האם בנימין נתניהו ומשה כחלון מאבדים שליטה בהוצאות?

לצד כל המחמאות על העלאת הדירוג של מדינת ישראל ועל התפקוד הטוב של הכלכלה הישראלית, צריך להבין דבר אחד חשוב: הדירוגים הללו משקפים את העבר הרבה יותר מאשר את העתיד. ולגבי העתיד, יש כמה סימני אזהרה שהבהבו כבר עם פרסום הדוח החודשי של האוצר על ביצוע התקציב ליולי 2018.

אלה המספרים: ב-2018 מתוכנן גירעון שנתי בסך 38.5 מיליארד שקל, שהם 2.9% מהתמ"ג. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2017-יולי 2018) נמדד גירעון של 2.1%. לכאורה, זה מצוין, גירעון בקצב שנתי שנמוך מהיעד. אבל, כאן בא עניין העתיד וסוג של אזהרה שנכתבה בדוח: "יש לציין כי גירעון מצטבר זה כולל את החודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 שבהם היו הכנסות מסים חריגות, לפיכך בחודש אוגוסט 2018 ואילך צפויה עלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים". כלומר, עד סוף השנה, על פי הערכות לא רשמיות באוצר, הגירעון אף עלול לחצות את היעד ולהגיע ליותר מ-3%. זה נחשב עדיין בשליטה, אבל העתיד כמו עתיד - הוא לא צפוי ועלולות להיות גם הפתעות לרעה כמו האטה כלכלית, שמביאה איתה ירידה בגביית מסים ובהכנסות המדינה.

הדבר הנוסף שמדאיג הוא העלייה הנמשכת והחריגה בהוצאות הממשלה: מתחילת השנה הן הסתכמו בכ-182 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-7.3%, הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-6.6% ושיעור הגידול בביצוע התקציב בפועל מתחילת השנה בכל המשרדים גבוה משיעור הגידול המתוכנן, שזה מדאיג מאוד ומצביע על התרופפות במשמעת התקציבית. מנגד, קצב הגידול בהכנסות המדינה ממסים התמתן ולא צפויות הפתעות חד-פעמיות כמו מבצעי מס או אקזיטים גדולים כמו מובילאיי (הלוואי שיהיו). מה שמדאיג עוד יותר הוא השטף הפוטנציאלי של הגדלת ההוצאות: נתניהו רוצה להגדיל את תקציב הביטחון עד 4 מיליארד שקל בשנה, מתקיימים דיונים על תוספות השכר לשוטרים בעקבות פסיקת בית הדין לעבודה והן עלולות לעלות עוד מיליארדים (הוצאה חד-פעמית) ומערכת הבריאות מנהלת קמפיין אגרסיבי לתוספת משאבים, אחרת היא "תקרוס". מנגד, יש סירוב עיקש ומתמשך לטפל בפנסיות התקציביות שנהוגות לכל אורכו ורוחבו של המשק הישראלי ועולות למדינה כיום כ-22 מיליארד שקל בשנה ומיליארדים נוספים בתמיכה בתאגידים כמו אוניברסיטאות. בסך הכול, חבות הפנסיה התקציבית המוערכת מתקרבת לטריליון שקל (!). זו פצצת הוצאות מתקתקת שעולה מדי שנה ושום פוליטיקאי לא מסוגל וגם לא רוצה לטפל בה, כיוון שיש יותר מדי אינטרסנטים שמעוניינים לשמר אותה.

השווקים וחברות הדירוג ממהרות להפוך את עורן בכל פעם שהן מרגישות שיש התרופפות תקציבית, בין אם זה בעליית תשואות באג"ח ובין אם בהורדת דירוג במקביל. אינני טוען שישראל מתקרבת למצב הזה, אני רק אומר שהגיע הזמן לשים את הרגל על הברקס בנוגע להוצאות ולא להתפתות לפזר צ'קים, אחרת יהיה מאוחר מדי לפעול.