באוצר מערערים על פתיחה במו"מ על שכר השוטרים

בכירי האוצר מסרבים לקבל בהכנעה את הנחייתו של המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, לפיה אין כרגע מקום בהגשת בג"ץ על הכרעת בית הדין לעבודה שתביא לחריגה של מיליארדי שקלים מתקציב המדינה. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, פנה אתמול ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, וביקש לבחון מחדש את עמדתו לפיה על המדינה לפתוח במשא-ומתן עם נציגי השוטרים, הסוהרים ושאר המשרתים בזרועות הביטחון הדורשים לקבל תוספת שכר של 7% המשולמת מאז 2006 לאנשי הקבע בצה"ל. 

עלות תשלום התוספת, רטרואקטיבית מ-2006, מוערכת בסכום חד-פעמי של 7 מיליארד שקל, ועל כך יש להוסיף את התוספת השנתית שתשולם מעכשיו והלאה, בגובה 620 מיליון שקל לשנה. באוצר טוענים כי מדובר בסכומים שיביאו לפירוק תקציב המדינה הנוכחי ויחייבו קיצוצים עמוקים בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה או לחלופין פריצת תקרת ההוצאה וזינוק בגירעון, צעדים שיסכנו את דירוג האשראי של ישראל. באוצר טוענים כי ההנחיה לנהל משא-ומתן איננה מעשית משום שהיא עלולה לפגוע בסיכויי עתירה עתידית ומשום שגם פריסת התשלומים אינה מעשית.

בכירים באוצר אמרו ל"גלובס" כי "אם לא תתקבל החלטת ממשלה המשמעות היא פירוק של תקציב 2019. לא פתיחה, פירוק. אנחנו לא יודעים להביא 2-3 מיליארד שקל בלי לפרק את התקציב זה אומר לקצץ מיליארד וחצי בחינוך, מיליארד בביטחון, ועוד 300 מיליון בבריאות וברווחה". לדברי אותם גורמים, ממלא מקום משרד ראש הממשלה יואב הורביץ "מבין את החומרה של הדברים, וצפוי לכנס דיון בקרוב".

"גלובס" חשף אתמול (ג') כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הנחה את האוצר להתחיל במשא-ומתן עם השוטרים והעותרים האחרים במסגרת ערוץ של ניהול סיכונים, לאור הסיכוי הגבוה שפסק הדין המכיר בזכותם לתוספת שכר של 7% לא יבוטל. נזרי דחה את בקשת האוצר להגיש עתירה לבג"ץ נגד פסק הדין ואמר כי לעתירה כזו אין בשלב זה היתכנות משפטית, עוגן משפטי או אפילו טיעון משפטי רציני.

יחד עם זאת, נזרי הסכים לשקול מחדש את עמדתו במקרה שהממשלה תקבל החלטה שמגדירה את תוספת השכר שניתנה ב-2006 לצה"ל כתוספת ייחודית לצבא, שאינה חלק משכר החיילים הצמוד. האוצר לא הצליח לכנס עד כה את הממשלה לצורך קבלת ההחלטה בגלל חששם של ראש הממשלה והשרים מתגובת המשרתים.

גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי אין טעם לקיים מגעים: "אין לנו על מה לנהל משא-ומתן, כשאנחנו יודעים שאין לנו איך לשלם, זה לשקר את הצד השני. אם הממשלה תאשר לשלם את התוספת ולפרק את התקציב - אז יהיה על מה לנהל משא-ומתן. אבל אם הממשלה תחליט ללכת נגד פסק הדין ותוגש עתירה לבג"ץ - ישאלו אותנו איך אתם טוענים שאתם לא צריכים לשלם אם כבר התחלתם לנהל משא-ומתן".

באוצר טוענים שאין טעם לנהל משא-ומתן לא רק על עצם התשלום ועל גובה הסכום אלא גם על פריסת התשלומים. באוצר מסבירים שגם פריסת התשלומים על-פני שלוש או חמש שנים תחייב הוצאת סכומים גדולים מדי שלא ניתן לעמוד בהם במסגרת התקציב הנוכחית, שגם ככה צפויה להפתח לאור הדרישות להגדלת תקציב הביטחון. לשם הדוגמה, אם יוסכם על פריסת ההחזר הרקטרואקטיבי (7 מיליארד השקלים) על-פני חמש שנים ותשלום התוספת הקבועה (620 מיליון השקלים) על-פני חמש שנים - זה אומר גידול של 2 מיליארד שקל לשנה בהוצאה בשנים 2019-2024. "אולי אם העותרים יסכימו לפרוס את התשלום החד-פעמי על-פני 25 שנה ואת השוטף לחמש שנים אז זה הופך לסכום של 300-400 מיליון לשנה - אז אולי יש על מה לדבר, אבל ברור שהם לא שם", אמרו באוצר.