לצד אנשים אשר מצרים על עזיבתה של דורית סלינגר את תפקיד הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ישנם גם כאלה שמברכים על כך. לצערי, פועלה של הממונה בתחום הבריאות היה לקוי מאוד. תחום זה מהווה תשתית לחברה מוסרית, נורמטיבית ובריאה. אני סבור, כי תחום ביטוחי הבריאות נוהל והתנהל ללא אסטרטגיה, ללא דרך, ללא קו מחשבה וללא אופק, סתם כך.
במדינת ישראל ישנם שלושה רבדי בריאות: סל הבריאות, הביטוחים המשלימים והביטוחים הפרטיים. דווקא במדינה עם מבנה בריאות מורכב כל כך, יכולה הייתה הממונה על הביטוח לקום להתוות דרך, לבנות אסטרטגיה, להוביל ולעשות שינוי.
זו באמת הייתה יכולה להיות "מהפכה" ולא מס שפתיים. אלא, שבמקום זאת, הפיקוח עסק בשולי השוליים, בקביעת הגדרות של ניתוח או תחליף ניתוח, באישור פוליסות קבוצתיות קצרות-טווח, התערבות וכניסה לניהול השוטף של הקשר עם המבוטחים ובבקרה האם טופס ההצטרפות לביטוח מולא כהלכה. כך, המפקחת פספסה ובגדול - את האפשרות להשפיע על השוק ברמת המאקרו, ברמה האסטרטגית.
מה ניתן היה לעשות (עדיין לא מאוחר - הנה עצות למפקח החדש)?
בראש ובראשונה להוביל מהלך אסטרטגי של מימון פעילות רפואית בבתי החולים הציבוריים באמצעות כספי הביטוח הפרטי, לפעול לקיצור תורים במערכת הציבורית באמצעות הביטוחים הפרטיים ועוד אפשרויות אסטרטגיות שמשלבות בין רפואה ציבורית מוגבלת בתקציב לרפואה פרטית משופעת בכספי הביטוחים הפרטיים, שרגולטור חכם, אסטרטג, כזה שמבין את תפקידו היה יכול לפתח ולהוביל.
לצערנו, לא רק בזה כשל הפיקוח על הביטוח. מאות אלפי קשישים שהיו מבוטחים בביטוחים סיעודיים קבוצתיים, ביטוחים שאפשרו להם לקבל פיצוי כספי במקרה שיהפכו לסיעודיים - נותרו בין לילה חסרי ביטוח סיעודי. הפיקוח על הביטוח הפך את הקשישים בישראל לשקופים וזרק אותם לכלבים. עם כל הצער שבדבר.
אין ספק שהיה מקום לבצע רפורמה בתחום הביטוח הסיעודי, אין ספק שביטוח סיעודי קבוצתי הוא לא הפתרון הנכון לאדם צעיר, אבל להט העשייה של הפיקוח על הביטוח היה כל כך חסר גבולות ומעצורים, חסר מחשבה והגיון, שעשרות אלפי קשישים שהיה להם פתרון סיעודי סביר, נאלצו להפסיק את הביטוח ולרכוש באופן תיאורטי ביטוח פרטי בעלות של אלפי שקלים בחודש. אז מה הפלא שפחות מ-10% מהציבור עשה זאת וכל השאר נשארו חסרי ביטוח?
גם בתחום הסיעוד, אילו הייתה אסטרטגיה וראייה רחבה לטווח ארוך, היה אפשר לעשות שינוי טוב חשוב ואמיתי בעולם הביטוח הסיעודי במדינת ישראל.
את הציבור המבוגר היה צריך לעזוב ולאפשר לו ליהנות מהפתרונות שרכש לעצמו במהלך השנים, גם אם הם לא הפתרונות האופטימליים. לציבור הצעיר היה מקום לבנות מערך לאומי שיעודד כל בחור/ה צעיר/ה לרכוש לעצמו ביטוח סיעודי פרטי כחלק מהתנאים הסוציאליים שגם אותם המדינה מחייבת ובצדק, מאזרחיה לרכוש.
להוביל מהלכים ברמה מערכתית, ארצית עם ראייה לעתיד היא אינה דבר פשוט. תמונה יומית בעיתון אינה מחוללת שינוי. ואי אפשר לעשות 300 רפורמות בשנה. כדי להשפיע באמת על מערך הבריאות של מדינת ישראל ולעשות מעשה חשוב וטוב לאזרחיה, נדרשות תעוזה, אמביציה, הרבה כוונות טובות וגם הבנה מעמיקה ומקצועית בתחום.
כולי תקווה שהמפקח הבא ייקח מהרשימה הזו טיפה לטובת כולנו.
■ הכותב הוא יועץ במדיניות בריאות ובביטוחי בריאות וסיעוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.