובה לחוף מהווה פצצה מתקתקת.

אחת הטענות של פרופ' קפוסטה היא שנובל-אנרג'י "מדברת בשפת ההנדסה". אם כך, מדוע מאז היתר הבנייה לפרויקט, טרם פורסמו הרכב הקונדנסט, התוצר, והרכב הפליטות לאוויר? נתונים "הנדסיים" רבים נותרו חסויים לציבור. עוד טען, ששיבושים בתעשיית הגז והנפט הם נדירים. העובדה - בארה"ב פורסמו 31(!) הפרות של החוק ע"י נובל-אנרג'י והחברה "מככבת" כשיאנית תקלות השפך של קולורדו מספר שנים ברציפות. נוסיף לכך, חריגה של פי 30 מתחזית זיהום האוויר באסדת תמר, ותקלת קידוח באר-2, שהטיפול בה נמשך כ-16 חודשים.

לגבי טענתו, שאסדה קרובה לחוף מגדילה את שליטת הממשלה, נשאל - מדוע למדינות רבות יש אסדות גז ונפט בין 100-300 ק"מ מהחוף? אסדה מרוחקת הפכה לפתרון הנפוץ. הבעיה בישראל אינה היעדר חקיקה והסדרים, אלא היעדר רצון ויכולת לאכיפתם. ראו מפעלי רותם-אמפרט, בתי-הזיקוק, כימיקלים-לישראל ועוד. השאלה הנכונה היא מה עדיף - לפקח מרחוק על זיהום אוויר, שלא יגיע לחוף ממרחק 120 ק"מ, או לפקח מקרוב על מי תוצר רעילים שיישפכו לים 9 ק"מ מהחוף, על זיהום אוויר שיגיע ליישובי החוף, ועל תקלת שפך שזמן התגובה הוא, במקרה 'הטוב', 12 שעות בלבד? מספיק להסתכל בדוח מבקר המדינה על מוכנות המשרד להגנת הסביבה לטיפול באסון שפך ב-2013, ולהבין מה סיכויי ההצלחה לטיפול באסון כזה בזמן כה קצר.

לדברי קפוסטה, ישראל תהיה המדינה הראשונה שיהיה לה אסדה צפה להפקת גז טבעי. העובדה: כבר ב-2012 תוכנית נובל-אנרג'י הייתה למקם את האסדה בעומק הים. אם זה נדיר, מדוע זו הייתה בחירתה הראשונה שהועברה לאישורי משרדי הממשלה, ומופיעה בדוחות החברה עד ל-2015? אסדות צפות קיימות בעולם (למשל באוסטרליה) וגם באזורנו - אסדת כריש/תנין ואסדת אפרודיטה בקפריסין, מתוכננות להיות בעומק הים.

אפשר להמשיך ולסתור עוד טענות, אך במקום מספרים, חישובים ופרטים זרים למרבית האוכלוסייה, נאמר משהו מובן: אסדה בקרבת החוף היא סכנת הרעלה ומוות לתושבים. נקווה שמשרד האנרגיה יבחר בעתיד מומחים הבקיאים בטכנולוגיה העדכנית של אסדות גז, ויבחר גם בבטוחה ובמתקדמת: אסדת גז צפה באזור הקידוח, לטובת אזרחי ישראל ושותפויות הגז, שיזכו ברווחים נאים, במצפון וב"ראש שקט" ממאבקים, מתביעות ומאסונות סביבתיים.

אנחנו בטוחים ששר האנרגיה וראש-הממשלה לא ירצו להיכנס להיסטוריה כמי שלא מנעו את האסון הידוע מראש, ומצפים מהם להחליט החלטה אחראית: לעצור את המתווה הקיים היום ולהורות על הקמת האסדה בעומק הים, מעל פי הבאר.

■ הכותב הוא חוקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן